denn der Meister sagte: Hat er sich nach [der Darbringung] eines von den dreien geschoren, so hat er [seiner Pflicht] genügt.
דאמר מר גילח על א' משלשתן יצא
Menachot 5a מנחות
Man wandte ein: Ein Schuldopfer des Aussätzigen, das man nicht unter seinem Namen geschlachtet hat oder von dessen Blut man nicht auf die Daumen [und großen Zehen] gegeben hat, steigt als Brandopfer auf den Altar, erfordert Trankopfer, und man braucht ein anderes Schuldopfer, um ihn tauglich zu machen. Eine Widerlegung Raws!
מיתיבי אשם מצורע שנשחט שלא לשמו או שלא ניתן מדמו ע"ג בהונות ה"ז עולה לגבי מזבח וטעון נסכים וצריך אשם אחר להכשירו תיובתא דרב
Und Resch Lakisch sagte: Beim Speiseopfer der Omergarbe ist es, wenn man die Handvoll nicht unter seinem Namen abgehoben hat, tauglich, aber sein Rest darf nicht gegessen werden, bis man ein anderes Omerspeiseopfer bringt und ihn erlaubt.
ורשב"ל אמר מנחת העומר שקמצה שלא לשמה כשירה ושיריה אין נאכלין עד שתביא מנחת העומר אחרת ותתירנה
(Dass sein Rest nicht gegessen werden darf, bis man ein anderes Omerspeiseopfer bringt.) Wie kann es denn dargebracht werden? [Es heißt doch:] „Vom Getränk Israels“ (Ez 45,15) – von dem, was Israel erlaubt ist!
(ששיריה אין נאכלין עד שתביא מנחת העומר אחרת) מקרב היכי קרבה (יחזקאל מה, טו) ממשקה ישראל מן המותר לישראל
Raw Adda bar Ahawa sagte: Resch Lakisch ist der Ansicht, dass es am selben Tag kein ‚Fehlen der Zeit‘ gibt.
אמר רב אדא בר אהבה קסבר ר"ל אין מחוסר זמן לבו ביום
Raw Adda, der Sohn des Raw Jizchak, wandte ein: Es gibt bei den Geflügelopfern, was es bei den Speiseopfern nicht gibt, und es gibt bei den Speiseopfern, was es bei den Geflügelopfern nicht gibt. Es gibt bei den Geflügelopfern, dass die Geflügelopfer als freiwillige Gabe von zweien kommen (bei den Speiseopfern aber steht ‚eine Seele‘ geschrieben),
מתיב רב אדא בריה דרב יצחק יש בעופות שאין במנחות יש במנחות שאין בעופות יש בעופות שהעופות באין בנדבת שנים (אבל מנחות נפש כתיבא)
und [als Opfer] derer, denen [noch] die Sühne fehlt (der Flussbehaftete, die Flussbehaftete, die Wöchnerin und der Aussätzige),
ומחוסרי כפרה (זב וזבה יולדת ומצורע)
und dass sie im Heiligtum aus dem Bereich ihres Verbotes [heraus] erlaubt wurden – was bei den Speiseopfern nicht so ist.
והותרו מכלל איסורן בקודש משא"כ במנחות
Und es gibt bei den Speiseopfern, dass die Speiseopfer ein Gefäß, Schwingen und Herantragen erfordern und es sie bei der Gemeinde wie beim Einzelnen gibt – was bei den Geflügelopfern nicht so ist.
ויש במנחות שהמנחות טעונות כלי ותנופה והגשה וישנן בציבור כביחיד מה שאין כן בעופות
Wenn dem so wäre, fände man es doch auch bei den Speiseopfern, dass sie im Heiligtum aus dem Bereich ihres Verbotes [heraus] erlaubt wurden – und was ist das? Das Speiseopfer der Omergarbe!
ואם איתא במנחות נמי משכחת לה דהותרו מכלל איסורן בקודש ומאי ניהו מנחת העומר
Da es am selben Tag kein ‚Fehlen der Zeit‘ gibt, ist es kein Verbot.
כיון דאין מחוסר זמן לבו ביום לאו איסורא הוא
Raw Scheschet wandte ein: Hat er die Gabe des Öls der Gabe des Blutes vorangestellt, so fülle er [den Log] mit Öl auf und gebe abermals das Öl nach der Gabe des Blutes; [hat er] die Gabe auf die Daumen der siebenfachen Gabe [vorangestellt], so fülle er ihn mit Öl auf und gebe abermals die Gabe auf die Daumen nach der siebenfachen Gabe.
מתיב רב ששת הקדים מתן שמן למתן דם ימלאנו שמן ויחזור ויתן שמן אחר מתן דם מתן בהונות למתן שבע ימלאנו שמן ויחזור ויתן מתן בהונות אחר מתן ז'
Wenn du sagst, es gebe am selben Tag kein ‚Fehlen der Zeit‘ – warum soll er abermals geben? Was er getan hat, hat er getan!
ואי אמרת אין מחוסר זמן לבו ביום אמאי יחזור ויתן מאי דעבד עבד
Raw Papa sagte: Anders sind die Vorschriften über den Aussätzigen, bei denen ‚sein‘ geschrieben steht, denn die Schrift sagt: „Dies sei die Weisung über den Aussätzigen“ (Lev 14,2) – ‚sei‘: in ihrem [festgelegten] Sein soll sie bleiben.
אמר רב פפא שאני הלכות מצורע דכתיבא בהו הוייה דאמר הכתוב (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע תהיה בהוייתה תהא
Raw Papa wandte ein: Hat er sein Sündopfer seinem Schuldopfer vorangestellt, so soll nicht ein anderer in seinem Blut rühren, sondern man lasse seine Gestalt vergehen, und es komme hinaus in das Haus der Verbrennung.
מתיב רב פפא הקדים חטאתו לאשמו לא יהיה אחר ממרס בדמה אלא תעובר צורתה ותצא לבית השריפה
Wieso wendet Raw Papa ein? Raw Papa ist es doch, der gesagt hat: Anders sind die Vorschriften über den Aussätzigen, bei denen ‚sein‘ geschrieben steht! Vielmehr ist es Raw Papa so schwierig: Sag, das gilt [nur] von einem Dienst; das Schlachten ist aber kein Dienst. Wenn es also am selben Tag kein ‚Fehlen der Zeit‘ gibt, so sollte ein anderer in seinem Blut rühren, man bringe das Schuldopfer dar und bringe danach das Sündopfer dar!
אמאי קא מותיב רב פפא והא רב פפא הוא דאמר שאני הלכות מצורע דכתיבא בהו הוייה אלא רב פפא הכי קא קשיא ליה אימא ה"מ עבודה שחיטה לאו עבודה היא ואי אין מחוסר זמן לבו ביום יהא אחר ממרס בדמה ולקריב אשם והדר ליקרב חטאת
Vielmehr sagte Raw Papa: Das ist der Grund des Resch Lakisch: Er ist der Ansicht, dass das Aufleuchten des Ostens [den neuen Ertrag] erlaubt; denn Rabbi Jochanan und Resch Lakisch sagen beide: Auch zur Zeit, da der Tempel besteht,
אלא אמר רב פפא היינו טעמא דר"ל דקסבר האיר מזרח מתיר דרבי יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו אפילו בזמן שבית המקדש קיים
Original: Menachot 5a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.