Es soll hinabfließen und unrein werden, aber er soll es nicht mit der Hand unrein machen. Und Rabbi Jehoschua sagt: Er darf es sogar mit der Hand unrein machen.
תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד ור' יהושע אומר אף יטמאנה ביד
Menachot 48b מנחות
Aufbau der Debatte:Einwand 1Beweis 1Erzählung 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Anders ist es dort, denn es geht ohnehin der Unreinheit entgegen.
שאני התם דלטומאה קא אזלא
Als Raw Jizchak kam, lehrte er: Lämmer des Wochenfestes, die man nicht nach ihrer Vorschrift geschlachtet hat, sind untauglich; man lässt ihre Gestalt vergehen, und sie kommen hinaus zur Verbrennungsstätte.
כי אתא רב יצחק תני כבשי עצרת ששחטן שלא כמצותן פסולין ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה
Raw Nachman sagte: Der Meister, der sie mit dem Sündopfer vergleicht, lehrt: untauglich; der Tanna der Schule Levis, der Pflicht-Friedensopfer von freiwilligen Friedensopfern ableitet, lehrt: tauglich.
אמר רב נחמן מר דמקיש להו לחטאת תני פסולין תנא דבי לוי דגמר שלמי חובה משלמי נדבה תני כשרים
Denn Levi lehrte: Und die übrigen Friedensopfer des Nasiräers, die man nicht nach ihrer Vorschrift geschlachtet hat, (sind tauglich, werden aber den Eigentümern nicht als Pflicht angerechnet, und) werden einen Tag und eine Nacht lang gegessen und erfordern weder Brot noch Vorderbug.
דתני לוי ושאר שלמי נזיר ששחטן שלא כמצותן (כשרין ולא עלו לבעלים לשם חובה ו) נאכלין ליום ולילה ואין טעונין לא לחם ולא זרוע
Man wandte ein: [Für] ein Schuldopfer [ist] ein einjähriges [Tier vorgeschrieben], und er brachte ein zweijähriges; [für eines ist] ein zweijähriges [vorgeschrieben], und er brachte ein einjähriges – sie sind untauglich; man lässt ihre Gestalt vergehen, und sie kommen hinaus zur Verbrennungsstätte.
מיתיבי אשם בן שנה והביא בן שתים בן שתים והביא בן שנה פסולין ותעובר צורתן ויצאו לבית השרפה
Aber das Brandopfer des Nasiräers, das Brandopfer der Wöchnerin und das Brandopfer des Aussätzigen, die zweijährig waren und die man geschlachtet hat, sind tauglich.
אבל עולת נזיר ועולת יולדת ועולת מצורע שהיו בני שתי שנים ושחטן כשרין
Die Regel der Sache: Alles, was beim freiwilligen Brandopfer tauglich ist, ist beim Pflicht-Brandopfer tauglich; und alles, was beim Sündopfer untauglich ist, ist beim Schuldopfer untauglich – außer [dem Schlachten] nicht unter seinem Namen.
כללו של דבר כל הכשר בעולת נדבה כשר בעולת חובה וכל הפסול בחטאת פסול באשם חוץ משלא לשמו
Dieser Tanna ist der Tanna der Schule Levis.
האי תנא תנא דבי לוי הוא
Komm und höre, denn Levi lehrte: Das Schuldopfer des Nasiräers und das Schuldopfer des Aussätzigen, die man nicht unter ihrem Namen geschlachtet hat, sind tauglich, werden aber den Eigentümern nicht als Pflicht angerechnet.
תא שמע דתני לוי אשם נזיר ואשם מצורע ששחטן שלא לשמן כשרים ולא עלו לבעלים לשום חובה
Hat man sie geschlachtet, als dem Eigentümer [noch] die Zeit fehlte, oder waren sie zweijährig und man hat sie geschlachtet, so sind sie untauglich.
שחטן מחוסר זמן בבעלים או שהיו בני שתי שנים ושחטן פסולין
Und wenn es [so] ist, soll er es doch vom Friedensopfer ableiten! – Friedensopfer leitet er vom Friedensopfer ab; das Schuldopfer leitet er nicht vom Friedensopfer ab.
ואם איתא ליגמר משלמים שלמים משלמים גמר אשם משלמים לא גמר
Und wenn er Friedensopfer vom Friedensopfer ableitet, soll er auch Schuldopfer vom Schuldopfer ableiten: das Schuldopfer des Nasiräers und das Schuldopfer des Aussätzigen vom Schuldopfer für Raub und dem Schuldopfer für Veruntreuung, oder das Schuldopfer für Raub und das Schuldopfer für Veruntreuung vom Schuldopfer des Nasiräers und dem Schuldopfer des Aussätzigen!
ואי גמר שלמים משלמים ליגמר נמי אשם מאשם אשם נזיר ואשם מצורע מאשם גזילות ואשם מעילות או אשם גזילות ואשם מעילות מאשם נזיר ואשם מצורע
Raw Schimi bar Aschi sagte: Man leitet eine Sache, die nicht in ihrer tauglichen Form ist, von einer Sache ab, die nicht in ihrer tauglichen Form ist; aber man leitet nicht eine Sache, die nicht in ihrer tauglichen Form ist, von einer Sache ab, die in ihrer tauglichen Form ist.
אמר רב שימי בר אשי דנין דבר שלא בהכשירו מדבר שלא בהכשירו ואין דנין דבר שלא בהכשירו מדבר שבהכשירו
Und nicht? Es wurde doch gelehrt: Woher [weiß man] beim Hinausgelangten, dass es, wenn es [auf den Altar] hinaufgekommen ist, nicht herabgenommen wird? Weil das Hinausgelangte auf einem Privataltar tauglich ist!
ולא והא תניא מנין ליוצא שאם עלה לא ירד שהרי יוצא כשר בבמה
Original: Menachot 48b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.