und das Friedensopfer [durch] „dort“, „dort“ vom Zehnten. [Und daraus folgt:] Wie bei Friedensopfern ihr Körper nicht Zehnter ist, so ist auch beim Dankopfer sein Körper nicht Zehnter; und dieser Weizen, der mit Geld des Zweiten Zehnten gekauft wurde, ist ebenfalls seinem Körper nach nicht Zehnter.
ושלמים שם שם ממעשר [ומינה] מה שלמים אין גופן מעשר אף תודה נמי אין גופה מעשר והני חיטי הלקוחות במעות מעשר שני נמי אין גופן מעשר
Ich will meinen Grund sagen: Das Dankopfer – woher leiten wir es ab? Vom Friedensopfer; und das Friedensopfer [durch] „dort“, „dort“ vom Zehnten. Wie Friedensopfer nicht von der Art des Zehnten sind, so ist auch das Dankopfer nicht von der Art des Zehnten; ausgenommen Weizen, der mit Geld des Zweiten Zehnten gekauft wurde, der von der Art des Zehnten ist.
אימא טעמא דידי תודה מהיכא קא ילפינא לה משלמים ושלמים שם שם ממעשר מה שלמים אין מין מעשר אף תודה אין מין מעשר לאפוקי חיטין הלקוחות במעות מעשר שני דמין מעשר נינהו
Rabbi Ami sagte: Wer Geld des Zweiten Zehnten für Friedensopfer weiht – es hat [die Heiligkeit von] Friedensopfern nicht erworben. Was ist der Grund? Weil die Heiligkeit der Friedensopfer nicht stark genug ist, um auf die Heiligkeit des Zweiten Zehnten überzugehen.
אמר ר' אמי המתפיס מעות מעשר שני לשלמים לא קנו שלמים מאי טעמא דלא אלימא קדושת השלמים למיחל אקדושת מעשר שני
Man wandte ein: Wer [mit Zehntgeld] ein Wild für Friedensschlachtopfer oder ein Haustier für Fleisch nach Begehren kauft – die Haut ist nicht ins Profane hinausgegangen. Will das nicht sagen, dass es [die Heiligkeit von] Friedensopfern erworben hat?
מיתיבי הלוקח חיה לזבחי שלמים ובהמה לבשר תאוה לא יצא העור לחולין לאו למימרא דקני שלמים
Dazu wurde doch gesagt: Raw sagte: Es hat [die Heiligkeit von] Friedensopfern nicht erworben. Und was [bedeutet] „die Haut ist nicht ins Profane hinausgegangen“? So meint er es: Es fällt nicht unter die Regel, dass die Haut ins Profane hinausgeht. Was ist der Grund? Rabba sagte: Er gleicht dem, der einen Ochsen zum Pflügen kauft.
הא איתמר עלה אמר רב לא קני שלמים ומאי לא יצא העור לחולין הכי קאמר אינו בתורת לצאת העור לחולין מאי טעמא אמר רבה נעשה כלוקח שור לחרישה
Es wurde gesagt: Wer Geld des Zweiten Zehnten für Friedensopfer weiht – Rabbi Jochanan sagte: Es hat erworben; Rabbi Elasar sagt: Es hat nicht erworben.
איתמר המתפיס מעות מעשר שני לשלמים ר' יוחנן אמר קני רבי אלעזר אומר לא קני
Nach Rabbi Jehuda, der sagt: Der Zehnte ist Vermögen eines gewöhnlichen Menschen, streiten alle nicht, dass es erworben hat. Wenn sie streiten, dann nach Rabbi Meir, der sagt: Der Zehnte ist Vermögen des Höchsten. Wer sagt, es hat nicht erworben, [urteilt] wie Rabbi Meir; und wer sagt, es hat erworben: Da er den Zehnten „Friedensopfer“ nennt, wird er, wenn man ihn weiht, auch erfasst.
ואליבא דר' יהודה דאמר מעשר ממון הדיוט הוא דכולי עלמא לא פליגי דקני כי פליגי אליבא דר' מאיר דאמר מעשר ממון גבוה הוא מאן דאמר לא קני כר' מאיר ומאן דאמר קני כיון דמעשר קרי ליה שלמים כי מיתפסת ליה נמי תפיס
Man wandte ein: Wer Geld des Zweiten Zehnten für Friedensopfer weiht – wenn er es auslöst, fügt er zwei Fünftel hinzu: eines für das Geweihte und eines für den Zehnten.
מיתיבי המתפיס מעות מעשר שני לשלמים כשהוא פודן מוסיף עליהם שני חומשין אחד לקדש ואחד למעשר
MISCHNA: Woher, dass wer sagt: „Ich nehme ein Dankopfer auf mich“, es nur vom Profanen bringt? Die Schrift sagt: „Und schlachte das Pessach dem Ewigen, deinem Gott, Kleinvieh und Rinder“ (Dtn 16,2). Kommt denn das Pessach nicht nur von Schafen und Ziegen? Wenn so, was lehrt die Schrift mit „Kleinvieh und Rinder“? Um alles, was vom Kleinvieh und von den Rindern kommt, mit dem Pessach zu vergleichen: Wie das Pessach eine Sache der Pflicht ist und nur vom Profanen kommt, so kommt auch jede Sache der Pflicht nur vom Profanen.
מתני׳ מנין לאומר הרי עלי תודה שלא יביא אלא מן החולין תלמוד לומר (דברים טז, ב) וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר והלא פסח אין בא אלא מן הכבשים ומן העזים אם כן מה תלמוד לומר צאן ובקר להקיש כל הבא מן הצאן ומן הבקר לפסח מה פסח דבר שבחובה ואין בא אלא מן החולין אף כל דבר שבחובה אין בא אלא מן החולין
Daher, wer sagt: „Ich nehme ein Dankopfer auf mich“, „ich nehme Friedensopfer auf mich“ – da sie als Pflicht kommen, bringe er sie nur vom Profanen. Und Trankopfer bringe man in jedem Fall nur vom Profanen.
לפיכך האומר הרי עלי תודה הרי עלי שלמים הואיל ובאין חובה לא יביאו אלא מן החולין ונסכים בכל מקום לא יביאו אלא מן החולין:
GEMARA: Und das Pessach selbst – woher haben wir es? Denn es wurde gelehrt: Rabbi Elieser sagt: Es heißt Pessach in Ägypten, und es heißt Pessach für die Generationen. Wie das in Ägypten genannte Pessach nur vom Profanen kam, so kommt auch das für die Generationen genannte Pessach nur vom Profanen.
גמ׳ ופסח גופיה מנא לן דתניא ר' אליעזר אומר נאמר פסח במצרים ונאמר פסח לדורות מה פסח האמור במצרים לא בא אלא מן החולין אף פסח האמור לדורות לא בא אלא מן החולין
Rabbi Akiwa sagte zu ihm: Schließt man denn auf das Mögliche vom Unmöglichen? Er sagte zu ihm: Obwohl es unmöglich war, ist es ein großer Beweis, und wir lernen davon.
אמר לו רבי עקיבא וכי דנין אפשר משאי אפשר אמר לו אף על פי שאי אפשר ראייה גדולה היא ונלמד הימנה
Rabbi Akiwa erhob nochmals einen anderen Einwand: Was ist mit dem Pessach in Ägypten – es bedarf ja nicht der Gabe des Blutes und der Opferteile auf den Altar;
חזר רבי עקיבא ודנו דין אחר מה לפסח מצרים שכן אין טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח
Original: Menachot 82a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.