Vielmehr auf die Ersatztiere eines freiwilligen Dankopfers? Sowohl vor der Sühne als auch nach der Sühne bedürfen sie des Brotes – er vermehrt [nur] die Dankopfer!
אלא אחליפי תודה נדבה בין לפני כפרה בין לאחר כפרה טעונות לחם מרבה בתודות הוא
Menachot 80a מנחות
Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Vielmehr auf das Junge eines freiwilligen Dankopfers? Sowohl vor der Sühne als auch nach der Sühne bedürfen sie nicht des Brotes – es ist Überschuss des Dankopfers! Vielmehr auf das Junge eines Pflicht-Dankopfers: Vor der Sühne bedarf es des Brotes, nach der Sühne bedarf es nicht des Brotes.
אלא אולד תודה נדבה בין לפני כפרה בין לאחר כפרה אין טעונין לחם מותר דתודה היא אלא אולד תודה חובה לפני כפרה טעון לחם לאחר כפרה אין טעון לחם
Was lehrt er uns? Dass Rabbi Jochanan meint: Der Mensch erlangt Sühne durch den Zuwachs des Geweihten. Auch Abaje erwog dies in gleicher Weise.
מאי קמ"ל דקסבר ר' יוחנן אדם מתכפר בשבח הקדש הוי בה נמי אביי כי האי גוונא
Es wurde auch gesagt: Raw Jizchak bar Josef sagte im Namen Rabbi Jochanans: Die Ersatztiere eines freiwilligen Dankopfers bedürfen sowohl vor der Sühne als auch nach der Sühne des Brotes – er vermehrt [nur] die Dankopfer. Das Junge eines freiwilligen Dankopfers bedarf sowohl vor der Sühne als auch nach der Sühne nicht des Brotes – es ist Überschuss des Dankopfers. Und das Junge eines Pflicht-Dankopfers bedarf vor der Sühne des Brotes, nach der Sühne bedarf es nicht des Brotes.
איתמר נמי אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן חילופי תודה נדבה בין לפני כפרה בין לאחר כפרה טעונה לחם מרבה בתודות הוא ולד תודה נדבה בין לפני כפרה בין לאחר כפרה אין טעון לחם מותר דתודה הוא וולד תודה חובה לפני כפרה טעונין לחם לאחר כפרה אין טעונין לחם
Schmuel sagte: In jedem Fall, in dem es beim Sündopfer stirbt, bedarf es beim Dankopfer nicht des Brotes; in jedem Fall, in dem es beim Sündopfer weidet, bedarf es beim Dankopfer des Brotes.
אמר שמואל כל שבחטאת מתה בתודה אין טעונה לחם כל שבחטאת רועה בתודה טעונה לחם
Raw Amram wandte ein: Was sagt [die Schrift mit] „das Dankopfer soll er darbringen“ (Lev 7,12)? Woher, dass bei dem, der sein Dankopfer abgesondert hat, und es ging verloren, und er sonderte ein anderes an seiner Stelle ab, und das erste fand sich wieder, sodass beide dastehen – woher, dass er welches von ihnen er will darbringt und sein Brot mit ihm? Die Schrift sagt: „das Dankopfer soll er darbringen“. Man könnte meinen, auch das zweite bedürfe des Brotes; die Schrift sagt: „soll er es darbringen“ – eines und nicht zwei.
מתיב רב עמרם מהו אומר (ויקרא ז, יב) התודה יקריב מנין למפריש תודתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות מנין שאיזו מהן שירצה יקריב ולחמה עמה תלמוד לאמר התודה יקריב יכול תהא שניה טעונה לחם תלמוד לאמר יקריבנו אחד ולא שנים
Beim Sündopfer hingegen weidet es in einem solchen Fall! Denn wir haben gelernt: Hat er sein Sündopfer abgesondert, und es ging verloren, und er sonderte ein anderes an seiner Stelle ab, und das erste fand sich wieder, sodass beide dastehen – er erlangt durch eines von ihnen Sühne, und das zweite soll sterben; Worte Rabbis. Die Weisen aber sagen: Ein Sündopfer stirbt nur, wenn es sich [wieder] fand, nachdem die Eigentümer Sühne erlangt haben; vor der Sühne der Eigentümer aber weidet es.
ואילו גבי חטאת כי האי גונא רועה דתנן הפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות מתכפר באחת מהן ושניה תמות דברי רבי וחכמים אומרים אין חטאת מתה אלא שנמצאת לאחר שנתכפרו בעלים הא קודם שנתכפרו בעלים רועה
Schmuel meint wie Rabbi, der sagt: Was zur Zeit der Absonderung verloren war, stirbt.
שמואל כרבי סבירא ליה דאמר אבודה בשעת הפרשה מתה
Weiden aber – wie findest du das nach Rabbi? Wie Rabbi Oschaja [sagte]; denn Rabbi Oschaja sagte: Hat er zwei Sündopfer zur Absicherung abgesondert, erlangt er durch welches von ihnen er will Sühne, und das zweite soll weiden.
אלא רועה לרבי היכי משכחת לה כדרבי אושעיא דאמר רבי אושעיא הפריש שתי חטאות לאחריות מתכפר באיזה מהן שירצה והשניה תרעה
Beim Dankopfer bedarf es in einem solchen Fall doch nicht des Brotes! Vielmehr meint Schmuel wie Rabbi Schimon, der sagt: Fünf Sündopfer sterben.
והא גבי תודה כי האי גוונא אין טעונה לחם אלא שמואל כרבי שמעון סבירא ליה דאמר חמש חטאות מתות
Weiden aber gibt es nach Rabbi Schimon doch überhaupt nicht!
והא רועה לרבי שמעון לית ליה כלל
Auch Schmuel sagt nur eines: In jedem Fall, in dem es beim Sündopfer stirbt, bedarf es beim Dankopfer nicht des Brotes. Was lehrt er uns? Um [die Ansicht] Rabbi Jochanans auszuschließen, der sagt: Der Mensch erlangt Sühne durch den Zuwachs des Geweihten. Er lehrt uns, dass nicht.
שמואל נמי חדא קאמר כל שבחטאת מתה בתודה אין טעונה לחם מאי קמ"ל לאפוקי מדרבי יוחנן דאמר אדם מתכפר בשבח הקדש קמשמע לן דלא
Rabbi Abba sagte: [Hat er gesagt:] „Dies ist das Dankopfer, und dies ist sein Brot“ – ging das Brot verloren, bringt er ein anderes Brot; ging das Dankopfer verloren, bringt er kein anderes Dankopfer. Was ist der Grund? Das Brot [kommt] wegen des Dankopfers, nicht aber das Dankopfer wegen des Brotes.
אמר ר' אבא זו תודה וזו לחמה אבד הלחם מביא לחם אחר אבדה תודה אינו מביא תודה אחרת מאי טעמא לחם לגלל תודה ואין תודה לגלל לחם
Und Rawa sagte: Hat er Geld für sein Dankopfer abgesondert,
ואמר רבא הפריש מעות לתודתו
Original: Menachot 80a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.