denn wenn du meinst, das Scheren der Unreinheit – braucht er etwa nach den Tagen seines bestätigten Aussatzes kein Scheren? – Nein, er lehrt [hier] das Scheren des Nasiräats.
דאי ס"ד תגלחת טומאה ימי חלוטו מי לא בעי תגלחת לא תגלחת דנזירות קתני
Nasir 18a נזיר
Aufbau der Debatte:Frage 2Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Komm und höre: „Und er das Haupt seiner Weihe verunreinigt“ (Num 6,9) – die Schrift spricht von einem Reinen, der unrein wurde, dass er des Entfernens des Haares und des Darbringens von Vögeln bedarf, und [sie dient dazu,] den Nasiräer im Grab zu befreien, der nicht des Entfernens des Haares und des Darbringens von Vögeln bedarf.
ת"ש (במדבר ו, ט) וטמא ראש נזרו בטהור שנטמא הכתוב מדבר שהוא טעון העברת שער והבאת ציפרין ולפטור את הנזיר בקבר שאין טעון העברת שער והבאת ציפרין
Ist es nicht ein Schluss vom Leichteren auf das Schwerere? Wenn ein Reiner, der unrein wurde, des Entfernens des Haares und des Darbringens von Vögeln bedarf – ist es nicht recht, dass einer, der von Anfang an unrein war, des Entfernens des Haares und des Darbringens von Vögeln bedarf?
והלא דברים ק"ו ומה טהור שנטמא טעון העברת שער והבאת ציפרין מי שהיה טמא מתחלה אינו דין שיהא טעון העברת שער והבאת ציפרין
Darum sagt [der Vers] lehrend: „Und er das Haupt seiner Weihe verunreinigt“ – die Schrift spricht von einem, der rein war und unrein wurde, dass er des Entfernens des Haares und des Darbringens von Vögeln bedarf, und [sie dient dazu,] den Nasiräer im Grab zu befreien. – Entnimm es daraus.
ת"ל וטמא ראש נזרו במי שהיה טהור ונטמא הכתוב מדבר שיהא טעון העברת שער והבאת ציפרין ולפטור את הנזיר בקבר ש"מ
Wer lehrte das, was die Rabbanan lehrten: Zwischen einem Unreinen, der [das Nasiräat] gelobte, und einem reinen Nasiräer, der unrein wurde, gibt es nur [diesen Unterschied]: Dem Unreinen, der gelobte, wird sein siebter [Tag] in der Zählung angerechnet; dem reinen Nasiräer, der unrein wurde, wird sein siebter [Tag] nicht in der Zählung angerechnet?
מאן תנא הא דת"ר אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמא אלא שטמא שנזר שביעי שלו עולה לו מן המנין ונזיר טהור שנטמא אין שביעי שלו עולה לו מן המנין
Raw Chisda sagte: Es ist Rabbi, denn Rabbi sagt: Das Nasiräat der Reinheit wird erst am achten [Tag] wirksam. Denn wenn du sagst, es sei Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda – er sagt doch, das Nasiräat der Reinheit werde vom siebten [Tag] an wirksam.
א"ר חסדא רבי היא דאמר רבי אין נזירות טהרה חלה אלא עד שמיני דאי תימא ר' יוסי בר' יהודה היא האמר נזירות דטהרה משביעי הוא דחיילא
Was [ist die Ansicht] Rabbis, und was [die] Rabbi Jose bar Rabbi Jehudas? Wie gelehrt wird: „Und er heilige sein Haupt an jenem Tag“ (Num 6,11) – am Tag des Darbringens seiner Opfer. Worte Rabbis. Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda sagt: Am Tag seines Scherens.
מאי רבי ומאי ר' יוסי ברבי יהודה דתניא (במדבר ו, יא) וקדש את ראשו ביום ההוא ביום הבאת קרבנותיו דברי רבי ר' יוסי בר' יהודה אומר ביום תגלחתו
Und was wir gelernt haben: Ein Nasiräer, der viele Unreinheiten erlitt, bringt nur ein Opfer dar – wer lehrt das? Raw Chisda sagte: Es ist Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda, der sagt, das Nasiräat der Reinheit werde vom siebten [Tag] an wirksam; und du findest es etwa, wenn er am siebten unrein wurde und am [nächsten] siebten wieder unrein wurde (und wer ist es? Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda): Da die Stunde, die zum Darbringen des Opfers geeignet ist, nicht verstrichen ist, ist er nur zu einem Opfer verpflichtet.
והא דתנן נזיר שנטמא טומאות הרבה אינו מביא אלא קרבן אחד מאן תנא אמר רב חסדא ר' יוסי בר' יהודה היא דאמר נזירות טהרה משביעי חיילא ומשכחת לה כגון שנטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי (ומני ר' יוסי בל' יהודה היא) כיון דלא יצא שעה הראויה להביא קרבן אינו חייב אלא קרבן אחד
Denn wenn du sagst, es sei Rabbi: Wenn er am siebten unrein wurde und am siebten wieder unrein wurde (und am siebten wieder unrein wurde), ist alles eine einzige lange Unreinheit; und wenn er am achten unrein wurde und am achten wieder unrein wurde, ist doch die Stunde verstrichen, die zum Darbringen des Opfers geeignet ist.
דאי תימא רבי היא אי דנטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי (וחזר ונטמא בשביעי) כולהו טומאה אריכתא היא ואי דנטמא בשמיני וחזר ונטמא בשמיני הרי יצתה שעה שראויה להביא קרבן
Was ist der Grund Rabbis? Der Vers sagt: „Und er erwirke ihm Sühne dafür, dass er sich an der Leiche versündigt hat“ (Num 6,11), und danach: „Und er heilige sein Haupt.“ Und Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda? – Wenn so, sollte der Vers [nur] sagen: „Und er heilige sein Haupt“;
מאי טעמא דרבי אמר קרא (במדבר ו, יא) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש והדר וקדש את ראשו ורבי יוסי ברבי יהודה אם כן לימא קרא וקדש את ראשו
Original: Nazir 18a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.