Und folgende Risse werden nicht wieder zusammengenäht: Wer einreißt um seinen Vater und um seine Mutter, um seinen Lehrer, der ihn Tora gelehrt hat, um den Nassi, um den Vorsitzenden des Gerichtshofs, über schlechte Nachrichten, über die Lästerung des [göttlichen] Namens, über eine Torarolle, die verbrannt wurde, über die Städte Judas, über das Heiligtum und über Jerusalem. Und man reißt über das Heiligtum ein und erweitert [den Riss] über Jerusalem.
ואלו קרעין שאין מתאחין הקורע על אביו ועל אמו ועל רבו שלימדו תורה ועל נשיא ועל אב ב"ד ועל שמועות הרעות ועל ברכת השם ועל ספר תורה שנשרף ועל ערי יהודה ועל המקדש ועל ירושלים וקורע על מקדש ומוסיף על ירושלים
Vater, Mutter und der Lehrer, der ihn Tora gelehrt hat – woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „Und Elischa sah es und schrie: Mein Vater, mein Vater, Wagen Israels und seine Reiter!“ (2 Kön 2,12). „Mein Vater, mein Vater“ – das ist sein Vater und seine Mutter; „Wagen Israels und seine Reiter“ – das ist sein Lehrer, der ihn Tora gelehrt hat.
אביו ואמו ורבו שלימדו תורה מנלן דכתיב (מלכים ב ב, יב) ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו אבי אבי זה אביו ואמו רכב ישראל ופרשיו זה רבו שלימדו תורה
Woraus geht das hervor? Wie Raw Josef[ins Aramäische] übersetzt: Mein Meister, mein Meister, der für Israel mit seinem Gebet besser war als Wagen und Reiter.
מאי משמע כדמתרגם רב יוסף רבי רבי דטב להון לישראל בצלותיה מרתיכין ופרשין
Und dass sie nicht wieder zusammengenäht werden – woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „Und er fasste seine Kleider und riss sie in zwei Stücke“ (2 Kön 2,12). Aus dem, was gesagt ist: „und er riss sie“, weiß ich etwa nicht, dass es zwei [Stücke sind]? Vielmehr lehrt es, dass sie für immer in zwei [Stücke] zerrissen bleiben.
ולא מתאחין מנלן דכתיב (מלכים ב ב, יב) ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים ממשמע שנאמר ויקרעם איני יודע שלשנים אלא מלמד שקרועים ועומדים לשנים לעולם
Resch Lakisch sagte zu Rabbi Jochanan: Elia lebt doch! Er sagte zu ihm: Da geschrieben steht: „Und er sah ihn nicht mehr“ (2 Kön 2,12), gilt er für ihn wie ein Toter.
אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן אליהו חי הוא אמר ליה כיון דכתיב (מלכים ב ב, יב) ולא ראהו עוד לגבי דידיה כמת דמי
Nassi, Vorsitzender des Gerichtshofs und schlechte Nachrichten – woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „Da fasste David seine Kleider und zerriss sie, und ebenso alle Männer, die bei ihm waren. Und sie klagten und weinten und fasteten bis zum Abend um Saul und um Jonatan, seinen Sohn, und um das Volk des Ewigen und um das Haus Israel, weil sie durch das Schwert gefallen waren“ (2 Sam 1,11–12).
נשיא ואב בית דין ושמועות הרעות מנלן דכתיב (שמואל ב א, יא) ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם ה' ועל בית ישראל כי נפלו בחרב
„Saul“ – das ist der Nassi; „Jonatan“ – das ist der Vorsitzende des Gerichtshofs; „um das Volk des Ewigen und um das Haus Israel“ – das sind die schlechten Nachrichten.
שאול זה נשיא יהונתן זה אב ב"ד על עם ה' ועל בית ישראל אלו שמועות הרעות
Raw bar Schaba sagte zu Raw Kahana: Sag doch: [nur] wenn sie alle [zusammen eintreffen]! Er sagte zu ihm: „Um … und um“ – das unterbricht den Zusammenhang.
א"ל רב בר שבא לרב כהנא ואימא עד דהוו כולהו א"ל על על הפסיק הענין
Reißt man denn über schlechte Nachrichten ein? Man sagte doch zu Schmuel: König Schapur hat zwölftausend Juden in Mazaka-Caesarea getötet, und er riss nicht ein! – Man sagte es nur, [wenn es] die Mehrheit der Gemeinde [betrifft], und wie bei dem Ereignis, das geschehen war.
