Der Tanna stützt sich auf „Dies ist die Lehre vom Brandopfer“ (Lev 6,2), das einschließt.
תנא אזאת תורת העולה ריבה סמיך ליה
Menachot 49a מנחות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 5Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabba bar bar Chana lehrte vor Raw: Lämmer des Wochenfestes, die man unter dem Namen von Widdern geschlachtet hat, sind tauglich, werden aber den Eigentümern nicht als Pflicht angerechnet. Raw sagte zu ihm: Sie werden angerechnet, sie werden angerechnet!
תני רבה בר בר חנה קמיה דרב כבשי עצרת ששחטן לשום אילים כשרין ולא עלו לבעלים לשום חובה אמר ליה רב עלו ועלו
Raw Chisda sagte: Einleuchtend ist das Wort Raws, wenn er meinte, es seien Widder, und sie unter dem Namen von Lämmern schlachtete; denn [dann] wurden ja Lämmer unter dem Namen von Lämmern geschlachtet.
אמר רב חסדא מסתברא מילתיה דרב בכסבור אילים ושחטן לשום כבשים שהרי כבשים לשום כבשים נשחטו
Aber wenn er meinte, es seien Widder, und sie unter dem Namen von Widdern schlachtete, nicht: Ein irrtümliches Entwurzeln [der Bestimmung] ist ein Entwurzeln. Und Rabba sagte: Ein irrtümliches Entwurzeln ist kein Entwurzeln.
אבל כסבור אילים ושחטן לשום אילים לא עקירה בטעות הויא עקירה ורבה אמר עקירה בטעות לא הויא עקירה
Rawa sagte: Und wir wandten gegen unsere Lehre ein: Die Kohanim, die im Heiligtum [ein Opfer] zu Piggul gemacht haben, sind, wenn vorsätzlich, schuldig. Also sind sie, wenn versehentlich, frei; und dazu wurde gelehrt: Ihr Piggul ist Piggul.
אמר רבא ומותבינן אשמעתין הכהנים שפיגלו במקדש מזידין חייבין הא שוגגין פטורין ותני עלה פיגולן פיגול
Wie ist es gemeint? Wenn man sagt, er wusste, dass es ein Sündopfer ist, und hatte dabei die Absicht auf ein Friedensopfer – solche Versehentliche wären ja Vorsätzliche!
היכי דמי אילימא דידע דחטאת היא וקא מחשב בה לשום שלמים האי שוגגין מזידין הוו
Vielmehr doch wohl, dass er meinte, es sei ein Friedensopfer, und dabei die Absicht auf ein Friedensopfer hatte; und er lehrt: Ihr Piggul ist Piggul. Also ist ein irrtümliches Entwurzeln ein Entwurzeln.
אלא לאו דכסבור שלמים הוא וקא מחשב בה לשום שלמים וקתני פיגולן פיגול אלמא עקירה בטעות הויא עקירה
Abaje sagte zu ihm: Tatsächlich wusste er, dass es ein Sündopfer ist, und hatte dabei die Absicht auf ein Friedensopfer; und [es geht um einen], der sagt, es sei erlaubt.
אמר לי' אביי לעולם דידע דחטאת היא וקא מחשב בה לשום שלמים ובאומר מותר
Rabbi Seira wandte ein: Rabbi Schimon sagt: Alle Speiseopfer, von denen die Handvoll nicht unter ihrem Namen abgehoben wurde, sind tauglich und werden den Eigentümern als Pflicht angerechnet.
מתיב ר' זירא ר' שמעון אומר כל מנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות ועלו לבעלים לשום חובה
Denn die Speiseopfer gleichen nicht den Schlachtopfern: Wer [von einem] Pfannenspeiseopfer unter dem Namen eines Tiegelspeiseopfers die Handvoll abhebt, dessen Zubereitung beweist, dass es ein Pfannenspeiseopfer ist; [von einem] trockenen unter dem Namen eines [mit Öl] vermengten, dessen Zubereitung beweist, dass es trocken ist.
שאין המנחות דומות לזבחים שהקומץ מחבת לשום מרחשת מעשיה מוכיחין עליה שהיא מחבת חרבה לשום בלולה מעשיה מוכיחין עליה שהיא חרבה
Bei den Schlachtopfern aber ist es nicht so: ein [und dasselbe] Schlachten für alle, ein Auffangen für alle, ein Sprengen für alle.
אבל בזבחים אינו כן שחיטה אחת לכולן קבלה אחת לכולן זריקה אחת לכולן
Wie ist es gemeint? Wenn man sagt, er wusste, dass es ein Pfannenspeiseopfer ist, und hob die Handvoll unter dem Namen eines Tiegelspeiseopfers ab – wenn seine Zubereitung es beweist, was macht das? Er entwurzelt es doch [bewusst]!
היכי דמי אילימא דידע דמחבת היא וקא קמיץ לה לשום מרחשת כי מעשיה מוכיחין מאי הוי הא מיעקר קא עקיר לה
Vielmehr doch wohl, dass er meinte, es sei ein Tiegelspeiseopfer, die Handvoll unter dem Namen eines Tiegelspeiseopfers abhob und sich irrte. Nur hier [ist es tauglich], weil seine Zubereitung es beweist; im Allgemeinen aber ist ein irrtümliches Entwurzeln ein Entwurzeln.
