Die frühere Mischna sagt: Bis er ein Viertel [Log] Wein trinkt. Rabbi Akiwa sagt: Selbst wenn er sein Brot in Wein eingeweicht hat und darin so viel ist, dass es eine Olivengröße ergibt, ist er schuldig. Und er ist schuldig für den Wein für sich, für die Trauben für sich, für die Chartzanim für sich und für die Sagim für sich. Rabbi Elasar ben Asarja sagt: Er ist nicht schuldig, bis er zwei Chartzanim und einen Sag isst.
משנה ראשונה אומרת עד שישתה רביעית יין רבי עקיבא אומר אפי' שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגים בפני עצמן ר' אלעזר בן עזריה אומר אין חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג
Welches sind die Chartzanim und welches die Sagim? Die Chartzanim sind die äußeren [Teile], die Sagim die inneren – Worte Rabbi Jehudas. Rabbi Jose sagt: Damit du dich nicht irrst: wie die Glocke (Sug) eines Tieres – das Äußere ist die Glocke, das Innere der Klöppel.
אלו הן חרצנים ואלו הן זגים החרצנים אלו החיצונים הזגים אלו הפנימים דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי עינבל
GEMARA: „Drei Arten sind dem Nasiräer verboten: die Unreinheit usw.“: Was vom Weinstock kommt, ja; der Weinstock selbst nicht. Die Mischna ist nicht nach Rabbi Elasar, denn es wurde gelehrt: Rabbi Elasar sagt: Sogar Blätter und Triebe sind inbegriffen.
גמ׳ שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה כו': היוצא מן הגפן אין גפן עצמו לא מתני' דלא כר"א דתניא רבי אלעזר אומר אפילו עלין ולולבין במשמע
Manche beziehen es auf den Schlussteil: „Er ist nicht schuldig, bis er von den Trauben eine Olivengröße isst“ – von den Trauben ja, vom Weinstock selbst nicht. Die Mischna ist nicht nach Rabbi Elasar, denn es wurde gelehrt: Rabbi Elasar sagt: Sogar Blätter und Triebe sind inbegriffen.
איכא דאמרי לה אסיפא אינו חייב אלא עד שיאכל מן הענבים כזית מן הענבים אין מהגפן עצמו לא מתני' דלא כר"א דתניא רבי אלעזר אומר אפילו עלין ולולבין במשמע
Worin streiten sie? Rabbi Elasar legt nach Einschließungen und Ausschließungen aus, die Rabbanan legen nach Allgemeinem und Besonderem aus. Rabbi Elasar legt nach Einschließungen und Ausschließungen aus: „Von Wein und Rauschtrank soll er sich enthalten“ (Num 6,3) – das schließt aus; „von allem, was vom Weinstock gemacht wird“ (Num 6,4) – das schließt ein.
במאי קמיפלגי ר"א דריש ריבויי ומיעוטי רבנן דרשי כללי ופרטי רבי אלעזר דריש רבויי ומיעוטי (במדבר ו, ג) מיין ושכר יזיר מיעט מכל אשר יעשה מגפן היין ריבה
Es schloss aus und schloss ein – es schloss alles ein. Was schließt es ein? Es schließt alle Dinge ein. Was schließt es aus? Es schließt das Rebholz (Schewischta) aus.
מיעט וריבה ריבה הכל מאי ריבה ריבה כל מילי מאי מיעט מיעט שבישתא
Und die Rabbanan legen nach Allgemeinem und Besonderem aus: „Von Wein und Rauschtrank soll er sich enthalten“ – ein Besonderes; „von allem, was vom Weinstock gemacht wird“ – ein Allgemeines; „von den Chartzanim bis zum Sag“ (Num 6,4) – es nennt wiederum ein Besonderes. [Bei] Besonderem, Allgemeinem und Besonderem darfst du nur nach Art des Besonderen urteilen: Wie das Besondere ausdrücklich Frucht und Abfall der Frucht ist, so auch alles, was Frucht und Abfall der Frucht ist.
