Zwischen diesen Bechern darf er, wenn er trinken will, trinken; zwischen dem dritten und dem vierten soll er nicht trinken. Und wenn du sagst, er sättigt – warum darf er trinken? Er isst dann doch die Mazza mit Übersättigung! Vielmehr entnimm daraus: Er regt [den Appetit] an.
בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה ואי אמרת מסעד סעיד אמאי ישתה הא קא אכיל למצה אכילה גסה אלא שמע מינה מגרר גריר
Raw Scheschet saß den ganzen Vorabend des Pessach fastend. Soll man sagen, Raw Scheschet sei der Ansicht, wir hätten „nahe der großen Mincha-Zeit“ gelernt, und zwar wegen des Pessachopfers, dass er sich vielleicht hineinziehen lässt und dann unterlässt, das Pessachopfer darzubringen?
רב ששת הוה יתיב בתעניתא כל מעלי יומא דפסחא נימא קא סבר רב ששת סמוך למנחה גדולה תנן ומשום פסחא הוא דילמא מימשך ואתי לאימנועי מלמעבד פיסחא הוא
Und er hält es mit dem, was Rabbi Oschaja im Namen Rabbi Elasars sagte: Ben Betera erklärte ein Pessachopfer, das man am Morgen des vierzehnten unter seinem Namen geschlachtet hatte, für tauglich; und so ist vom Morgen an die Zeit des Pessachopfers, da der ganze Tag für das Pessachopfer tauglich ist.
וסבר לה כי הא דאמר רבי אושעיא אמר ר"א מכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בארבעה עשר לשמו ומצפרא זמן פסחא הוא דכולי יומא חזי לפסחא
Selbst der Ärmste in Israel soll nicht essen, bis er sich [zu Tisch] lehnt. Es wurde gesagt: Mazza erfordert das Anlehnen, Bitterkraut erfordert kein Anlehnen. Wein – es wurde im Namen Raw Nachmans gesagt: Er erfordert das Anlehnen; und es wurde im Namen Raw Nachmans gesagt: Er erfordert kein Anlehnen.
ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב: איתמר מצה צריך הסיבה מרור אין צריך הסיבה יין איתמר משמיה דרב נחמן צריך הסיבה ואיתמר משמיה דרב נחמן אין צריך הסיבה
Und sie widersprechen sich nicht: Das eine bei den ersten zwei Bechern, das andere bei den letzten zwei Bechern. Manche sagen es in dieser Richtung, und manche sagen es in jener Richtung. Manche sagen es in dieser Richtung: Die ersten zwei Becher erfordern das Anlehnen, denn jetzt beginnt die Freiheit; die letzten zwei Becher erfordern kein Anlehnen – was gewesen ist, ist gewesen.
ולא פליגי הא בתרתי כסי קמאי הא בתרתי כסי בתראי אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא אמרי לה להאי גיסא תרי כסי קמאי בעו הסיבה דהשתא הוא דקא מתחלא לה חירות תרי כסי בתראי לא בעו הסיבה מאי דהוה הוה
Und manche sagen es in jener Richtung: Im Gegenteil, die letzten zwei Becher erfordern das Anlehnen, denn zu jener Stunde besteht die Freiheit; die ersten zwei Becher erfordern kein Anlehnen, denn noch sagt man: „Sklaven waren wir“. Jetzt, da so gesagt wurde und so gesagt wurde, erfordern die einen wie die anderen das Anlehnen.
ואמרי לה להאי גיסא אדרבה תרי כסי בתראי בעו הסיבה ההיא שעתא דקא הויא חירות תרי כסי קמאי לא בעו הסיבה דאכתי עבדים היינו קאמר השתא דאיתמר הכי ואיתמר הכי אידי ואידי בעו הסיבה
Auf dem Rücken Liegen heißt nicht Anlehnen; Anlehnen nach rechts heißt nicht Anlehnen. Und nicht nur das, sondern es könnte die Luftröhre der Speiseröhre zuvorkommen, und man käme in Gefahr.
פרקדן לא שמיה הסיבה הסיבה ימין לא שמה הסיבה ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה
Eine Frau bei ihrem Mann braucht sich nicht anzulehnen; ist sie aber eine angesehene Frau, muss sie sich anlehnen. Ein Sohn bei seinem Vater muss sich anlehnen. Man fragte: Ein Schüler bei seinem Lehrer – wie ist es?
אשה אצל בעלה לא בעיא הסיבה ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה בן אצל אביו בעי הסיבה איבעיא להו תלמיד אצל רבו מאי
Komm und höre: Abaje (sagte): Als wir im Haus des Meisters waren, lehnten wir uns aneinander an die Knie. Als wir in das Haus Raw Josefs kamen, sagte er zu uns: Das braucht ihr nicht; die Ehrfurcht vor deinem Lehrer [sei] wie die Ehrfurcht vor dem Himmel.
ת"ש (אמר) אביי כי הוינן בי מר זגינן אבירכי דהדדי כי אתינן לבי רב יוסף אמר לן לא צריכתו מורא רבך כמורא שמים
Man wandte ein: Mit jedermann lehnt sich ein Mensch an, sogar ein Schüler bei seinem Lehrer! – Als jene [Baraita] gelehrt wurde, [handelte sie] von einem Zimmermannslehrling.
מיתיבי עם הכל אדם מיסב ואפילו תלמיד אצל רבו כי תניא ההיא בשוליא דנגרי
Man fragte: Ein Diener – wie ist es? Komm und höre, denn Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Ein Diener, der ein Olivengroßes von der Mazza gegessen hat, während er angelehnt war, ist [der Pflicht] nachgekommen. Angelehnt – ja; nicht angelehnt – nein. Entnimm daraus, dass er das Anlehnen braucht. Entnimm daraus.
איבעיא להו שמש מאי תא שמע דאמר ריב"ל השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא מיסב אין לא מיסב לא שמע מינה בעי הסיבה שמע מינה
ואמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות בארבעה כוסות הללו
Original: Pesachim 108a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.