ומי קרעינן אשמועות הרעות והא אמרו ליה לשמואל קטל שבור מלכא תריסר אלפי יהודאי במזיגת קסרי ולא קרע לא אמרו אלא ברוב צבור וכמעשה שהיה
Und hat König Schapur denn Juden getötet? König Schapur sagte doch zu Schmuel: Möge es mir [zugutekommen], dass ich niemals einen Juden getötet habe! – Dort haben sie es selbst verursacht, denn Rabbi Ami sagte: Vom Klang der Saiten in Mazaka-Caesarea barst die Mauer von Laodikea.
ומי קטל שבור מלכא יהודאי והא א"ל שבור מלכא לשמואל תיתי לי דלא קטלי יהודי מעולם התם אינהו גרמי לנפשייהו דא"ר אמי לקל יתירי דמזיגת קסרי פקע שורא דלודקיא
Über die Lästerung des Namens – woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „Und Eljakim, der Sohn Hilkijas, der über das Haus [gesetzt war], und Schebna, der Schreiber, und Joach, der Sohn Asafs, der Kanzler, kamen zu Hiskija mit zerrissenen Kleidern“ (2 Kön 18,37).
על ברכת השם מנלן דכתיב (מלכים ב יח, לז) ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים
Die Rabbanan lehrten: Sowohl wer [es] hört als auch wer [es] aus dem Mund dessen hört, der es gehört hat, ist verpflichtet einzureißen; die Zeugen aber sind nicht verpflichtet einzureißen, denn sie haben schon eingerissen, als sie [es] hörten.
ת"ר אחד השומע ואחד השומע מפי השומע חייב לקרוע והעדים אינן חייבין לקרוע שכבר קרעו בשעה ששמעו
Was macht es aus, dass sie [es damals] gehört haben? Jetzt hören sie es doch [wieder]! – Das kann dir nicht in den Sinn kommen, denn es steht geschrieben: „Und es geschah, als König Hiskija es hörte, da zerriss er seine Kleider“ (2 Kön 19,1): Der König riss ein, sie aber rissen nicht ein.
בשעה ששמעו מאי הוי הא קא שמעי השתא לא ס"ד דכתיב (מלכים ב יט, א) ויהי כשמוע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו המלך קרע והם לא קרעו
Eine Torarolle, die verbrannt wurde – woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „Und es geschah, sooft Jehudi drei Spalten oder vier vorgelesen hatte, zerschnitt er sie mit dem Schreibermesser und warf sie ins Feuer, das im Kohlenbecken war“ usw. (Jer 36,23). Was [bedeutet] „drei Spalten und vier“?
ספר תורה שנשרף מנלן דכתיב (ירמיהו לו, כג) ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וארבעה ויקרעה בתער הסופר והשלך אל האש אשר אל האח וגו' מאי שלש דלתות וארבעה
Man sagte zu Jojakim: Jeremia hat ein Buch der Klagelieder geschrieben. Er sagte zu ihnen: Was steht darin geschrieben? – „Wie sitzt sie einsam“ (Klgl 1,1). Er sagte zu ihnen: Ich bin König! Sie sagten zu ihm: „Sie weint und weint in der Nacht“ (Klgl 1,2). – Ich bin König! – „Juda ist ins Exil gegangen vor Elend“ (Klgl 1,3). – Ich bin König! – „Die Wege Zions trauern“ (Klgl 1,4). – Ich bin König!
אמרו ליה ליהויקים כתב ירמיה ספר קינות אמר להו מה כתיב ביה (איכה א, א) איכה ישבה בדד אמר להו אנא מלכא א"ל (איכה א, ב) בכה תבכה בלילה אנא מלכא (איכה א, ג) גלתה יהודה מעוני אנא מלכא (איכה א, ד) דרכי ציון אבלות אנא מלכא
„Ihre Bedränger sind zum Haupt geworden“ (Klgl 1,5). Er sagte zu ihnen: Wer hat das bewirkt? – „Denn der Ewige hat sie betrübt wegen der Menge ihrer Frevel“ (Klgl 1,5). Sogleich schnitt er alle Gottesnamen darin heraus und verbrannte sie im Feuer. Und das ist es, was geschrieben steht: „Und sie erschraken nicht und zerrissen ihre Kleider nicht“ (Jer 36,24) – daraus folgt, dass sie hätten einreißen müssen.
