in Charosset eingetaucht werden muss, wegen des Kappa [des Giftes]. Denn wenn du meinen wolltest, man müsse ihn nicht eintauchen, wozu brauche ich das Händewaschen? Er berührt [die Flüssigkeit] doch nicht! – Aber vielleicht sage ich dir tatsächlich: Man muss ihn nicht eintauchen, denn das Kappa stirbt vom Geruch. Wozu dann aber das Händewaschen? Vielleicht taucht man ihn ein.
צריך לשקועיה בחרוסת משום קפא דאי ס"ד לא צריך לשקועיה נטילת ידים למה לי הא לא נגע ודילמא לעולם אימא לך לא צריך לשקועיה וקפא מריחא מיית אלא למה לי נטילת ידים דילמא משקעו ליה
Und Raw Papa sagte: Man soll das Bitterkraut nicht in der Charosset verweilen lassen, vielleicht hebt die Süße der Gewürze seine Bitterkeit auf, und wir brauchen den Geschmack des Bitterkrauts, und er ist nicht [mehr] da. Raw Chisda stellte Rabbana Ukwa auf, und er trug vor: Hat er seine Hände beim ersten Eintunken gewaschen, so wäscht er seine Hände beim zweiten Eintunken.
ואמר רב פפא לא נישהי איניש מרור בחרוסת דילמא אגב חלייה דתבלין מבטיל ליה למרוריה ובעינן טעם מרור וליכא אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש נטל ידיו בטיבול ראשון נוטל ידיו בטיבול שני
Die Rabbanan sagten das vor Raw Papa: Dies wurde allgemein gesagt; denn wenn du meinen wolltest, es sei hier gesagt worden, wozu brauche ich zweimal das Händewaschen? Er hat sich die Hände doch schon einmal gewaschen!
אמרוה רבנן קמיה דרב פפא הא בעלמא איתמר דאי סלקא דעתך הכא איתמר למה לי נטילת ידים תרי זימני הא משא ליה ידיה חדא זימנא
Raw Papa sagte zu ihnen: Im Gegenteil, es wurde hier gesagt; denn wenn du meinen wolltest, es sei allgemein gesagt worden, wozu brauche ich zwei Eintunkungen?
אמר להו רב פפא אדרבה הכא איתמר דאי ס"ד בעלמא איתמר למה לי תרי טיבולי
Aber wie denn? Es wurde hier gesagt – wozu brauche ich zweimal das Händewaschen? Er hat sich die Hände doch schon einmal gewaschen! Man sagt: Da er die Aggada und das Hallel sprechen muss, hat er vielleicht seine Aufmerksamkeit abgelenkt und [etwas] berührt.
אלא מאי הכא איתמר נטילת ידים תרי זימני למה לי הא משא ליה ידיה חדא זימנא אמרי כיון דבעי למימר אגדתא והלילא דילמא אסוחי אסחיה לדעתיה ונגע
Rawa sagte: Hat er Mazza [ungekaut] verschluckt, so hat er [seine Pflicht] erfüllt; hat er Bitterkraut verschluckt, so hat er nicht erfüllt. Hat er Mazza und Bitterkraut verschluckt, so hat er die Pflicht der Mazza erfüllt, die Pflicht des Bitterkrauts hat er nicht erfüllt. Hat er sie in Bast gewickelt und verschluckt, so hat er auch die Pflicht der Mazza nicht erfüllt.
אמר רבא בלע מצה יצא בלע מרור לא יצא בלע מצה ומרור ידי מצה יצא ידי מרור לא יצא כרכן בסיב ובלען אף ידי מצה נמי לא יצא
Raw Schimi bar Aschi sagte: Mazza vor jeden Einzelnen, Bitterkraut vor jeden Einzelnen und Charosset vor jeden Einzelnen; aber man trägt den Tisch nur vor dem weg, der die Haggada spricht.
אמר רב שימי בר אשי מצה לפני כל אחד ואחד מרור לפני כל אחד ואחד וחרוסת לפני כל אחד ואחד ואין עוקרין את השלחן אלא לפני מי שאומר הגדה
Warum trägt man den Tisch weg? In der Schule Rabbi Jannais sagte man: Damit es den Kindern auffällt und sie fragen. Abaje saß vor Rabba. Er sah, dass man den Tisch vor ihm hochhob. Er sagte zu ihnen: Wir haben noch nicht gegessen, und schon kommt man und trägt den Tisch vor uns weg! Rabba sagte zu ihm: Du hast uns davon befreit, „Was ist anders“ zu sagen.
למה עוקרין את השולחן אמרי דבי ר' ינאי כדי שיכירו תינוקות וישאלו אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזא דקא מדלי תכא מקמיה אמר להו עדיין לא קא אכלינן אתו קא מעקרי תכא מיקמן אמר ליה רבה פטרתן מלומר מה נשתנה:
Schmuel sagte: „Brot des Elends (lechem oni)“ (Dtn 16,3) (steht geschrieben) – Brot, über dem man Worte spricht (onin). Ebenso wird gelehrt: „Brot des Elends“ – Brot, über dem man viele Worte spricht. Eine andere Erklärung: „Brot des Elends“ – „Armer“ steht geschrieben: Wie es die Art eines Armen ist, [sich] mit einem Stück [zu begnügen],
אמר שמואל (דברים טז, ג) לחם עוני (כתיב) לחם שעונין עליו דברים תניא נמי הכי לחם עוני לחם שעונין עליו דברים הרבה דבר אחר לחם עוני עני כתיב מה עני שדרכו בפרוסה
Original: Pesachim 115b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.