und dass der Gläubiger kommt und es auslöst, denn wir haben gelernt: Er fügt noch einen Denar hinzu und löst diese Güter aus. Wo sie streiten, ist, wenn der Gläubiger verkauft und der Gläubiger geheiligt hat.
ואתי מלוה ופריק דתנן מוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים האלו כי פליגי דזבין מלוה וקדיש מלוה
Abaje sagte: Er zieht rückwirkend ein – da der Termin gekommen ist und [der Schuldner] ihn nicht bezahlt hat, hat sich rückwirkend herausgestellt, dass es von Anfang an in seinem Besitz stand, und er hat es zu Recht geheiligt und zu Recht verkauft. Und Rawa sagte: Er zieht von jetzt an ein – da [der Schuldner], wenn er Geld gehabt hätte, ihn mit Geld abgefunden hätte, ergibt sich, dass er es erst jetzt erwirbt.
אביי אמר למפרע הוא גובה כיון דמטא זמניה ולא פרעיה איגלאי מילתא למפרע דמעיקרא ברשותיה הוה קאי ושפיר אקדיש ושפיר זבין ורבא אמר מכאן ולהבא הוא גובה כיון דאילו הוו ליה זוזי הוה מסליק להו בזוזי אישתכח דהשתא קא קני
Hat Rawa denn so gesagt? Rami bar Chama sagte doch: Wenn Ruben ein Feld mit Gewährleistung an Schimon verkauft und [den Kaufpreis] ihm als Darlehen angerechnet hat, und Ruben ist gestorben, und der Gläubiger Rubens kam und nahm es Schimon weg, und Schimon kam und fand ihn mit Geld ab,
ומי אמר רבא הכי והאמר רמי בר חמא ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות וזקפן עליו במלוה ומת ראובן ואתא בעל חוב דראובן וטריף ליה משמעון ואתא שמעון ופייסיה בזוזי
dann ist es Rechtens, dass die Söhne Rubens kommen und zu Schimon sagen: Wir – bewegliche Güter hat unser Vater bei dir hinterlassen, und die beweglichen Güter der Waisen sind dem Gläubiger nicht verpfändet.
דינא הוא דאתו בני ראובן ואמרי ליה לשמעון אנן מטלטלי שבק אבון גבך ומטלטלי דיתמי לבעל חוב לא משתעבדי
Und Rawa sagte: Wenn Schimon klug ist, lässt er sie ein Grundstück einziehen und zieht es dann von ihnen ein, denn Raw Nachman sagte: Wenn Waisen für eine Forderung ihres Vaters ein Grundstück eingezogen haben, kann der Gläubiger es seinerseits von ihnen einziehen.
ואמר רבא אי פיקח שמעון מגבי להו ארעא והדר גבי לה מינייהו דאמר רב נחמן יתומים שגבו קרקע בחובת אביהם בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן
Wenn du sagst, er ziehe rückwirkend ein, so ist es gut: Darum zieht er es seinerseits von ihnen ein, denn es ist, als hätten sie es zu Lebzeiten ihres Vaters eingezogen. Wenn du aber sagst, er ziehe von jetzt an ein, warum zieht er es seinerseits von ihnen ein? Es ist doch, als hätten die Waisen Güter gekauft; und wenn die Waisen Güter kaufen, sind sie etwa dem Gläubiger verpfändet?
אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה אמטו להכי חוזר וגובה אותה מהן דכמאן דגבו מחיים דאבוהון דמי אלא אי אמרת מכאן ולהבא הוא גובה אמאי חוזר וגובה אותה מהן הא הוי כמאן דזבין יתמי נכסי דמי ואילו קני יתמי נכסי מי קא משתעבדי לבעל חוב
Dort ist es anders, denn er sagt zu ihnen: So wie ich eurem Vater verpflichtet bin, bin ich auch dem Gläubiger eures Vaters verpflichtet – nach Rabbi Natan, denn es wird gelehrt: Rabbi Natan sagt: Woher, dass, wenn einer von seinem Nächsten eine Mine zu fordern hat und dieser von einem anderen, man es von diesem einzieht und jenem gibt? Die Schrift sagt: „Und er gebe es dem, an dem er sich verschuldet hat“ (Num 5,7).
שאני התם דאמר להו כי היכי דמשתעבדנא ליה לאבוכון משתעבדנא נמי לבעל חוב דאבוכון מדר' נתן דתניא רבי נתן אומר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו שמוציאין מזה ונותנין לזה ת"ל (במדבר ה, ז) ונתן לאשר אשם לו
Wir haben gelernt: Wenn ein Nichtjude einem Israeliten auf dessen Gesäuertes geliehen hat, ist es nach Pessach zur Nutznießung erlaubt. Wenn du sagst, er ziehe rückwirkend ein, so ist es gut: Darum ist es zur Nutznießung erlaubt.
תנן נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה אמטו להכי מותר בהנאה
Wenn du aber sagst, er ziehe von jetzt an ein, warum ist es zur Nutznießung erlaubt? Es stand doch im Besitz des Israeliten! – Hier befassen wir uns damit, dass er es bei ihm verpfändet hat.
אלא אי אמרת מכאן ולהבא הוא גובה אמאי מותר בהנאה ברשותא דישראל הוה קאי הכא במאי עסקינן כשהרהינו אצלו
Wollen wir sagen, das sei wie [ein Streit unter] Tannaim: Wenn ein Israelit einem Nichtjuden auf dessen Gesäuertes geliehen hat, übertritt er nach Pessach nicht; im Namen Rabbi Meirs sagte man: Er übertritt. Streiten sie nicht etwa hierüber, dass der eine Meister meint, er ziehe rückwirkend ein, und der andere Meister meint, er ziehe von jetzt an ein?
לימא כתנאי ישראל שהלוה לנכרי על חמצו לאחר הפסח אינו עובר משום רבי מאיר אמרו עובר מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר למפרע הוא גובה ומר סבר מכאן ולהבא הוא גובה
Wie kannst du das annehmen? Sag den Schlussteil: Wenn aber ein Nichtjude einem Israeliten auf dessen Gesäuertes geliehen hat, übertritt er nach Pessach nach aller Ansicht. Es müsste doch umgekehrt sein: Nach dem, der dort sagt, er übertrete nicht, müsste er hier übertreten; nach dem, der dort sagt, er übertrete, müsste er hier nicht übertreten!
ותסברא אימא סיפא אבל נכרי שהלוה לישראל על חמצו לאחר הפסח דברי הכל עובר והא איפכא מיבעי ליה למאן דאמר התם אינו עובר הכא עובר למאן דאמר התם עובר הכא אינו עובר
Original: Pesachim 31a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.