Nach Raw Papi ist es einleuchtend, denn Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Eine Synagoge darf man zu einem Lehrhaus machen. Schließe daraus.
כוותיה דרב פפי מסתברא דא"ר יהושע בן לוי בהכ"נ מותר לעשותו בית המדרש ש"מ
Megilla 27a מגילה
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 3Einwand 1Beweis 5
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Bar Kappara legte aus: Was bedeutet das, was geschrieben steht: „Und er verbrannte das Haus des Ewigen und das Haus des Königs und alle Häuser Jerusalems, und jedes große Haus verbrannte er mit Feuer“ (2 Kön 25,9)? „Das Haus des Ewigen“ – das ist das Heiligtum; „das Haus des Königs“ – das sind die Paläste des Königs; „und alle Häuser Jerusalems“ – wie es lautet; „und jedes große Haus verbrannte er mit Feuer“ – Rabbi Jochanan und Rabbi Jehoschua ben Levi [streiten darüber]: Einer sagte: Ein Ort, an dem man die Tora groß macht; und einer sagte: Ein Ort, an dem man das Gebet groß macht.
דרש בר קפרא מאי דכתיב (מלכים ב כה, ט) וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש בית ה' זה בהמ"ק בית המלך אלו פלטרין של מלך ואת כל בתי ירושלם כמשמען ואת כל בית גדול שרף באש ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי חד אמר מקום שמגדלין בו תורה וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה
Wer sagt, die Tora – denn es steht geschrieben: „Der Ewige hatte Gefallen um seiner Gerechtigkeit willen, Er macht die Tora groß und herrlich“ (Jes 42,21). Und wer sagt, das Gebet – denn es steht geschrieben: „Erzähle mir doch all die großen Dinge, die Elischa getan hat“ (2 Kön 8,4), und was Elischa tat, das tat er durch Gebet um Erbarmen.
מ"ד תורה דכתיב (ישעיהו מב, כא) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ומ"ד תפלה דכתיב (מלכים ב ח, ד) ספרה נא הגדולות אשר עשה אלישע ואלישע דעבד ברחמי הוא דעבד
Es ist erwiesen, dass Rabbi Jehoschua ben Levi es ist, der sagte: Ein Ort, an dem man die Tora groß macht, denn Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Eine Synagoge darf man zu einem Lehrhaus machen. Schließe daraus.
תסתיים דר' יהושע בן לוי הוא דאמר מקום שמגדלין בו תורה דאמר ר' יהושע בן לוי בית הכנסת מותר לעשותו בית המדרש ש"מ:
„Haben sie aber eine Tora verkauft, sollen sie keine Bücher kaufen“ usw.: Man fragte sie: Darf man eine alte Torarolle verkaufen, um dafür eine neue zu kaufen? Ist es, da man sie [damit] nicht in der Heiligkeit erhöht, verboten? Oder ist es vielleicht, da es keine andere Erhöhung gibt, in Ordnung?
אבל מכרו תורה לא יקחו ספרים וכו': איבעיא להו מהו למכור ס"ת ישן ליקח בו חדש כיון דלא מעלי ליה אסור או דלמא כיון דליכא לעלויי עילוייא אחרינא שפיר דמי
Komm und höre: Haben sie aber eine Tora verkauft, sollen sie keine Bücher kaufen – Bücher nicht, folglich ist Tora für Tora in Ordnung! – Die Mischna [spricht] von nachträglich; wonach wir fragen, ist von vornherein.
תא שמע אבל מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים הוא דלא הא תורה בתורה שפיר דמי מתני' דיעבד כי קא מיבעיא לן לכתחלה
Komm und höre: Man rollt eine Torarolle in Tücher von Chumaschim und Chumaschim in Tücher von Propheten und Schriften; aber nicht Propheten und Schriften in Tücher von Chumaschim und nicht Chumaschim in Tücher einer Torarolle.
ת"ש גוללין ס"ת במטפחות חומשין וחומשין במטפחות נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים במטפחות חומשין ולא חומשין במטפחות ס"ת
Jedenfalls lehrt er: Man rollt eine Torarolle in Tücher von Chumaschim – Tücher von Chumaschim ja, Tücher einer Torarolle nein!
