die Scharfsinnigen von Pumbedita: Das Aufräuchern macht das Aufräuchern zu Piggul; und selbst nach den Rabbanan, die sagen, man bewirke nicht Piggul mit dem halben Erlaubenden, gilt dies nur, wo er die Absicht bei den Resten hatte und der Weihrauch an seiner Stelle bleibt; hier aber, wo er die Absicht beim Weihrauch hatte, ist es so, als hätte er sie beim ganzen Erlaubenden gehabt.
חריפי דפומבדיתא הקטרה מפגלת הקטרה ואפילו לרבנן דאמרי אין מפגלין בחצי מתיר ה"מ היכא דחישב ביה בשירים ולבונה במילתא קיימא אבל הכא דחישב לה בלבונה כמה דחישב ביה בכוליה מתיר דמי
Rawa sagte: Auch wir haben es gelernt: Dies ist die Regel: Jeder, der die Handvoll abhebt, sie in das Gefäß gibt, sie hinträgt oder aufräuchert [in der Absicht], etwas zu essen, dessen Art es ist, gegessen zu werden, oder etwas aufzuräuchern, dessen Art es ist, aufgeräuchert zu werden – außerhalb seines Ortes: untauglich, und darauf steht keine Ausrottung; außerhalb seiner Zeit: Piggul, und man ist deswegen der Ausrottung schuldig.
אמר רבא אף אנן נמי תנינא זה הכלל כל הקומץ ונותן בכלי והמוליך והמקטיר לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת
Ist das Aufräuchern nicht jenen gleich? Wie bei jenen [die Absicht], sei es zu essen, sei es aufzuräuchern, [gilt], so auch beim Aufräuchern, sei es zu essen, sei es aufzuräuchern.
מאי לאו הקטרה דומיא דהנך מה הנך בין לאכול בין להקטיר אף הקטרה בין לאכול בין להקטיר
Raw Menaschja bar Gada saß vor Abaje, saß da und sagte im Namen Raw Chisdas: Das Aufräuchern macht das Aufräuchern nicht zu Piggul; und selbst nach Rabbi Meir, der sagt, man bewirke Piggul mit dem halben Erlaubenden,
יתיב רב מנשיא בר גדא קמיה דאביי ויתיב וקא אמר משמיה דרב חסדא אין הקטרה מפגלת הקטרה ואפילו לר"מ דאמר מפגלין בחצי מתיר
gilt dies nur, wo er die Absicht bei den Resten hatte, denn die Handvoll ist das, was sie erlaubt macht; hier aber, wo die Handvoll nicht das ist, was den Weihrauch erlaubt macht, kann er mit ihr [bei ihm] nicht Piggul bewirken.
ה"מ היכא דחישב בהו בשירים דקומץ מתיר דידהו אבל הכא דקומץ לאו מתיר דלבונה הוא לא מצי מפגל ביה
Abaje sagte zu ihm: Ergänze, mein Meister: im Namen Raws? Er sagte zu ihm: Ja. Es wurde auch gesagt: Raw Chisda sagte im Namen Raws: Das Aufräuchern macht das Aufräuchern nicht zu Piggul.
א"ל אביי עני מרי משמיה דרב א"ל אין איתמר נמי אמר רב חסדא אמר רב אין הקטרה מפגלת הקטרה
Raw Jaakow bar Idi sagte im Namen Abajes: Auch wir haben es gelernt: Schlachtete er eines der Lämmer [in der Absicht], davon am nächsten Tag zu essen, so ist es Piggul und das andere tauglich; [in der Absicht], vom anderen am nächsten Tag zu essen, sind beide tauglich. Was ist der Grund? Doch wohl, weil er, da es nicht das ist, was jenes erlaubt macht, mit ihm [bei jenem] nicht Piggul bewirken kann.
אמר רב יעקב בר אידי משמיה דאביי אף אנן נמי תנינא שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר הוא פיגול וחבירו כשר לאכול מחבירו למחר שניהם כשרין מ"ט לאו משום דכיון דלאו מתיר דידיה הוא לא מצי מפגל ביה
Raw Hamnuna sagte: Diese Sache hat mich Rabbi Chanina verschlucken lassen, und sie wiegt mir so viel wie mein ganzes Studium: Räucherte er die Handvoll auf [in der Absicht], den Weihrauch [am nächsten Tag] aufzuräuchern, (und den Weihrauch) [in der Absicht], die Reste am nächsten Tag zu essen, so ist es Piggul.
