erlaubt das Aufleuchten des Ostens [den neuen Ertrag].
האיר מזרח מתיר
Menachot 5b מנחות
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Aber diese [Lehre] des Resch Lakisch wurde nicht ausdrücklich gesagt, sondern sie wurde aus einer Folgerung gesagt; denn wir haben gelernt: Man bringt das Speiseopfer der Erstlinge und das Speiseopfer zum Vieh nicht vor der Omergarbe (denn wir brauchen ‚vom Getränk Israels‘); und hat man es gebracht, so ist es untauglich.
והא דריש לקיש לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דתנן אין מביאין מנחת בכורים ומנחת בהמה קודם לעומר (דבעינן ממשקה ישראל) ואם הביא פסול
Vor den zwei Broten soll man es nicht bringen (weil sie Erstlinge heißen); und hat man es gebracht, so ist es tauglich.
קודם לשתי הלחם לא יביא (משום דאיקרו בכורים) ואם הביא כשר
Und Rabbi Jizchak sagte im Namen des Resch Lakisch: Das hat man nur für den vierzehnten und den fünfzehnten [Nissan] gelehrt; am sechzehnten aber ist es, wenn man es gebracht hat, tauglich. (Und es ist mir schwierig: Sie sollten doch wie [Opfer] sein, denen die Zeit fehlt!) Offenbar ist er der Ansicht, dass das Aufleuchten des Ostens erlaubt.
ואמר רבי יצחק אמר ריש לקיש לא שנו אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר אבל בששה עשר אם הביא כשר (וקשיא לי ליהוו כמחוסר זמן) אלמא קסבר האיר המזרח מתיר
Und Rawa sagte: Beim Speiseopfer der Omergarbe ist es, wenn man die Handvoll nicht unter seinem Namen abgehoben hat, tauglich, sein Rest wird gegessen, und es braucht kein anderes Omerspeiseopfer, um ihn zu erlauben; denn ein Gedanke wirkt nur bei dem, der für den Dienst geeignet ist, bei einer Sache, die für den Dienst geeignet ist, und an einem Ort, der für den Dienst geeignet ist.
ורבא אמר מנחת העומר שקמצה שלא לשמה כשירה ושיריה נאכלין ואינה צריכה מנחת העומר אחרת להתירה שאין מחשבה מועלת אלא במי שראוי לעבודה ובדבר הראוי לעבודה ובמקום הראוי לעבודה
‚Bei dem, der für den Dienst geeignet ist‘ – ausgenommen ein Kohen mit einem Makel; ‚bei einer Sache, die für den Dienst geeignet ist‘ – ausgenommen das Speiseopfer der Omergarbe, das [sonst] nicht geeignet ist, denn es ist eine Neuerung; ‚und an einem Ort, der für den Dienst geeignet ist‘ – ausgenommen, wenn der Altar beschädigt ist.
במי שראוי לעבודה לאפוקי כהן בעל מום ובדבר הראוי לעבודה לאפוקי מנחת העומר דלא חזיא דחדוש הוא ובמקום הראוי לעבודה לאפוקי נפגם המזבח:
Die Rabbanan lehrten: Wenn er unten sagt: „Von den Rindern“ (Lev 1,2), was die Schrift nicht zu sagen bräuchte, [so ist das] nur, um das zerrissene [Tier] auszuschließen.
ת"ר כשהוא אומר (ויקרא א, ב) מן הבקר למטה שאין ת"ל אלא להוציא את הטרפה
Ergibt sich das nicht aus einem Schluss? Wenn [ein Tier] mit einem Makel, das dem Laien erlaubt ist, für den Höchsten verboten ist – ist es da nicht folgerichtig, dass das zerrissene, das dem Laien verboten ist, für den Höchsten verboten ist? Fett und Blut mögen beweisen, die dem Laien verboten und für den Höchsten erlaubt sind!
והלא דין הוא ומה בעל מום שמותרת להדיוט אסורה לגבוה טריפה שאסורה להדיוט אין דין שאסורה לגבוה חלב ודם יוכיחו שאסורין להדיוט ומותרין לגבוה
Was ist mit Fett und Blut? Sie kommen ja aus dem Bereich des Erlaubten. Willst du [das] beim zerrissenen [Tier] sagen, das ganz verboten ist, und es nicht für den Höchsten erlaubt sein lassen?
מה לחלב ודם שכן באין מכלל היתר תאמר בטריפה שכולה אסורה ולא תהא מותרת לגבוה
Das Abkneifen mag beweisen: Es ist ganz Verbot, dem Laien verboten und für den Höchsten erlaubt!
מליקה תוכיח שכולה איסור ואסורה להדיוט ומותרת לגבוה
Was ist mit dem Abkneifen? Seine Heiligkeit verbietet es ja (zur Zeit seiner Heiligung für den Altar wurde es dem Laien verboten, nämlich durch sein Abkneifen; vorher aber wurde es dem Laien nicht verboten) – was beim zerrissenen [Tier] nicht so ist, das nicht seine Heiligkeit verbietet.