ורבנן דרשי כללי ופרטי מיין ושכר יזיר פרט מכל אשר יעשה מגפן היין כלל מחרצנים ועד זג חזר ופרט פרט וכלל ופרט אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף כל פרי ופסולת פרי
Oder: Wie das Besondere ausdrücklich eine vollständige Frucht ist, so auch alles, was vollständige Frucht ist? Du sagst [dagegen]: Wenn so, was hätte die Schrift dir in ihrem Wortsinn übrig gelassen, das nicht [ausdrücklich] genannt wäre? Trauben, frische und getrocknete – die stehen doch geschrieben; Wein und Essig – die stehen doch geschrieben. Also musst du nicht nach dem letzten Ausdruck urteilen, sondern nach dem ersten.
אי מה הפרט מפורש פרי גמור אף כל פרי גמור אמרת א"כ מה הניח לך הכתוב במשמעו שלא אמרו ענבים לחים ויבשים הא כתיבי יין וחומץ הא כתיבי הא אין עליך לדון כלשון אחרון אלא כלשון ראשון
Und da wir schließlich alles einschließen – was lehrt die Schrift mit „von den Chartzanim bis zum Sag“? Um dir zu sagen: Überall, wo du ein Besonderes und ein Allgemeines findest, darfst du es nicht ausdehnen und nach Art des Besonderen beurteilen,
ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה תלמוד לומר מחרצנים ועד זג לומר לך כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל אי אתה רשאי למשכו ולדונו כעין הפרט
sondern das Allgemeine wird zu einer Ergänzung des Besonderen, bis die Schrift dir [wieder] ein Besonderes nennt, wie sie es dir beim Nasiräer genannt hat.
אלא נעשה כלל מוסף על הפרט עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנזיר
Der Meister sagte: „Wie das Besondere ausdrücklich Frucht und Abfall der Frucht ist, so auch alles, was Frucht und Abfall der Frucht ist.“ Frucht – das sind Trauben; Abfall der Frucht – was ist das? Essig.
אמר מר מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף כל פרי ופסולת פרי פרי עינבי פסולת פרי מאי היא חומץ
„So auch alles, was Frucht ist“ – was ist das? Guharke. „So auch alles, was Abfall der Frucht ist“ – was ist das? Raw Kahana sagte: Um „männliche“ Trauben einzuschließen. „Und bis zum Sag“ – Rabina sagte: Um das Dazwischenliegende einzuschließen.
אף כל פרי מאי היא גוהרקי אף כל דפסולת פרי מאי היא אמר רב כהנא לאיתויי עינבי דכרין ועד זג אמר רבינא לאיתויי דבין הבינים
Der Meister sagte: „[Oder:] Wie das Besondere ausdrücklich eine vollständige Frucht ist, so auch alles, was vollständige Frucht ist? Du sagst [dagegen]: Wenn so, was hätte die Schrift in ihrem Wortsinn übrig gelassen, das nicht [ausdrücklich] genannt wäre? Trauben, frische und getrocknete – die stehen doch geschrieben; Wein und Essig – die stehen doch geschrieben. Also musst du nicht nach dem letzten Ausdruck urteilen, sondern nach dem ersten. Und da wir schließlich alles einschließen – was lehrt die Schrift mit ‚von den Chartzanim bis zum Sag‘? Um dir zu sagen: Überall, wo du ein Besonderes und ein Allgemeines findest, darfst du es nicht ausdehnen und nach Art des Besonderen beurteilen, sondern das Allgemeine wird zu einer Ergänzung des Besonderen, bis die Schrift dir [wieder] ein Besonderes nennt,
אמר מר [אי] מה הפרט מפורש פרי גמור אף כל פרי גמור אמרת א"כ מה הניח הכתוב במשמעו שלא אמרו ענבים לחים ויבשים הא כתיבי יין וחומץ הא כתיבי הא אין עליך לדון כלשון אחרון אלא כלשון ראשון ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה ת"ל מחרצנים ועד זג לומר לך כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל אי אתה רשאי למושכו ולדונו כעין הפרט אלא נעשה כלל מוסף על הפרט עד שיפרוט לך הכתוב
Original: Nazir 34b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.