אמר רב המנונא הא מילתא אבלע לי רבי חנינא ותקילא לי ככוליה תלמודאי הקטיר קומץ להקטיר לבונה (ולבונה) לאכול שירים למחר פגול
Was lässt er uns hören? Wenn er uns hören lassen will, dass das Aufräuchern das Aufräuchern zu Piggul macht, sollte er sagen: Räucherte er die Handvoll auf, um den Weihrauch aufzuräuchern. Wenn er uns hören lassen will, dass man mit dem halben Erlaubenden Piggul bewirkt, sollte er sagen: Räucherte er die Handvoll auf, um die Reste am nächsten Tag zu essen. Wenn er (kommt, um) uns beides hören zu lassen, sollte er sagen: Räucherte er die Handvoll auf, um den Weihrauch aufzuräuchern und die Reste am nächsten Tag zu essen.
מאי קמ"ל אי הקטרה מפגלת הקטרה קמ"ל לימא הקטיר קומץ להקטיר לבונה אי מפגלין בחצי מתיר קמ"ל לימא הקטיר קומץ לאכול שירים למחר אי תרוייהו (אתא) קמ"ל לימא הקטיר קומץ להקטיר לבונה ולאכול שירים למחר
Raw Adda bar Ahawa sagte: Tatsächlich ist er der Ansicht, das Aufräuchern mache das Aufräuchern nicht zu Piggul und man bewirke nicht Piggul mit dem halben Erlaubenden; hier aber ist es anders, denn die Absicht breitet sich für ihn über das ganze Speiseopfer aus.
אמר רב אדא בר אהבה לעולם קסבר אין הקטרה מפגלת הקטרה ואין מפגלין בחצי מתיר ושאני הכא דפשטא ליה מחשבה בכולה מנחה
Ein Tanna lehrte vor Raw Jizchak bar Abba: Räucherte er die Handvoll auf [in der Absicht], die Reste [am nächsten Tag] zu essen, so ist es nach aller Ansicht Piggul. – Sie streiten doch darüber! Sage vielmehr: nach aller Ansicht untauglich.
תני תנא קמיה דרב יצחק בר אבא הקטיר קומץ לאכול שירים לדברי הכל פגול והא מיפלג פליגי אלא אימא לדברי הכל פסול
Man sollte doch sagen: ‚so ist es Piggul‘, und es ist [die Ansicht] Rabbi Meirs! – Der Tanna hat es mit ‚nach aller Ansicht‘ gelehrt: ‚Piggul‘ kann man mit ‚untauglich‘ verwechseln, ‚so ist es‘ aber verwechselt man nicht mit ‚nach aller Ansicht‘.
ולימא ה"ז פגול ור"מ היא תנא דברי הכל אתניוה פיגול בפסול מיחלף ליה הרי זה בדברי הכל לא מיחלף ליה:
MISCHNA: Wer die Handvoll vom Speiseopfer abhebt [in der Absicht], etwas zu essen, dessen Art es nicht ist, gegessen zu werden, oder etwas aufzuräuchern, dessen Art es nicht ist, aufgeräuchert zu werden, [dessen Opfer] ist tauglich; Rabbi Elieser erklärt es für untauglich.
מתני׳ הקומץ את המנחה לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר כשר ר"א פוסל
[In der Absicht], etwas zu essen, dessen Art es ist, gegessen zu werden, oder etwas aufzuräuchern, dessen Art es ist, aufgeräuchert zu werden, [jedoch] weniger als ein Olivengroßes: tauglich. Ein halbes Olivengroßes zu essen und ein halbes Olivengroßes aufzuräuchern: tauglich, denn Essen und Aufräuchern verbinden sich nicht.
לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר פחות מכזית כשר לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין:
GEMARA:Rabbi Assi sagte im Namen Rabbi Jochanans: Was ist der Grund Rabbi Eliesers? Der Vers sagt: „Und wenn vom Fleisch seines Friedensschlachtopfers gegessen, gegessen wird“ (Lev 7,18) – von zwei Arten des Essens spricht die Schrift: einmal vom Essen des Menschen, einmal vom Essen des Altars; um dir zu sagen: Wie man beim Essen des Menschen eine [verwerfliche] Absicht fassen kann, so kann man sie beim Essen des Altars fassen.
גמ׳ א"ר אסי א"ר יוחנן מ"ט דר"א אמר קרא (ויקרא ז, יח) ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו בשתי אכילות הכתוב מדבר אחד אכילת אדם ואחד אכילת מזבח לומר לך כשם שמחשבין באכילת אדם כך מחשבין באכילת מזבח
Und wie man vom Essen des Menschen auf das Essen des Menschen und vom Essen des Altars auf das Essen des Altars eine Absicht fassen kann, so kann man vom Essen des Menschen auf den Altar und vom Essen des Altars auf den Menschen eine Absicht fassen.
וכשם שמחשבין מאכילת אדם לאכילת אדם ומאכילת מזבח לאכילת מזבח כך מחשבין מאכילת אדם למזבח ומאכילת מזבח לאדם
Und die Rabbanan? Dass der Barmherzige es mit dem Ausdruck ‚Essen‘ bezeichnet hat,
ורבנן האי דאפקינהו רחמנא בלשון אכילה
Original: Menachot 17a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.