קתני מיהת גוללים ס"ת במטפחות חומשין מטפחות חומשין אין מטפחות ס"ת לא
Sag den Schlussteil: Und nicht Chumaschim in Tücher einer Torarolle – folglich ist Tora in Tora in Ordnung! Vielmehr ist hieraus nichts zu entnehmen.
אימא סיפא ולא חומשין במטפחות ס"ת הא תורה בתורה ש"ד אלא מהא ליכא למישמע מינה
Komm und höre: Man legt eine Torarolle auf eine Tora, eine Tora auf Chumaschim und Chumaschim auf Propheten und Schriften; aber nicht Propheten und Schriften auf Chumaschim und nicht Chumaschim auf eine Tora.
תא שמע מניחין ס"ת על גבי תורה ותורה ע"ג חומשין וחומשין ע"ג נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים ע"ג חומשין ולא חומשין על גבי תורה
Du sprichst vom Legen – beim Legen ist es anders, weil es nicht anders möglich ist; denn wenn du nicht so sagst: Wie rollen wir [sie] ein? Da liegt doch ein Blatt auf dem anderen! Vielmehr ist es, da es nicht anders möglich ist, erlaubt; hier auch ist es, da es nicht anders möglich ist, erlaubt.
הנחה קאמרת שאני הנחה דלא אפשר דאי לא תימא הכי מיכרך היכי כרכינן והא קא יתיב דפא אחבריה אלא כיון דלא אפשר שרי הכא נמי כיון דלא אפשר שרי
Komm und höre: Denn Rabba bar bar Chana sagte, Rabbi Jochanan sagte im Namen von Rabban Schimon ben Gamliel: Ein Mensch soll keine alte Torarolle verkaufen, um dafür eine neue zu kaufen.
ת"ש דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משום רשב"ג לא ימכור אדם ס"ת ישן ליקח בו חדש
Dort wegen [möglicher] Nachlässigkeit. Wonach wir fragen, ist etwa, wenn [die neue schon] geschrieben ist und bereitliegt, um ausgelöst zu werden – was [gilt dann]?
התם משום פשיעותא כי קאמרינן כגון דכתיב ומנח לאיפרוקי מאי
Komm und höre: Denn Rabbi Jochanan sagte im Namen von Rabbi Meir: Man verkauft eine Torarolle nur, um Tora zu lernen und um eine Frau zu heiraten.
ת"ש דא"ר יוחנן משום ר"מ אין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה
Schließe daraus: Tora für Tora ist in Ordnung! – Vielleicht ist das Lernen anders, denn das Lernen führt zum Tun; eine Frau auch: „Nicht zur Öde hat Er sie erschaffen, zum Bewohnen hat Er sie gebildet“ (Jes 45,18); aber Tora für Tora nicht.
ש"מ תורה בתורה שפיר דמי דלמא שאני תלמוד שהלמוד מביא לידי מעשה אשה נמי (ישעיהו מה, יח) לא תהו בראה לשבת יצרה אבל תורה בתורה לא
Die Rabbanan lehrten: Ein Mensch soll keine Torarolle verkaufen, auch wenn er sie nicht braucht. Darüber hinaus sagte Rabban Schimon ben Gamliel: Selbst wenn er nichts zu essen hat und eine Torarolle oder seine Tochter verkauft hat, sieht er niemals ein Zeichen des Segens.
ת"ר לא ימכור אדם ס"ת אע"פ שאינו צריך לו יתר על כן ארשב"ג אפי' אין לו מה יאכל ומכר ס"ת או בתו אינו רואה סימן ברכה לעולם:
„Und ebenso mit ihren Überschüssen“: Rawa sagte: Man hat das nur gelehrt, wenn sie verkauft und einen Überschuss hatten; aber wenn sie [Geld] eingesammelt und einen Überschuss hatten, ist es erlaubt.
