MISCHNA: Wer gelobt, sich des Hauses zu enthalten, dem ist das Obergemach erlaubt – Worte Rabbi Meirs. Die Weisen sagen: Das Obergemach gehört zum Haus. Wer gelobt, sich des Obergemachs zu enthalten, dem ist das Haus erlaubt.
מתני׳ הנודר מן הבית מותר בעלייה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עלייה בכלל הבית הנודר מן עלייה מותר בבית:
GEMARA: Wer ist es, der lehrt: „Im Haus“ (Lev 14,35) – um den Anbau einzuschließen; „im Haus“ – um das Obergemach einzuschließen? Raw Chisda sagte: Es ist Rabbi Meir; denn wären es die Weisen – die Weisen sagen doch, das Obergemach gehöre zum Haus; wozu brauche ich dann den Vers „im Haus“ zur Einschließung?
גמ׳ מאן תנא (ויקרא יד, לה) בבית לרבות את היציע בבית לרבות את העלייה אמר רב חסדא רבי מאיר היא דאי רבנן האמרי רבנן עלייה בכלל הבית למה לי קרא בבית לריבויא
Abaje sagte: Du kannst sogar sagen, es sind die Weisen; der Vers ist nötig, denn man könnte meinen: Da geschrieben steht: „an einem Haus des Landes eures Besitzes“ (Lev 14,34) – was mit dem Boden verbunden ist, heißt Haus; das Obergemach aber ist nicht mit dem Boden verbunden.
אביי אמר אפי' תימא רבנן בעיא קרא דסלקא דעתך אמינא (ויקרא יד, לד) בבית ארץ אחזתכם כתיב דמחבר בארעא שמיה בית עלייה הא לא מחבר בארעא
Nach wem geht das, was Raw Huna bar Chija im Namen Ullas sagte: [Sagt einer:] „Ein Haus in meinem Haus verkaufe ich dir“, so kann er ihm ein Obergemach zeigen? Der Grund ist, weil er zu ihm sagte: „Ein Haus, das in meinem Haus ist, verkaufe ich dir“; [sagte er] aber einfach „Haus“, so kann er ihm kein Obergemach zeigen. Wollen wir sagen, das ist Rabbi Meir? – Du kannst sogar sagen, es sind die Weisen: Was heißt „Obergemach“ (alija)? Das vorzüglichste (meulle) der Häuser.
כמאן אזלא הא דאמר רב הונא בר חייא משמיה דעולא בית בביתי אני מוכר לך מראהו עלייה טעמא דא"ל בית שבביתי אני מוכר לך אבל בית סתם אינו מראהו עלייה לימא רבי מאיר היא אפילו תימא רבנן מאי עלייה מעולה שבבתים:
MISCHNA: Wer gelobt, sich des Bettes zu enthalten, dem ist die Dargesch erlaubt – Worte Rabbi Meirs. Die Weisen sagen: Die Dargesch gehört zum Bett. Wer gelobt, sich der Dargesch zu enthalten, dem ist das Bett erlaubt.
מתני׳ הנודר מן המטה מותר בדרגש דברי רבי מאיר וחכ"א דרגש בכלל מטה הנודר מן הדרגש מותר במטה:
GEMARA: Was ist eine Dargesch? Ulla sagte: Das Bett des Glücks. Die Gelehrten sagten zu Ulla: Was wir gelernt haben: „Wenn man ihm das Trauermahl reicht, sitzt das ganze Volk auf der Erde, und er sitzt auf der Dargesch“ – das ganze Jahr sitzt er nicht darauf, und an jenem Tag soll er darauf sitzen? Rabina wandte ein: Das ist wie bei Fleisch und Wein: Das ganze Jahr isst er, wenn er will, und wenn er nicht will, isst er nicht; an jenem Tag geben wir es ihm.
גמ׳ מאי דרגש אמר עולא ערסא דגדא אמרו ליה רבנן לעולא הא דתנן כשהן מברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש כולה שתא לא יתיב עלה ההוא יומא יתיב עלה מתקיף לה רבינא מידי דהוה אבשר ויין דכולה שתא אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל ההוא יומא אנן יהבינן ליה
Vielmehr ist dies schwierig: Es wird gelehrt: Die Dargesch stülpte man nicht um, sondern stellte sie auf. Und wenn du sagst, es ist das Bett des Glücks – es wird doch gelehrt: Wer sein Bett umstülpt, stülpt nicht nur sein Bett um, sondern alle Betten, die er im Haus hat! – Das ist nicht schwierig:
אלא הא קשיא דתניא דרגש לא היה כופהו אלא זוקפו ואי אמרת ערסא דגדא הוא והתניא הכופה את מטתו לא מטתו בלבד הוא כופה אלא כל מטות שיש לו בתוך הבית הוא כופה הא לא קשיא
Original: Nedarim 56a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.