Wenn Rabbi Meir es sagt, [dann] beim Gelübde; bei der freiwilligen Gabe sagt er es nicht. – Aber er lehrt doch: „Wie ihre freiwilligen Gaben, so hat er Nasiräat und Opfer gelobt“! – Lehre: „so hat er Nasiräat und Opfer freiwillig gespendet“.
כי קאמר רבי מאיר בנדר בנדבה לא קאמר והא קתני כנדבותם, נדר בנזיר ובקרבן תני נדב בנזיר ובקרבן
Weshalb [soll man] nicht geloben? Weil man dadurch vielleicht zu einem Anstoß kommt. Dann doch auch keine freiwillige Gabe, denn vielleicht kommt man dadurch zu einem Anstoß!
מאי שנא נודר דלא דלמא אתי בה לידי תקלה נדבה נמי לא דלמא אתי בה לידי תקלה
– [Man verfahre] wie Hillel der Alte. Denn es wurde gelehrt: Man sagte über Hillel den Alten, dass niemand je an seinem Brandopfer Veruntreuung beging: Er brachte es als Profanes in den Tempelhof, heiligte es, stützte [seine Hände] darauf und schlachtete es.
כהלל הזקן דתניא אמרו על הלל הזקן שלא מעל אדם בעולתו כל ימיו מביאה כשהיא חולין לעזרה ומקדישה, וסומך עליה ושוחטה
Das ist gut bei der freiwilligen Gabe von Opfern; bei der freiwilligen Gabe des Nasiräats – was ist da zu sagen? – Er ist der Ansicht Schimons des Gerechten.
הניחא נדבה דקרבנות נדבה דנזירות מאי איכא למימר סבר לה כשמעון הצדיק
Denn es wurde gelehrt: (Rabbi) Schimon der Gerechte sagte: Mein Leben lang habe ich nicht vom Schuldopfer eines unreinen Nasiräers gegessen außer ein einziges Mal. Einmal kam ein Mann, ein Nasiräer, aus dem Süden, und ich sah, dass er schöne Augen hatte und von gutem Aussehen war, und seine Locken waren ihm in Ringeln geordnet. Ich sagte zu ihm: Mein Sohn, was hast du gesehen, dass du dieses schöne Haar verderben willst?
דתניא אמר (רבי) שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים אמרתי לו בני מה ראית להשחית את שערך זה הנאה
Er sagte zu mir: Ich war Hirte für meinen Vater in meiner Stadt. Ich ging, um Wasser aus der Quelle zu schöpfen, und blickte auf mein Spiegelbild; da wallte mein Trieb in mir auf und suchte mich aus der Welt zu verdrängen. Ich sagte zu ihm: Frevler! Warum brüstest du dich in einer Welt, die nicht die deine ist, mit dem, der dereinst Made und Wurm sein wird? Beim [Tempel]dienst! Ich werde dich um des Himmels willen scheren.
אמר לי רועה הייתי לאבא בעירי הלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם אמרתי לו רשע למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך במי שהוא עתיד להיות רימה ותולעה העבודה שאגלחך לשמים
Sofort stand ich auf und küsste ihn auf seinen Kopf. Ich sagte zu ihm: Mein Sohn, mögen deinesgleichen, die Nasiräat geloben, sich in Israel mehren! Über dich sagt die Schrift: „Ein Mann, wenn er ein besonderes Gelübde gelobt, das Gelübde eines Nasiräers, um sich dem Ewigen zu weihen“ (Num 6,2).
מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו. אמרתי לו בני כמוך ירבו גוזרי נזירות בישראל עליך הכתוב אומר איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'
Rabbi Mani wandte ein: Weshalb aß er das Schuldopfer eines unreinen Nasiräers nicht? Weil es wegen einer Sünde kommt? Dann sollte er auch alle [anderen] Schuldopfer nicht essen, denn sie kommen wegen einer Sünde!
מתקיף לה רבי מני מאי שנא אשם נזיר טמא דלא אכל דאתי על חטא כל אשמות נמי לא ליכול דעל חטא אתו
Rabbi Jona sagte zu ihm: Das ist der Grund: In [plötzlicher] Aufwallung geloben sie Nasiräat; und wenn sie unrein werden und sich die Tage des Nasiräats für sie vermehren, bereuen sie es, und es ergibt sich, dass sie Profanes in den Tempelhof bringen.
אמר ליה רבי יונה היינו טעמא כשהן תוהין נוזרין וכשהן מטמאין ורבין עליהן ימי נזירות מתחרטין בהן ונמצאו מביאין חולין לעזרה
Original: Nedarim 9b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.