Und obwohl jetzt [noch] nicht auf ihn zutrifft: „Er soll nicht drängen“ (Dtn 15,2), kommt es schließlich doch zu „Er soll nicht drängen“.
ואע"ג דהשתא לא קרינן ביה (דברים טו, ב) לא יגוש סוף אתי לידי לא יגוש
Makkot 3b מכות
Aufbau der Debatte:Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Kahana wandte ein: „Man schätzt, wie viel jemand zu geben bereit wäre, um tausend Sus in seiner Hand zu haben, ob er sie binnen dreißig Tagen zurückgibt oder ob er sie binnen zehn Jahren zurückgibt.“ Wenn du sagst, das Siebentjahr erlässt sie, müssten sie ihm doch das Ganze bezahlen!
מתיב רב כהנא אומדים כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף זוז בידו בין ליתן מכאן ועד ל' יום ובין ליתן מכאן ועד עשר שנים ואי אמרת שביעית משמטתו כולהו נמי בעי שלומי ליה
Rawa sagte: Hier geht es um jemanden, der gegen ein Pfand leiht, und um jemanden, der seine Schuldscheine dem Gerichtshof übergibt. Denn wir haben gelernt: Wer gegen ein Pfand leiht und wer seine Schuldscheine dem Gerichtshof übergibt – [bei diesen] erlässt man nicht.
אמר רבא הב"ע במלוה על המשכון ובמוסר שטרותיו לב"ד דתנן המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לב"ד אין משמיטין
Manche sagen: Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Wer seinem Gefährten auf zehn Jahre leiht, dessen [Schuld] erlässt das Siebentjahr nicht. Und obwohl es [schließlich] zu „Er soll nicht drängen“ kommt, trifft jetzt jedenfalls „Er soll nicht drängen“ nicht auf ihn zu.
איכא דאמרי א"ר יהודה אמר שמואל המלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו ואע"ג דאתי לידי לא יגוש השתא מיהא לא קרינן ביה לא יגוש
Raw Kahana sagte: Auch wir haben es gelernt: „Man schätzt, wie viel jemand zu geben bereit wäre, um tausend Sus in seiner Hand zu haben, ob er sie binnen dreißig Tagen zurückgibt oder ob er sie binnen zehn Jahren zurückgibt.“ Wenn du sagst, das Siebentjahr erlässt sie, müssten sie ihm doch das Ganze bezahlen!
אמר רב כהנא אף אנן נמי תנינא אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף זוז בידו בין ליתן מכאן ועד ל' יום ובין ליתן מכאן ועד עשר שנים ואי אמרת שביעית משמטתו כולהו נמי בעו שלומי ליה
Rawa sagte: Hier geht es um jemanden, der gegen ein Pfand leiht, und um jemanden, der seine Schuldscheine dem Gerichtshof übergibt. Denn wir haben gelernt: Wer gegen ein Pfand leiht und wer seine Schuldscheine dem Gerichtshof übergibt – [bei diesen] erlässt man nicht.
אמר רבא הב"ע במלוה על המשכון ובמוסר שטרותיו לב"ד דתנן המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לב"ד אין משמיטין
Und Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Wer zu seinem Gefährten sagt: „Unter der Bedingung, dass das Siebentjahr [die Schuld] mir gegenüber nicht erlässt“ – so erlässt das Siebentjahr [sie dennoch]. Sollen wir sagen, Schmuel ist der Ansicht, er bedingt etwas gegen das, was in der Tora geschrieben steht, und wer etwas gegen das bedingt, was in der Tora geschrieben steht, dessen Bedingung ist nichtig?
ואמר רב יהודה אמר שמואל האומר לחבירו ע"מ שלא תשמטני שביעית שביעית משמטת לימא קסבר שמואל מתנה על מה שכתוב בתורה הוא וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל
Es wurde doch gesagt: Wer zu seinem Gefährten sagt: „Unter der Bedingung, dass du mir gegenüber keinen [Anspruch wegen] Übervorteilung hast“ – Raw sagt: Er hat ihm gegenüber [einen Anspruch wegen] Übervorteilung; und Schmuel sagt: Er hat ihm gegenüber keinen [Anspruch wegen] Übervorteilung!
והא איתמר האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה רב אומר יש לו עליו אונאה ושמואל אומר אין לו עליו אונאה
Dazu wurde doch gesagt: Raw Anan sagte: Mir wurde es von Schmuel selbst erklärt: „Unter der Bedingung, dass du mir gegenüber keinen [Anspruch wegen] Übervorteilung hast“ – so hat er ihm gegenüber keinen [Anspruch wegen] Übervorteilung; „unter der Bedingung, dass darin keine Übervorteilung ist“ – so ist darin [doch] Übervorteilung.
הא איתמר עלה אמר רב ענן לדידי מפרשא ליה מיניה דשמואל על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה על מנת שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה
So auch hier: „Unter der Bedingung, dass du [die Schuld] mir gegenüber im Siebentjahr nicht erlässt“ – so erlässt das Siebentjahr sie nicht; „unter der Bedingung, dass das Siebentjahr sie mir gegenüber nicht erlässt“ – so erlässt das Siebentjahr sie.
