Um den Mann vom Roten auszuschließen.
למעוטי איש מאודם
Nidda 32b נדה
Aufbau der Debatte:Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und das, was gelehrt wird: „Frau“ – ich habe nur eine Frau; woher, dass ein Mädchen von zehn Tagen hinsichtlich des Flusses [gilt]? Darum sagt der Vers: „Und eine Frau“ (Lev 15,25) – wozu brauche ich das? Man soll es doch von der Nidda lernen!
והא דתניא אשה אין לי אלא אשה בת י' ימים לזיבה מנין ת"ל ואשה למה לי ליגמר מנדה
Es ist nötig: Hätte der Allbarmherzige es [nur] bei der Nidda geschrieben, so hätte ich gesagt: Die Nidda, weil sie, wenn sie [nur] einen Tag sieht, sieben [Tage] einhalten muss; aber die Flussbehaftete, der es, wenn sie einen Tag sieht, genügt, Tag gegen Tag abzuwarten – würde ich sagen: nicht. [Darum ist es] nötig.
צריכא דאי כתב רחמנא בנדה הוה אמינא נדה משום דכי חזאי חד יומא בעיא למיתב ז' אבל זבה דאי חזאי חד יומא בשומרת יום כנגד יום סגי לה אימא לא צריכא
Dann sollte der Allbarmherzige es bei der Flussbehafteten schreiben, und bei der Nidda wäre es nicht nötig, und ich wüsste, dass es keine Flussbehaftete ohne Nidda gibt! – Ja, so ist es auch. Wozu brauche ich dann aber den Vers? Um den Mann vom Roten auszuschließen.
וליכתוב רחמנא בזבה ולא בעי בנדה ואנא ידענא דאין זבה בלא נדה אין ה"נ ואלא קרא למה לי למעוטי איש מאודם
Man hat ihn doch schon einmal ausgeschlossen! – Eines, um vom Samenerguss auszuschließen, und eines, um vom Blut auszuschließen.
הא מיעטתיה חדא זימנא חד למעוטי משכבת זרע וחד למעוטי מדם
Und ebenso hinsichtlich der Männlichen, denn es wird gelehrt: „Mann, Mann“ (Lev 15,2) – was lehrt der Vers mit „Mann, Mann“? Um einen Knaben von einem Tag einzuschließen, dass er durch Fluss verunreinigt wird – Worte Rabbi Jehudas.
וכן לענין זכרים דתניא (ויקרא טו, ב) איש איש מה ת"ל איש איש לרבות תינוק בן יום אחד שהוא מטמא בזיבה דברי רבי יהודה
Rabbi Jischmael, der Sohn Rabbi Jochanan ben Berokas, sagt: Das ist nicht nötig, denn es heißt doch: „sei es männlich oder weiblich“ (Lev 15,33): „männlich“ – jeder, der männlich ist, ob groß oder klein; „weiblich“ – jede, die weiblich ist, ob groß oder klein. Was lehrt dann der Vers mit „Mann, Mann“? Die Tora hat in der Sprache der Menschen gesprochen.
רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר אין צריך הרי הוא אומר (ויקרא טו, לג) לזכר ולנקבה לזכר כל שהוא זכר בין שהוא גדול בין שהוא קטן ולנקבה כל שהיא נקבה בין גדולה בין קטנה א"כ מה ת"ל איש איש דברה תורה כלשון בני אדם
Demnach, wenn der Vers einschließt, schließt er [einen Knaben von] einem Tag ein. Dem widerspricht aber: „Mann“ – ich habe nur einen Mann; woher [ein Knabe] von neun Jahren und einem Tag? Darum sagt der Vers: „Und ein Mann“ (Lev 15,16).
אלמא כי מרבי קרא בן יום אחד מרבי ורמינהו איש אין לי אלא איש בן תשע שנים ויום אחד מנין ת"ל (ויקרא טו ) ואיש
Rawa sagte: Es sind überlieferte Halachot, und die Rabbanan haben sie an Verse angelehnt. Welches ist Halacha, und welches stammt aus dem Vers? Wolltest du sagen: [Der von] einem Tag ist Halacha und [der von] neun Jahren und einem Tag stammt aus dem Vers – der Vers ist doch ohne nähere Bestimmung geschrieben!
אמר רבא הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי הי הלכתא והי קרא אילימא בן יום אחד הלכתא ובן ט' שנים ויום אחד קרא קרא סתמא כתיב
Vielmehr ist [der von] neun Jahren und einem Tag Halacha, und [der von] einem Tag stammt aus dem Vers. Und da es Halacha ist, wozu brauche ich den Vers? Um die Frau vom Weißen auszuschließen.
אלא בן ט' שנים ויום אחד הלכתא ובן יום א' קרא וכי מאחר דהלכתא היא קרא למה לי למעוטי אשה מלובן
Wozu brauche ich es bei den Männlichen zu schreiben, und wozu brauche ich es bei den Weiblichen zu schreiben?
למה לי למכתב בזכרים ולמה לי למכתב בנקבות
Es ist nötig: Hätte der Allbarmherzige es [nur] bei den Männlichen geschrieben, [so hätte ich gesagt: dort,] weil sie durch Sichtungen ebenso wie durch Tage verunreinigt werden; Weibliche aber, die nicht durch Sichtungen ebenso wie durch Tage verunreinigt werden, würde ich sagen: nicht.
צריכי דאי כתב רחמנא בזכרים משום דמטמאו בראיות כבימים אבל נקבות דלא מטמאו בראיות כבימים אימא לא
Und hätte der Allbarmherzige es [nur] bei den Weiblichen geschrieben, [so hätte ich gesagt: dort,] weil sie [auch] durch einen äußeren Anlass verunreinigt werden; Männliche aber, die nicht durch einen äußeren Anlass verunreinigt werden, würde ich sagen: nicht. [Darum ist es] nötig.
ואי כתב רחמנא בנקבות משום דקמטמו באונס אבל זכרים דלא מטמאו באונס אימא לא צריכא
Die Kutäer verunreinigen das untere Lager wie das obere. Was [heißt] „das untere Lager wie das obere“? Wolltest du sagen: Wenn zehn Decken [übereinander] liegen und er auf ihnen sitzt, verunreinigt er sie – das ist selbstverständlich, denn er hat sie ja belastet!
הכותים מטמאין משכב תחתון כעליון מאי משכב תחתון כעליון אילימא דאי איכא י' מצעות ויתיב עלייהו מטמו להו פשיטא דהא דרס להו
Vielmehr, dass [das Lager] unter dem, der einer Nidda beiwohnt, wie [das Lager] über dem Flussbehafteten sei: Wie [das Lager] über dem Flussbehafteten nur Speisen und Getränke verunreinigt, so verunreinigt auch [das Lager] unter dem, der einer Nidda beiwohnt, nur Speisen und Getränke.
אלא שיהא תחתונו של בועל נדה כעליונו של זב מה עליונו של זב אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין אף תחתונו של בועל נדה אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין
[Das Lager] über dem Flussbehafteten – woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „Und jeder, der irgendetwas berührt, das unter ihm sein wird, wird unrein“ (Lev 15,10). Was [heißt] „unter ihm“?
עליונו של זב מנלן דכתיב (ויקרא טו, י) וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא מאי תחתיו
Original: Niddah 32b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.