denn es heißt: „Jedes Tal soll erhöht werden“ (Jes 40,4).
שנאמר (ישעיהו מ, ד) כל גיא ינשא
Nedarim 55b נדרים
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Es wird gelehrt: Wer gelobt, sich des Getreides zu enthalten, dem ist auch die getrocknete ägyptische Bohne verboten, die frische aber erlaubt; erlaubt sind ihm auch Reis, Chilka, Targis und Tisani. Wer gelobt, sich der Früchte des Jahres zu enthalten, dem sind alle Früchte des Jahres verboten, erlaubt sind ihm aber Böcklein, Lämmer, Milch, Eier und junge Tauben. Sagte er: „Was im Jahr heranwächst, sei mir [verboten]“, so ist ihm all dies verboten.
תניא הנודר מן הדגן אסור אף בפול המצרי יבש ומותר בלח ומותר באורז בחילקא בטרגיס ובטיסני הנודר מן פירות השנה אסור בכל פירות השנה ומותר בגדיים ובטלאים ובחלב ובביצים ובגוזלות ואם אמר גידולי שנה עלי אסור בכולן
Wer gelobt, sich der Früchte des Landes zu enthalten, dem sind alle Früchte des Landes verboten, Trüffeln und Pilze aber erlaubt. Sagte er: „Was aus dem Boden wächst, sei mir [verboten]“, so ist ihm all dies verboten.
הנודר מן פירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ומותר בכמהין ופטריות ואם אמר גידולי קרקע עלי אסור בכולן
Man wies auf einen Widerspruch hin: Über etwas, dessen Wachstum nicht aus der Erde ist, sagt man [den Segen]: „… durch dessen Wort alles entstanden ist.“ Und es wird gelehrt: Über Salz, Salzlake, Trüffeln und Pilze sagt man: „… durch dessen Wort alles entstanden ist.“ Abaje sagte: Wachsen tun sie aus der Erde, ihre Nahrung aber saugen sie aus der Luft und nicht aus der Erde. – Aber er lehrt doch: „über etwas, dessen Wachstum nicht aus der Erde ist“! – Lies: über etwas, das nicht aus der Erde saugt.
ורמינהי על דבר שאין גידולו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו ותניא על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר שהכל נהיה בדברו אמר אביי מירבא רבו מארעא מינק מאוירא ינקי ולא מארעא והא קתני על דבר שאין גידולו מן הארץ תני על דבר שאין יונק מן הארץ:
MISCHNA: Wer gelobt, sich der Kleidung zu enthalten, dem sind Sacktuch, Plane und grobe Decke erlaubt. Sagte er: „Konam, Wolle komme auf mich“, so ist ihm erlaubt, sich mit Wollvliesen zu bedecken; „Flachs komme auf mich“, so ist ihm erlaubt, sich mit Flachsbündeln zu bedecken.
מתני׳ הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר הפשתן עולה עלי מותר להתכסות באניצי פשתן
Rabbi Jehuda sagt: Alles richtet sich nach dem Gelobenden. Hat er eine Last getragen und geschwitzt, und sein Geruch war übel, und er sagte: „Konam, Wolle und Flachs kommen auf mich“, so ist ihm erlaubt, sich damit zu bedecken, aber verboten, sie sich [als Last] über den Rücken zu werfen.
ר' יהודה אומר הכל לפי הנודר טען והזיע והיה ריחו קשה אמר קונם צמר ופשתים עולה עלי מותר להתכסות ואסור להפשיל לאחוריו:
GEMARA: Es wird gelehrt: Wer gelobt, sich der Kleidung zu enthalten, dem sind Sacktuch, Plane und grobe Decke erlaubt; verboten sind ihm aber Gürteltasche, Pesikja, Iskortja, Katbalja, Filzschuhe, Palinja, Hosen und Hut. Was ist Iskortja? Rabba bar bar Chana sagte: Ein Lederhemd.
גמ׳ תניא הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה ואסור בפונדא ובפסקיא ובסקורטיא ובקטבליא ואנפליא ופליניא ומכנסים וכובע מאי איסקורטי אמר רבה בר בר חנה כיתונא דצלא
Es wird gelehrt: Man darf [am Schabbat] wegen des Regens in einem dicken Sack, in einem dicken Umhang, in einer Plane und in einer groben Decke hinausgehen, aber nicht in einer Kiste, nicht in einem Korb und nicht in einer Matte wegen des Regens. Die Hirten gehen in Säcken hinaus; und nicht nur von Hirten sagten sie es, sondern von jedem Menschen, nur sprachen die Weisen von dem, was üblich ist.
תניא יוצאין בשק עבה ובסגוס עבה וביריעה ובחמילה מפני הגשמים אבל לא בתיבה ולא בקופה ולא במחצלת מפני הגשמים הרועים יוצאין בשקים ולא רועים בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדברו חכמים בהווה:
„Rabbi Jehuda sagt: Alles richtet sich nach dem Gelobenden usw.“ Es wird gelehrt: Wie [meinte] Rabbi Jehuda: Alles richtet sich nach dem Gelobenden? War er in Wolle gekleidet und sie reizte ihn, und er sagte: „Konam, Wolle komme auf mich“, so ist ihm verboten, sie anzuziehen, aber erlaubt, sie [als Last] zu tragen. Trug er Flachs als Last und schwitzte, und er sagte: „Konam, Flachs komme auf mich“, so ist ihm erlaubt, ihn anzuziehen, aber verboten, ihn [als Last] zu tragen.
ר' יהודה אומר הכל לפי הנודר כו': תניא כיצד א"ר יהודה הכל לפי הנודר היה לבוש צמר והצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר לטעון היה טעון פשתן והזיע ואמר קונם פשתן עולה עלי מותר ללבוש ואסור לטעון:
Original: Nedarim 55b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.