ה"נ על מנת שלא תשמטני בשביעית אין שביעית משמטתו ע"מ שלא תשמטני שביעית שביעית משמטתו
Es wird gelehrt: Wer seinem Gefährten ohne nähere Angabe leiht, darf ihn nicht vor [Ablauf von] dreißig Tagen mahnen. Rabba bar bar Chana wollte vor Raw sagen: Diese Dinge gelten bei einem Darlehen mit Schuldschein, denn niemand macht sich die Mühe, einen Schuldschein für weniger als dreißig Tage zu schreiben; nicht aber bei einem mündlichen Darlehen. Raw sagte zu ihm: So sagte mein Onkel [Rabbi Chija]: Sowohl wer mit Schuldschein leiht als auch wer mündlich leiht.
תנא המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות מל' יום סבר רבה בר בר חנה קמיה דרב למימר ה"מ במלוה בשטר דלא עבד איניש דטרח דכתב שטר בציר מתלתין יומין אבל מלוה על פה לא אמר ליה רב הכי אמר חביבי אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה
So wird auch gelehrt: Wer seinem Gefährten ohne nähere Angabe leiht, darf ihn nicht vor [Ablauf von] dreißig Tagen mahnen, sowohl wer mit Schuldschein leiht als auch wer mündlich leiht.
תניא נמי הכי המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות משלשים יום אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה
Schmuel sagte zu Raw Mattana: Setz dich nicht auf deine Beine [d. h. nicht zur Ruhe], bis du mir diese Lehre erklärt hast: Woher stammt diese Sache, die die Rabbanan gesagt haben: Wer seinem Gefährten ohne nähere Angabe leiht, darf ihn nicht vor [Ablauf von] dreißig Tagen mahnen, sowohl wer mit Schuldschein leiht als auch wer mündlich leiht?
אמר ליה שמואל לרב מתנה לא תיתיב אכרעיך עד דמפרשת לה להא שמעתא מנא הא מילתא דאמור רבנן המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות מל' יום אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה
Er sagte zu ihm: Denn es steht geschrieben: „Das siebte Jahr ist nahe, das Erlassjahr“ (Dtn 15,9). Da es heißt: „Das siebte Jahr ist nahe“, weiß ich da nicht, dass es das Erlassjahr ist? Was lehrt dann [die Wendung] „das Erlassjahr“? Um dir zu sagen, dass es einen anderen Erlass gibt, der diesem gleicht. Und welcher ist das? Wer seinem Gefährten ohne nähere Angabe leiht, darf ihn nicht vor [Ablauf von] dreißig Tagen mahnen. Denn der Meister sagte: Dreißig Tage im Jahr gelten als Jahr.
א"ל דכתיב (דברים טו, ט) קרבה שנת השבע שנת השמטה ממשמע שנאמר קרבה שנת השבע איני יודע שהיא שנת שמטה אלא מה תלמוד לומר שנת השמטה לומר לך [יש] שמטה אחרת שהיא כזו ואיזו זו המלוה את חבירו סתם שאינו רשאי לתובעו בפחות משלשים יום דאמר מר שלשים יום בשנה חשוב שנה
Und Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Wer am Schabbat die Halsöffnung [eines Gewandes] öffnet, ist zu einem Sündopfer verpflichtet. Raw Kahana wandte dagegen ein: Was ist denn der Unterschied zwischen diesem und dem Spund eines Fasses? Er sagte zu ihm: Dies ist [mit dem Gewand] verbunden, und jenes ist nicht verbunden.
ואמר רב יהודה אמר רב הפותח בית הצואר בשבת חייב חטאת מתקיף לה רב כהנא וכי מה בין זה למגופת חבית א"ל זה חבור וזה אינו חבור
Und Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Drei Log Wasser, in die ein Kortow Wein gefallen ist, sodass ihr Aussehen wie das Aussehen von Wein ist, und die dann in ein Tauchbad [Mikwe] gefallen sind, machen es nicht untauglich. Raw Kahana wandte dagegen ein: Was ist denn der Unterschied zwischen diesem und Färbewasser? Denn wir haben gelernt: Rabbi Jose sagt: Färbewasser macht das Tauchbad mit drei Log untauglich. Rawa sagte zu ihm: Dort heißt es Färbewasser, hier heißt es gemischter Wein.
ואמר רב יהודה אמר רב שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב של יין ומראיהן כמראה יין ונפלו למקוה לא פסלוהו מתקיף לה רב כהנא וכי מה בין זה למי צבע דתנן ר' יוסי אומר מי צבע פוסלין את המקוה בשלשת לוגין א"ל רבא התם מיא דצבעא מקרי הכא חמרא מזיגא מקרי
Rabbi Chija lehrte doch aber: Sie haben das Tauchbad [nur] herabgesetzt! Rawa sagte: Das ist kein Widerspruch: Dies ist [nach] Rabbi Jochanan ben Nuri, jenes [nach] den Rabbanan. Denn wir haben gelernt: Drei Log Wasser
והתני רבי חייא הורידו את המקוה אמר רבא לא קשיא הא רבי יוחנן בן נורי הא רבנן דתנן שלשת לוגין מים
Original: Makkot 3b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.