wozu brauche ich „an jenem Tag“? Wenn es nicht auf den achten [Tag] passt, beziehe es auf den siebten. Und steht nicht auch für Rabbi „an jenem Tag“ geschrieben? – Rabbi sagt dir: Das kommt, um dir zu sagen: auch wenn er [noch nicht alle] seine Opfer dargebracht hat.
ביום ההוא למה לי אם אינו ענין לשמיני תנהו ענין לשביעי ורבי נמי הכתיב ביום ההוא אמר לך רבי ההוא להכי הוא דאתא לומר לך אע"פ שלא הביא קרבנותיו
Und Raw Chisda – was zwang ihn, sie gemäß Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda zu erklären? Er soll sie erklären, etwa wenn er in der Nacht des achten [Tages wieder] unrein wurde, und es ist Rabbi.
ורב חסדא מאי דוחקיה לאוקמיה כר' יוסי ברבי יהודה לוקמה כגון דנטמא דחזיא בליל שמיני ורבי היא
Raw Ada bar Ahawa sagte: Das eine hängt vom anderen ab: Wenn du sagst, die Nacht gilt als Mangel an Zeit – wann ist er zum Opfer geeignet? Am Morgen; [dann] wird auch das Nasiräat nicht vor dem Morgen wirksam. Und wenn du sagst, die Nacht gilt nicht als Mangel an Zeit, wird das Nasiräat der Reinheit vom Abend an wirksam.
אמר רב אדא בר אהבה הא בהא תליא אי אמרת ליליא מחוסר זמן אימת מיחזי לקרבן לצפרא נזירות נמי לא חיילא עד צפרא ואי אמרת ליליא אינו מחוסר זמן נזירות טהרה חיילא מאורתא:
Der Text selbst: Wurde er am siebten unrein und am siebten wieder unrein, bringt er nur ein Opfer dar; wurde er am achten unrein und am achten wieder unrein, bringt er ein Opfer für jedes einzelne Mal dar und beginnt sofort zu zählen. Worte Rabbi Eliesers.
גופא נטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי אינו מביא אלא קרבן אחד נטמא בשמיני וחזר ונטמא בשמיני מביא קרבן על כל אחד ואחד מתחיל ומונה מיד דברי ר' אליעזר
Die Weisen sagen: Ein Opfer für alles, bis er sein Sündopfer darbringt. Hat er sein Sündopfer dargebracht und wurde unrein, und [wieder] sein Sündopfer dargebracht und wurde unrein, bringt er ein Opfer für jedes einzelne Mal dar. Hat er sein Sündopfer dargebracht, aber sein Schuldopfer [noch] nicht dargebracht, zählt er.
וחכ"א קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו הביא חטאתו ונטמא והביא חטאתו ונטמא מביא קרבן על כל אחד ואחד הביא חטאתו ולא הביא אשמו מונה
Gut nach Rabbi Elieser: Der Vers sagt: „Und er heilige sein Haupt an jenem Tag“ (Num 6,11) – auch wenn er seine Opfer nicht dargebracht hat. Und die Weisen: Jenes [bedeutet], auch wenn er sein Schuldopfer nicht dargebracht hat.
בשלמא לרבי אליעזר אמר קרא (במדבר ו, יא) וקדש את ראשו ביו' ההוא אע"פ שלא הביא קרבנותיו ורבנן ההוא אע"פ שלא הביא אשמו
Aber Rabbi Jischmael – wozu braucht er jenes? – Er sagt dir: Jenes [bedeutet], auch wenn er sein Brandopfer nicht dargebracht hat. Und die Weisen? Das Brandopfer braucht keine Ausschließung; es ist bloß ein Geschenk.
אלא רבי ישמעאל ההוא למה לי אמר לך ההוא אע"פ שלא הביא עולתו ורבנן עולה לא בעי מיעוטא דורון בעלמא הוא
Was ist der Grund der Weisen? Wie gelehrt wird: „Und er weihe dem Ewigen die Tage seiner Weihe und bringe ein einjähriges Lamm zum Schuldopfer“ (Num 6,12) – was lehrt der Vers? Weil wir finden, dass alle Schuldopfer in der Tora zurückhalten, könnte ich meinen, auch dieses halte ihn zurück.
מאי טעמייהו דרבנן דתניא (במדבר ו, יב) והזיר לה' את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם מה ת"ל לפי שמצינו שכל אשמות שבתורה שהן מעכבין יכול אף זה מעכבו
Original: Nazir 18b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.