מה למליקה שכן קדושתה אוסרתה (בשעת קדושתה למזבח היא נאסרה להדיוט דהיינו מליקתה אבל קודם לכן לא נאסרה להדיוט) מה שאין כן בטריפה שאין קדושתה אוסרתה
Und wenn du [den Schluss] widerlegt hast: Wenn er unten sagt: ‚Von den Rindern‘, was die Schrift nicht zu sagen bräuchte, [so ist das], um das zerrissene [Tier] auszuschließen.
ואם השבתה כשהוא אומר מן הבקר למטה שאין ת"ל להוציא את הטריפה
Was [heißt]: ‚Und wenn du widerlegt hast‘? (Merkzeichen: Rakhach Mar Adda le-Schischa.)
מה אם השבתה (סי' רקיח מר אדא לשישי"ה)
Raw sagte: Weil man sagen könnte: Das Speiseopfer der Omergarbe mag beweisen, dass es dem Laien verboten und für den Höchsten erlaubt ist. – Was ist mit dem Speiseopfer der Omergarbe? Es erlaubt ja das Neue!
אמר רב משום דאיכא למימר מנחת העומר תוכיח שאסורה להדיוט ומותרת לגבוה מה למנחת העומר שכן מתרת חדש
Im Brachjahr! – Auch im Brachjahr [erlaubt es ja] die Nachwüchse im Brachjahr, gemäß Rabbi Akiwa, der sagt: Nachwüchse sind im Brachjahr verboten.
בשביעית שביעית נמי שכן מתרת ספיחין בשביעית כר' עקיבא דאמר ספיחין אסורים בשביעית
Raw Acha bar Abba sprach zu Raw Aschi: Auch nach Rabbi Akiwa könnte man widerlegen: Was ist mit dem Speiseopfer der Omergarbe? Es erlaubt ja das Neue außerhalb des Landes!
אמר ליה רב אחא בר אבא לרב אשי לרבי עקיבא נמי לפרוך מה למנחת העומר שכן מתרת חדש בחוצה לארץ
Und selbst nach dem, der sagt, das Neue außerhalb des Landes [sei] nicht aus der Tora [verboten]: Es kommt ja, um das Verbot zu erlauben, das in ihm selbst liegt!
ואפילו למ"ד חדש בחו"ל לאו דאורייתא שכן באה להתיר לאו שבתוכה
Raw Acha aus Difti sprach zu Rabina: Wenn dem so ist, sollte auch das zerrissene [Tier] dargebracht werden und das Verbot, das in ihm liegt, erlauben! Vielmehr widerlegt man so: Was ist mit dem Speiseopfer der Omergarbe? Sein Gebot ist ja so!
א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא א"ה טריפה נמי תקריב ותתיר לאו שבתוכה אלא פריך הכי מה למנחת העומר שכן מצותה בכך
Resch Lakisch sagte: Weil man sagen könnte: Wer das Räucherwerk mischt, mag beweisen, dass es dem Laien verboten und für den Höchsten erlaubt ist. – Der Mischer ist doch ein Mensch!
ריש לקיש אמר משום דאיכא למימר מפטם הקטרת יוכיח שאסור להדיוט ומותר לגבוה מפטם גברא הוא
Vielmehr: Das Mischen des Räucherwerks mag beweisen, dass es dem Laien verboten und für den Höchsten erlaubt ist. – Was ist mit dem Mischen des Räucherwerks? Sein Gebot ist ja so!
אלא פטום הקטרת יוכיח שאסור להדיוט ומותר לגבוה מה לפטום הקטרת שכן מצותו בכך
Mar, der Sohn Rabinas, sagte: Weil man sagen könnte: Der Schabbat mag beweisen, dass er dem Laien verboten und für den Höchsten erlaubt ist.
מר בריה דרבינא אמר משום דאיכא למימר שבת תוכיח שאסורה להדיוט ומותרת לגבוה
Was ist mit dem Schabbat? Er ist ja aus seinem Bereich [heraus] für den Laien erlaubt worden, bei der Beschneidung!
מה לשבת שכן הותרה מכללה אצל הדיוט במילה
Ist denn die Beschneidung ein Bedürfnis des Laien? Die Beschneidung ist ein Gebot! Vielmehr: Was ist mit dem Schabbat? Sein Gebot ist ja so!
אטו מילה צורך הדיוט הוא מילה מצוה היא אלא מה לשבת שכן מצותה בכך
Raw Adda bar Abba sagte: Weil man sagen könnte: Das Mischgewebe mag beweisen, dass es dem Laien verboten und für den Höchsten erlaubt ist.
רב אדא בר אבא אמר משום דאיכא למימר כלאים תוכיח שאסורין להדיוט ומותרין לגבוה
Was ist mit dem Mischgewebe? Es ist ja aus seinem Bereich [heraus] für den Laien erlaubt worden, bei den Zizit! – Sind denn die Zizit ein Bedürfnis des Laien? Sie sind ein Gebot! Vielmehr:
מה לכלאים שכן הותרו מכללן אצל הדיוט בציצית אטו ציצית צורך הדיוט היא מצוה היא אלא
Original: Menachot 5b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.