אלא לאו דכסבור מרחשת היא וקא קמיץ לה לשום מרחשת וטעה דהכא הוא דמעשיה מוכיחין עליה הא בעלמא עקירה בטעות הויא עקירה
Abaje sagte zu ihm: Tatsächlich wusste er, dass es ein Pfannenspeiseopfer ist, und hob die Handvoll unter dem Namen eines Tiegelspeiseopfers ab.
אמר ליה אביי לעולם דידע דמחבת היא וקא קמיץ לה לשום מרחשת
Und was du sagst: Wenn seine Zubereitung es beweist, was macht das? – Rawa folgt seiner Ansicht, denn Rawa sagte: Eine Absicht, die nicht erkennbar ist, hat der Allbarmherzige für untauglich erklärt; eine Absicht, die erkennbar ist, hat der Allbarmherzige nicht für untauglich erklärt.
ודקא אמרת כי מעשיה מוכיחין עליה מאי הוי רבא לטעמיה דאמר רבא מחשבה דלא מינכרא פסל רחמנא מחשבה דמינכרא לא פסל רחמנא:
MISCHNA: Die täglichen Opfer hindern nicht die Zusatzopfer, und die Zusatzopfer hindern nicht die täglichen Opfer, und die Zusatzopfer hindern einander nicht. Hat man das Lamm am Morgen nicht dargebracht, soll man es [dennoch] am Nachmittag darbringen.
מתני׳ התמידין אין מעכבין את המוספין ולא המוספין מעכבין את התמידין ולא המוספין מעכבין זה את זה לא הקריבו כבש בבוקר יקריבו בין הערבים
Rabbi Schimon sagte: Wann? Zu einer Zeit, da sie gezwungen waren oder sich versehen hatten. Wenn sie es aber vorsätzlich [unterließen] und das Lamm am Morgen nicht darbrachten, sollen sie es nicht am Nachmittag darbringen.
אמר ר' שמעון אימתי בזמן שהיו אנוסין או שוגגין אבל אם היו מזידין ולא הקריבו כבש בבוקר לא יקריבו בין הערבים
Hat man das Räucherwerk am Morgen nicht geräuchert, soll man es am Nachmittag räuchern.
לא הקטירו קטורת בבוקר יקטירו בין הערבים
Rabbi Schimon sagte: Und es wurde ganz am Nachmittag dargebracht. Denn man weiht den goldenen Altar nur mit dem Räucherwerk der Spezereien ein, den Brandopferaltar nur mit dem täglichen Morgenopfer, den Tisch nur mit den Schaubroten am Schabbat und den Leuchter nur mit seinen sieben Lampen am Nachmittag.
אמר רבי שמעון וכולה היתה קריבה בין הערבים שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטורת הסמים ולא מזבח העולה אלא בתמיד של שחר ולא את השולחן אלא בלחם הפנים בשבת ולא את המנורה אלא בשבעה נרותיה בין הערבים:
GEMARA: Rabbi Chija bar Awin fragte Raw Chisda: Eine Gemeinde, die nicht [genug] für die täglichen Opfer und die Zusatzopfer hat – welches von ihnen geht vor?
גמ׳ בעא מיניה ר' חייא בר אבין מרב חסדא ציבור שאין להן תמידין ומוספין אי זה מהן קודם
Wie ist es gemeint? Wenn man sagt, die täglichen Opfer jenes Tages und die Zusatzopfer jenes Tages – das ist klar, die täglichen Opfer haben Vorrang, denn es ist [ein Fall von] Häufigerem und Geheiligterem [, und das Häufigere geht vor].
היכי דמי אילימא תמידין דיומיה ומוספין דיומיה פשיטא תמידין עדיפי דהוו להו תדיר ומקודש
Vielmehr die täglichen Opfer von morgen und die Zusatzopfer von heute: Haben die täglichen Opfer Vorrang, da sie häufiger sind, oder haben vielleicht die Zusatzopfer Vorrang, da sie geheiligter sind?
אלא תמידין דלמחר ומוספין דהאידנא תמידין עדיפי שכן תדיר או דלמא מוספין עדיפי דהוו להו מקודש
Er sagte zu ihm: Ihr habt es gelernt: Die täglichen Opfer hindern nicht die Zusatzopfer, und die Zusatzopfer hindern nicht die täglichen Opfer, und die Zusatzopfer hindern einander nicht.
אמר ליה תניתוה התמידין אין מעכבין את המוספין ולא המוספין מעכבין את התמידין ולא (את) המוספין מעכבין זה את זה
Wie ist es gemeint? Wenn man sagt, dass er [genug für beide] hat – so soll er [das tägliche Opfer] voranstellen! Es wurde doch gelehrt: Woher [weiß man], dass nichts dem täglichen Morgenopfer vorangehen darf? Darum lehrt [die Schrift]: „Und er soll darauf das Brandopfer zurichten“ (Lev 6,5).
היכי דמי אילימא דאית ליה ולקדם והתניא מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר ת"ל (ויקרא ו, ה) וערך עליה העולה
Und Rawa sagte: „Das Brandopfer“ – das erste Brandopfer.
ואמר רבא העולה עולה ראשונה
Original: Menachot 49a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.