וכן במותריהן: אמר רבא ל"ש אלא שמכרו והותירו אבל גבו והותירו מותר
Abaje wandte gegen ihn ein: Wovon ist die Rede? Wenn sie keine Bedingung gestellt haben; haben sie aber eine Bedingung gestellt, ist es sogar für den Duchsusja erlaubt.
איתיביה אביי בד"א שלא התנו אבל התנו אפילו לדוכסוסיא מותר
Wie ist das gemeint? Wollte man sagen, wenn sie verkauft und einen Überschuss hatten – was macht es aus, wenn sie eine Bedingung gestellt haben? Vielmehr, wenn sie eingesammelt und einen Überschuss hatten: Der Grund ist, dass sie eine Bedingung gestellt haben; folglich, wenn sie keine Bedingung gestellt haben, nicht!
ה"ד אילימא שמכרו והותירו כי התנו מאי הוי אלא שגבו והותירו טעמא דהתנו הא לא התנו לא
Tatsächlich, wenn sie verkauft und einen Überschuss hatten, und so meint er es: Wovon ist die Rede? Wenn die sieben Vornehmen der Stadt in Anwesenheit der Stadtbewohner keine Bedingung gestellt haben; haben aber die sieben Vornehmen der Stadt in Anwesenheit der Stadtbewohner eine Bedingung gestellt, ist es sogar für den Duchsusja erlaubt.
לעולם שמכרו והותירו וה"ק בד"א שלא התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו לדוכסוסיא נמי מותר
Abaje sagte zu einem der Gelehrten, der vor Raw Scheschet die Baraitot ordnete: Hast du von Raw Scheschet gehört, was ein Duchsusja ist? Er sagte zu ihm: So sagte Raw Scheschet: der Reiter der Stadt.
א"ל אביי לההוא מרבנן דהוה מסדר מתניתא קמיה דרב ששת מי שמיע לך מרב ששת מאי דוכסוסיא אמר ליה הכי אמר רב ששת פרשא דמתא
Abaje sagte: Darum: Ein junger Gelehrter, der eine Sache hört und ihre Erklärung nicht weiß, soll vor jemandem danach fragen, der häufig vor den Gelehrten weilt, denn es ist unmöglich, dass er sie nicht von einem großen Mann gehört hat.
אמר אביי הלכך האי צורבא מרבנן דשמע ליה מילתא ולא ידע פירושא לישיילה קמיה דשכיח קמיה רבנן דלא אפשר דלא שמיע ליה מן גברא רבה
Rabbi Jochanan sagte im Namen von Rabbi Meir: Wenn Bewohner einer Stadt in eine andere Stadt gegangen sind und man ihnen eine Spende auferlegt hat, geben sie [sie]; und wenn sie [heim]kommen, bringen sie sie mit und versorgen damit die Armen ihrer Stadt.
אמר רבי יוחנן משום ר"מ בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהן ומפרנסין בה עניי עירן
So wird auch gelehrt: Wenn Bewohner einer Stadt in eine andere Stadt gegangen sind und man ihnen eine Spende auferlegt hat, geben sie [sie]; und wenn sie [heim]kommen, bringen sie sie mit. Und wenn ein Einzelner in eine andere Stadt gegangen ist und man ihm eine Spende auferlegt hat, soll sie den Armen jener Stadt gegeben werden.
תניא נמי הכי בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהן ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר
Raw Huna ordnete ein Fasten an. Da kamen zu ihm Raw Chana bar Chanilai und alle Leute seiner Stadt. Man legte ihnen eine Spende auf, und sie gaben. Als sie [heim]kehren wollten, sagten sie zu ihm: Der Meister möge sie uns geben, und wir gehen und versorgen damit die Armen unserer Stadt.
ר"ה גזר תעניתא על לגביה רב חנה בר חנילאי וכל בני מתיה רמו עלייהו צדקה ויהבו כי בעו למיתי אמרו ליה נותבה לן מר וניזול ונפרנס בה עניי מאתין
Er sagte zu ihnen: Wir haben gelernt: Wovon ist die Rede? Wenn dort kein
אמר להו תנינא בד"א בשאין שם
Original: Megillah 27a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.