(איכה א, ה) היו צריה לראש אמר להו מאן אמרה (איכה א, ה) כי ה' הוגה על רוב פשעיה מיד קדר כל אזכרות שבה ושרפן באש והיינו דכתיב (ירמיהו לו, כד) ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם מכלל דבעו למיקרע
Rabbi Chelbo sagte im Namen Raw Hunas: Wer eine Torarolle sieht, die zerrissen wurde, ist verpflichtet, zwei Risse einzureißen, einen über das Pergament und einen über die Schrift, denn es heißt: „Nachdem der König die Rolle verbrannt hatte und die Worte“ (Jer 36,27).
א"ר חלבו אמר רב הונא הרואה ספר תורה שנקרע חייב לקרוע שתי קריעות אחד על הגויל ואחד על הכתב שנאמר (ירמיהו לו, כז) אחרי שרוף המלך את המגלה ואת הדברים
Rabbi Abba und Raw Huna bar Chija saßen vor Rabbi Abba. Er wollte seine Notdurft verrichten; da nahm er seine Tefillin ab und legte sie auf das Kissen. Da kam ein Strauß und wollte sie verschlingen.
רבי אבא ורב הונא בר חייא הוו יתבי קמיה דרבי אבא בעא לאפנויי שקליה לטוטפתיה אחתיה אבי סדיא אתאי בת נעמיתא בעא למיבלעיה
Er sagte: Jetzt wären mir zwei Risse auferlegt worden! Er sagte zu ihm: Woher hast du das? Mir selbst ist ein solcher Vorfall geschehen: Ich kam vor Raw Mattna, und er wusste es nicht; ich kam vor Raw Jehuda, und er sagte mir: So sagte Schmuel: Man sagte es nur, [wenn es] mit Gewalt [geschieht], und wie bei dem Ereignis, das geschehen war.
אמר השתא איחייבין לי שתי קריעות א"ל מנא לך הא והא בדידי הוה עובדא ואתאי לקמיה דרב מתנה ולא הוה בידיה אתאי לקמיה דרב יהודה ואמר לי הכי אמר שמואל לא אמרו אלא בזרוע וכמעשה שהיה
Die Städte Judas – woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „Und es kamen Männer aus Sichem, aus Schilo und aus Samaria, achtzig Mann, mit geschorenem Bart und zerrissenen Kleidern und mit Schnittwunden, und Speiseopfer und Weihrauch in ihrer Hand, um sie zum Haus des Ewigen zu bringen“ usw. (Jer 41,5).
ערי יהודה מנלן דכתיב (ירמיהו מא, ה) ויבאו אנשים משכם משילו ומשמרון שמונים איש מגולחי זקן וקרועי בגדים ומתגודדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה' וגו'
Rabbi Chelbo sagte im Namen Ulla Biraas im Namen Rabbi Elasars: Wer die Städte Judas in ihrer Zerstörung sieht, sagt: „Deine heiligen Städte sind zur Wüste geworden“ (Jes 64,9), und reißt ein. [Wer] Jerusalem in seiner Zerstörung [sieht], sagt: „Zion ist zur Wüste geworden, Jerusalem zur Öde“ (Jes 64,9), und reißt ein. [Wer] den Tempel in seiner Zerstörung [sieht], sagt: „Unser heiliges und herrliches Haus, wo dich unsere Väter priesen, ist zum Raub des Feuers geworden, und alles, was uns kostbar war, ist zur Trümmerstätte geworden“ (Jes 64,10), und reißt ein.
א"ר חלבו אמר עולא ביראה אמר ר' אלעזר הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר (ישעיהו סד, ט) ערי קדשך היו מדבר וקורע ירושלים בחורבנה אומר (ישעיהו סד, ט) ציון מדבר היתה ירושלם שממה וקורע בית המקדש בחורבנו אומר (ישעיהו סד, י) בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה וקורע:
Man reißt über das Heiligtum ein und erweitert [den Riss] über Jerusalem: Dem steht doch entgegen: Sowohl wer [es] hört als auch wer [es] sieht – sobald er nach Zofim gelangt, reißt er ein; und er reißt über das Heiligtum für sich ein und über Jerusalem für sich!
קורע על מקדש ומוסיף על ירושלים: ורמינהו אחד השומע ואחד הרואה כיון שהגיע לצופים קורע וקורע על מקדש בפני עצמו ועל ירושלים בפני עצמה
Die Rabbanan lehrten: Und bei allen [diesen Rissen] darf man sie lose heften, säumen, raffen und mit Leiterstichen versehen, aber nicht wieder zusammennähen.
תנו רבנן וכולן רשאין לשוללן ולמוללן וללוקטן ולעשותן כמין סולמות אבל לא לאחותן
Original: Moed Katan 26a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.