Und das ist, was wir gelernt haben: Petachja war über die Vogelopfer [gesetzt]. Das ist Mordechai. Warum wurde er Petachja genannt? Er eröffnet Worte und legt sie aus und kennt siebzig Sprachen.
והיינו דתנן פתחיה על הקינין זה מרדכי למה נקרא שמו פתחיה פותח דברים ודורשן ויודע בשבעים לשון
Alle [Mitglieder] des Sanhedrin kennen doch siebzig Sprachen! Denn Rabbi Jochanan sagte: Man setzt in den Sanhedrin nur Männer von Weisheit, von stattlichem Aussehen, von hohem Wuchs, von Alter, Kenner der Zauberei, und die siebzig Sprachen kennen, damit der Sanhedrin nicht aus dem Mund des Dolmetschers hören muss.
כולהו סנהדרין נמי ידעי שבעים לשון דאמר רבי יוחנן אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה בעלי מראה בעלי קומה בעלי זקנה בעלי כשפים ויודעים שבעים לשון שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן
MISCHNA: Wie machen sie es? Die Abgesandten des Gerichts gehen am Vorabend des Feiertages hinaus und binden [die Ähren] zu Bündeln, solange sie noch am Boden haften, damit es leicht zu schneiden sei. Alle Ortschaften in der Nähe versammeln sich dort, damit es mit großem Aufwand geschnitten werde.
מתני׳ כיצד הן עושין שלוחי בית דין יוצאין מערב יום טוב ועושין אותן כריכות במחובר לקרקע כדי שיהא נוח לקצור כל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שיהא נקצר בעסק גדול
Sobald es dunkel geworden ist, sagt er zu ihnen: „Ist die Sonne untergegangen?“ Sie sagen: „Ja.“ „Ist die Sonne untergegangen?“ Sie sagen: „Ja.“ „Diese Sichel?“ Sie sagen: „Ja.“ „Diese Sichel?“ Sie sagen: „Ja.“ „Dieser Korb?“ Sie sagen: „Ja.“ „Dieser Korb?“ Sie sagen: „Ja.“
כיון שהחשיכה אומר להן בא השמש אומר הין בא השמש אומר הין מגל זו אומר הין מגל זו אומר הין קופה זו אומר הין קופה זו אומר הין
Am Schabbat sagt er zu ihnen: „Dieser Schabbat?“ Sie sagen: „Ja.“ „Dieser Schabbat?“ Sie sagen: „Ja.“ „Soll ich schneiden?“ Und sie sagen zu ihm: „Schneide!“ „Soll ich schneiden?“ Und sie sagen zu ihm: „Schneide!“
בשבת אומר להן שבת זו אמר הין שבת זו אמר הין אקצור והם אומרים לו קצור אקצור והם אומרים לו קצור
Dreimal bei jeder einzelnen Sache, und sie sagen zu ihm: „Ja, ja, ja.“ Wozu all das? Wegen der Boethusäer, die sagten: Das Schneiden des Omer [geschieht] nicht am Ausgang des Feiertages.
שלש פעמים על כל דבר ודבר והן אומרים לו הין הין הין כל כך למה (לי) מפני הבייתוסים שהיו אומרים אין קצירת העומר במוצאי יו"ט:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Dies sind die Tage, an denen man nicht fasten darf, und an manchen von ihnen darf man keine Totenklage halten. Vom Anfang des Monats Nissan bis zum Achten darin wurde das beständige Opfer eingesetzt – keine Totenklage. Und vom Achten darin bis zum Ende des Festes wurde das Wochenfest wiederhergestellt – keine Totenklage.
„Vom Anfang des Monats Nissan bis zum Achten darin wurde das beständige Opfer eingesetzt – keine Totenklage“ – denn die Sadduzäer sagten: Ein Einzelner darf freiwillig spenden und das beständige Opfer bringen. Was legten sie aus? „Das eine Lamm sollst du am Morgen bereiten, und das zweite Lamm sollst du gegen Abend bereiten“ (Num 28,4).
מריש ירחא דניסן ועד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למספד שהיו צדוקים אומרים יחיד מתנדב ומביא תמיד מאי דרוש (במדבר כח, ד) את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים
„Vom Achten darin bis zum Ende des Festes wurde das Wochenfest wiederhergestellt – keine Totenklage“ – denn die Boethusäer sagten: Das Wochenfest [ist stets] nach dem Schabbat.
מתמניא ביה ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למספד שהיו בייתוסין אומרים עצרת אחר השבת
Rabban Jochanan ben Sakkai nahm sich ihrer an und sagte zu ihnen: Ihr Toren, woher habt ihr das? Und da war kein einziger Mensch, der ihm antwortete, außer einem Alten, der gegen ihn schwatzte und sagte: Mose, unser Lehrer, liebte Israel und wusste, dass das Wochenfest [nur] ein Tag ist; da stand er auf und legte es auf nach dem Schabbat, damit Israel sich zwei Tage lang vergnüge. Er [Rabban Jochanan] las über ihn diesen Vers: „Elf Tage sind es vom Horeb auf dem Weg zum Gebirge Seïr“ (Dtn 1,2).
ניטפל להם רבן יוחנן בן זכאי ואמר להם שוטים מנין לכם ולא היה אדם אחד שהיה משיבו חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואמר משה רבינו אוהב ישראל היה ויודע שעצרת יום אחד הוא עמד ותקנה אחר שבת כדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים קרא עליו מקרא זה (דברים א, ב) אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר
Original: Menachot 65a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.