um die Ziegenböcke für den Götzendienst für das Aufstemmen einzuschließen.
לרבות שעירי עבודת כוכבים לסמיכה
Menachot 56a מנחות
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
מתקיף לה רבינא תינח לרבי יהודה לרבי שמעון מאי איכא למימר
Mar Sutra, der Sohn des Raw Mari, sagte zu Rabina: Auch nach Rabbi Jehuda: Was eingeschlossen wurde, wurde eingeschlossen; was nicht eingeschlossen wurde, wurde nicht eingeschlossen.
א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא לרבי יהודה נמי מאי דאיתרבי איתרבי מאי דלא איתרבי לא איתרבי
Und wenn du sagst: Hätte der Vers ihn nicht ausgeschlossen, würde ich sagen, es komme durch ein Grundmuster – dann soll doch der Vers beim Aufstemmen selbst schweigen, und es komme durch ein Grundmuster! Vielmehr lernen wir [das Opfer] für die Stunde nicht von [den Opfern] für die Generationen; ebenso lernen wir auch hier [das Opfer] für die Stunde nicht von [denen] für die Generationen.
וכי תימא אי לא מעטיה קרא הוה אמינא תיתי בבנין אב סמיכה גופה לישתוק קרא מיניה ותיתי בבנין אב אלא שעה מדורות לא ילפינן הכא נמי שעה מדורות לא ילפינן
Vielmehr: „Ihn“ – er erfordert den Norden, aber der Schlachtende steht nicht [notwendig] im Norden.
אלא אותו טעון צפון ואין השוחט עומד בצפון
Das ergibt sich aus [der Lehre] Rabbi Achijas! Denn es wurde gelehrt: Rabbi Achija sagt: „Und er soll ihn an der Seite des Altars nach Norden schlachten“ (Lev 1,11) – was lehrt [das]?
מדרבי אחייה נפקא דתניא רבי אחייה אומר (ויקרא א, יא) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה מה ת"ל
Weil wir beim Auffangenden finden, dass er im Norden steht und im Norden auffängt, und wenn er im Süden stand und im Norden auffing, ist es untauglich, könnte man meinen, so sei es auch bei diesem; darum lehrt [die Schrift]: „ihn“ – ihn im Norden, aber der Schlachtende muss nicht im Norden stehen.
לפי שמצינו במקבל שעומד בצפון ומקבל בצפון ואם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול יכול אף זה כן ת"ל אותו אותו בצפון ולא השוחט צריך להיות עומד בצפון
Vielmehr: Ihn im Norden, aber nicht das Geflügel im Norden. Du könntest meinen, es komme durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere vom Kleinvieh: Wenn beim Kleinvieh, für das [die Schrift] keinen Kohen festgelegt hat, der Norden festgelegt wurde – ist es beim Geflügel, für das sie einen Kohen festgelegt hat, nicht folgerichtig, dass für es der Norden festgelegt wird?
אלא אותו בצפון ואין בן עוף בצפון סלקא דעתך אמינא ליתי בק"ו מבן צאן ומה בן צאן שלא קבע לו כהן קבע לו צפון בן עוף שקבע לו כהן אינו דין שנקבע לו צפון
Was [ist das für ein Vergleich] mit dem Kleinvieh, für das sie ein Gerät festgelegt hat?
מה לבן צאן שכן קבע לו כלי
Vielmehr: Ihn im Norden, aber nicht das Pessachopfer im Norden. – Das Pessachopfer ergibt sich aus [der Lehre] Rabbi Elieser ben Jakobs.
אלא אותו בצפון ואין פסח בצפון פסח מדר"א בן יעקב נפקא
Denn es wurde gelehrt: Rabbi Elieser ben Jakob sagt: Man könnte meinen, das Pessachopfer erfordere den Norden, und es ist ein Schluss: Wenn beim Brandopfer, für dessen Schlachten [die Schrift] keine Zeit festgelegt hat, der Norden festgelegt wurde – ist es beim Pessachopfer, für dessen Schlachten sie eine Zeit festgelegt hat, nicht folgerichtig, dass für es der Norden festgelegt wurde?
דתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר יכול יהא הפסח טעון צפון ודין הוא ומה עולה שלא קבע לה זמן בשחיטתה קבע לה צפון פסח שקבע לו זמן לשחיטתו אינו דין שקבע לו צפון
Was [ist das für ein Vergleich] mit dem Brandopfer, das ganz [verbrannt] wird?
מה לעולה שכן כליל
Vom Sündopfer? Was [ist das für ein Vergleich] mit dem Sündopfer, das für solche Sühne erwirkt, die der Ausrottung schuldig sind?
מחטאת מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי כריתות
Vom Schuldopfer? Was [ist das für ein Vergleich] mit dem Schuldopfer, das hochheilig ist? Von allen zusammen? Auch sie sind hochheilig.
מאשם מה לאשם שכן קדשי קדשים מכולהו נמי שכן קדשי קדשים
Vielmehr tatsächlich, wie wir anfangs gesagt haben: Ihn im Norden, aber nicht der Schlachtende im Norden. Und was dir schwierig ist, dass es sich aus [der Lehre] Rabbi Achijas ergibt: Rabbi Achija kommt nicht, um auszuschließen, dass der Schlachtende im Norden [stehen muss], sondern so meint er es: Der Schlachtende nicht im Norden, aber der Auffangende im Norden.
אלא לעולם כדקאמרינן מעיקרא אותו בצפון ואין השוחט בצפון ודקא קשיא לך מדר' אחייה נפקא דר' אחייה לאו למעוטי שוחט בצפון הוא דאתא אלא הכי קאמר אין השוחט בצפון אבל מקבל בצפון
Der Auffangende ergibt sich aus „er soll nehmen“, „er soll nehmen“ [durch Gezera schawa]; [aber] „nehmen“ und „nehmen“ leuchtet ihm nicht ein.
מקבל מלקח ולקח נפקא לקח ולקח לא משמע ליה:
Und man ist schuldig wegen ihres Knetens, wegen ihres Formens und wegen ihres Backens: Raw Papa sagte: Hat er es gebacken, erhält er zweimal Hiebe, einmal wegen ihres Formens und einmal wegen ihres Backens. Aber du hast doch gesagt: Wie das Backen besonders ist, da es eine einzelne Handlung ist und man für sie eigens schuldig ist!
וחייב על לישתה ועל עריכתה ועל אפייתה: אמר רב פפא אפאה לוקה שתים אחת על עריכתה ואחת על אפייתה והא אמרת מה אפייה מיוחדת שהיא מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה
Das ist keine Schwierigkeit: Dies, wenn er selbst geformt und er [selbst] gebacken hat; jenes, wenn sein Gefährte geformt und es ihm gegeben hat und er es gebacken hat.
לא קשיא הא דעריך הוא ואפה הוא הא דעריך חבריה ויהיב ליה ואפה
Die Rabbanan lehrten: Einem Erstgeborenen [Tier], das Blutandrang befallen hat, lässt man das Blut an einer Stelle zur Ader, an der man ihm keinen Makel zufügt; man lässt ihm aber nicht das Blut an einer Stelle zur Ader, an der man ihm einen Makel zufügt. Worte Rabbi Meirs.
ת"ר בכור שאחזו דם מקיזין אותו את הדם במקום שאין עושין בו מום ואין מקיזין את הדם במקום שעושין בו מום דברי ר"מ
Und die Weisen sagen: Man lässt ihm auch an einer Stelle zur Ader, an der man ihm einen Makel zufügt, nur darf man es nicht [wegen dieses Makels] schlachten. Rabbi Schimon sagt:
וחכ"א יקיז אף במקום שעושין בו מום ובלבד שלא ישחוט [על אותו מום] ר"ש אומר
Original: Menachot 56a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.