sind deine Kinder überaus schön? Sie sagte zu ihnen: Er redet mit mir weder am Anfang der Nacht noch am Ende der Nacht, sondern um Mitternacht; und wenn er redet, deckt er eine Handbreit auf und bedeckt eine Handbreit, und es ist ihm, als hätte ein Dämon ihn gezwungen.
בניך יפיפין ביותר אמרה להן אינו מספר עמי לא בתחלת הלילה ולא בסוף הלילה אלא בחצות הלילה וכשהוא מספר מגלה טפח ומכסה טפח ודומה עליו כמי שכפאו שד
Und ich sagte zu ihm: Was ist der Grund? Und er sagte zu mir: Damit ich meine Augen nicht auf eine andere Frau richte und seine Kinder so in den Stand von Bastarden geraten.
ואמרתי לו מה טעם ואמר לי כדי שלא אתן את עיני באשה אחרת ונמצאו בניו באין לידי ממזרות
Rabbi Jochanan sagte: Dies sind die Worte des Jochanan ben Dahabai; aber die Weisen sagten: Die Halacha ist nicht wie Jochanan ben Dahabai, sondern alles, was ein Mensch mit seiner Frau tun will, darf er tun. Ein Gleichnis: Fleisch, das vom Schlachter kommt – will er es mit Salz essen, isst er es; gebraten, isst er es; gekocht, isst er es; gesotten, isst er es. Und ebenso ein Fisch, der vom Fischer kommt.
אמר רבי יוחנן זו דברי יוחנן בן דהבאי אבל אמרו חכמים אין הלכה כיוחנן בן דהבאי אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה משל לבשר הבא מבית הטבח רצה לאוכלו במלח אוכלו צלי אוכלו מבושל אוכלו שלוק אוכלו וכן דג הבא מבית הצייד
Amemar sagte: Wer sind die „Dienstengel“? Die Gelehrten. Denn wolltest du sagen, wirkliche Dienstengel – warum sagte Rabbi Jochanan, die Halacha sei nicht wie Jochanan ben Dahabai? Sie kennen sich doch in der Gestaltung des Kindes besser aus! Und warum nennt man sie Dienstengel? Weil sie sich wie Dienstengel auszeichnen.
אמר אמימר מאן מלאכי השרת רבנן דאי תימא מלאכי השרת ממש אמאי אמר רבי יוחנן אין הלכה כיוחנן בן דהבאי הא אינהו בקיאי בצורת הולד טפי ואמאי קרו להו מלאכי השרת דמצייני כמלאכי השרת
Eine [Frau] kam vor Rabbi und sagte zu ihm: Rabbi, ich habe ihm den Tisch gedeckt, und er hat ihn umgekehrt. Er sagte zu ihr: Meine Tochter, die Tora hat dich [ihm] erlaubt, und ich – was soll ich für dich tun? Eine [Frau] kam vor Raw und sagte zu ihm: Rabbi, ich habe ihm den Tisch gedeckt, und er hat ihn umgekehrt. Er sagte: Was ist [daran] anders als bei einem Fisch?
ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמרה לו רבי ערכתי לו שולחן והפכו אמר לה בתי תורה התירתך ואני מה אעשה ליך ההיא דאתאי לקמיה דרב אמרה לו רבי ערכתי לו שולחן והפכו אמר מאי שנא מן ביניתא
„Und ihr sollt nicht euren Herzen nachspähen“ (Num 15,39) – von hier sagte Rabbi: Ein Mensch soll nicht aus diesem Becher trinken und seine Augen auf einen anderen Becher richten. Rabina sagte: Das ist nur nötig, [um zu lehren], dass es selbst [dann gilt, wenn es] seine zwei Frauen [sind].
ולא תתורו אחרי לבבכם מכאן אמר רבי אל ישתה אדם בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר אמר רבינא לא נצרכא אלא דאפילו שתי נשיו
„Und ich werde von euch die Abtrünnigen und die gegen mich Frevelnden aussondern“ (Ez 20,38) – Rabbi Levi sagte: Das sind die Kinder von neun Arten, [Merkwort:] ASNaT MeSchaGaCh:
וברותי מכם המורדים והפושעים בי אמר רבי לוי אלו בני תשע מדות בני אסנ"ת משגע"ח
Kinder der Furcht, Kinder einer Vergewaltigten, Kinder einer Gehassten, Kinder des Banns, Kinder des Austauschs, Kinder des Streits, Kinder der Trunkenheit, Kinder einer im Herzen Geschiedenen, Kinder der Vermischung, Kinder einer Frechen.
בני אימה בני אנוסה בני שנואה בני נידוי בני תמורה בני מריבה בני שכרות בני גרושת הלב בני ערבוביא בני חצופה
Ist das so? Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte doch im Namen Rabbi Jonatans: Jeder Mensch, dessen Frau ihn [zum ehelichen Verkehr] auffordert, bekommt Kinder, wie es sie selbst in der Generation Moses, unseres Lehrers, nicht gab; denn es heißt: „Schafft euch weise und verständige Männer“ (Dtn 1,13), und es steht geschrieben: „Und ich nahm die Häupter eurer Stämme“ (Dtn 1,15), und „verständige“ steht [dort] nicht geschrieben.
איני והאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל אדם שאשתו תובעתו הויין לו בנים שאפילו בדורו של משה רבינו לא היו כמותם שנאמר הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם ולא כתיב נבונים
Und es steht geschrieben: „Issachar ist ein knochiger Esel“ (Gen 49,14), und es steht geschrieben: „Von den Söhnen Issachars, die Einsicht in die Zeiten hatten“ (1 Chr 12,33).
וכתיב יששכר חמור גרם וכתיב מבני יששכר יודעי בינה לעתים
MISCHNA: Vier [Arten von] Gelübden haben die Weisen erlaubt: Gelübde der Anspornung, Gelübde der Übertreibung, Gelübde aus Versehen und Gelübde aus Zwang. Gelübde der Anspornung – wie? Jemand verkaufte einen Gegenstand und sagte: „Konam, dass ich dir nicht unter einen Sela nachlasse“, und der andere sagt: „Konam, dass ich dir nicht mehr als einen Schekel gebe“ –
מתני׳ ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זרוזין ונדרי הבאי ונדרי שגגות ונדרי אונסין נדרי זרוזין כיצד היה מוכר חפץ ואמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל
Original: Nedarim 20b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.