Man benennt ihn, muss ihn aber nicht absondern.
קורא את השם ואינו צריך להפריש
Makkot 17a מכות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 4
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Streiten sie nicht etwa hierüber: Der eine Meister meint, bei gewiss [unverzehntetem Getreide] macht er es zu Tewel, und der andere Meister meint, bei gewissem macht er es nicht zu Tewel? Abaje sagte zu ihm: Wenn dem so ist, statt über den zweifelhaften Fall zu streiten, sollten sie über den gewissen streiten!
מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר ודאי טובלו ומר סבר ודאי אינו טובלו אמר ליה אביי אי הכי אדמיפלגי בספיקו ליפלגו בודאי
Vielmehr: Nach aller Meinung macht er es bei gewissem zu Tewel, und hier streiten sie hierüber: Der eine Meister meint, die Amme ha-arez stehen hinsichtlich des Armenzehnten von Demai nicht im Verdacht: Da es [nur] um Geld geht, sondern sie ihn ab; und die Rabbanan meinen: Da ihm die Sache Mühe macht, sondert er ihn nicht ab.
אלא דכולי עלמא ודאי טובלו והכא בהא קא מיפלגי מר סבר לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני של דמאי כיון דממונא הוא אפרושי מפריש ורבנן סברי כיון דטריחא ליה מילתא לא מפריש:
Wie viel muss er vom Tewel essen usw. Raw Bibi sagte im Namen von Rabbi Schimon ben Lakisch: Der Streit betrifft ein Weizenkorn, aber bei Mehl [gilt] nach aller Meinung eine Olivengröße. Und Rabbi Jirmeja sagte im Namen von Rabbi Schimon ben Lakisch: Wie der Streit bei diesem, so der Streit bei jenem.
כמה יאכל מן הטבל וכו': אמר רב ביבי אמר רבי שמעון בן לקיש מחלוקת בחטה אבל בקמח דברי הכל כזית ורבי ירמיה אמר רבי שמעון בן לקיש כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו
Wir haben gelernt: Rabbi Schimon sagte zu ihnen: Gebt ihr mir nicht zu, dass, wer eine Ameise von irgendeiner Größe isst, schuldig ist? Sie sagten zu ihm: Weil sie ein vollständiges Geschöpf ist. Er sagte zu ihnen: Auch ein einzelnes Weizenkorn ist vollständig, wie es geschaffen wurde. Ein Weizenkorn ja, Mehl nicht!
תנן אמר להם ר' שמעון אי אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהוא שהוא חייב אמרו לו מפני שהיא כברייתה אמר להן אף חטה אחת כברייתה חטה אין קמח לא
Er sprach zu ihnen nach ihren eigenen Worten: Nach meiner Ansicht [gilt es] auch für Mehl; aber gebt mir nach eurer Ansicht wenigstens zu, dass ein einzelnes Weizenkorn vollständig ist, wie es geschaffen wurde. Und die Rabbanan? Ein beseeltes Geschöpf ist von Bedeutung, ein Weizenkorn ist nicht von Bedeutung. Es wurde gemäß Rabbi Jirmeja gelehrt: Rabbi Schimon sagt: Irgendeine Menge [genügt] für die Hiebe; eine Olivengröße hat man nur hinsichtlich des Opfers gesagt.
לדבריהם קאמר להו לדידי אפילו קמח נמי אלא לדידכו אודו לי מיהת דחטה אחת כברייתה ורבנן בריית נשמה חשובה חטה לא חשובה תניא כותיה דרבי ירמיה רבי שמעון אומר כל שהוא למכות לא אמרו כזית אלא לענין קרבן:
MISCHNA: Wer Erstlingsfrüchte isst, bevor er über ihnen [den Abschnitt] verlesen hat, Hochheiliges außerhalb der Vorhänge, minder Heiliges oder zweiten Zehnten außerhalb der Mauer, wer am reinen Pessachopfer einen Knochen zerbricht – der erhält vierzig [Hiebe]. Wer aber vom reinen übrig lässt und wer am unreinen [einen Knochen] zerbricht, erhält nicht vierzig [Hiebe].
מתני' האוכל בכורים עד שלא קרא עליהם קדשי קדשים חוץ לקלעים קדשים קלים ומעשר שני חוץ לחומה השובר את העצם בפסח הטהור ה"ז לוקה ארבעים אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו לוקה ארבעים
Wer die Mutter mit den Jungen nimmt – Rabbi Jehuda sagt: Er erhält Hiebe und schickt sie nicht fort; und die Weisen sagen: Er schickt sie fort und erhält keine Hiebe. Dies ist die Regel: Für jedes Verbot, das ein „Steh auf und tu“ enthält, ist man nicht schuldig.
הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה זה הכלל כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אין חייבין עליה:
GEMARA: Rabba bar bar Chana sagte im Namen von Rabbi Jochanan: Dies sind die Worte Rabbi Akiwas, ohne Namensnennung; aber die Weisen sagen: Bei den Erstlingsfrüchten ist das Niederlegen unerlässlich, das Verlesen ist nicht unerlässlich.
גמ׳ אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן זו דברי רבי עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים בכורים הנחה מעכבת בהן קריאה אין מעכבת בהן
Er sollte doch sagen: Dies sind die Worte Rabbi Schimons ohne Namensnennung! – Dies lehrt er uns: dass Rabbi Akiwa wie Rabbi Schimon meint.
ולימא זו דברי רבי שמעון סתימתאה הא קא משמע לן דרבי עקיבא כרבי שמעון סבירא ליה
Was ist [die Ansicht des] Rabbi Schimon? Denn es wurde gelehrt: „Und die Hebe deiner Hand“ (Dtn 12,17) – das sind die Erstlingsfrüchte.
מאי ר' שמעון דתניא (דברים יב, יז) ותרומת ידך אלו בכורים
Rabbi Schimon sagte: Was will uns dies lehren? Wenn [dass man Hiebe erhält,] wenn man sie außerhalb der Mauer isst – das folgt durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere aus dem Zehnten, der leichter ist: Wenn man schon beim Zehnten, der leichter ist, für das Essen außerhalb der Mauer Hiebe erhält, um wie viel mehr bei den Erstlingsfrüchten! Vielmehr kommt die Schrift nur für den, der von den Erstlingsfrüchten isst, bevor er über ihnen verlesen hat: dass er Hiebe erhält.
אמר רבי שמעון מה בא זה ללמדנו אם לאוכלן חוץ לחומה קל וחומר ממעשר הקל ומה מעשר הקל אוכלן חוץ לחומה לוקה בכורים לא כל שכן הא לא בא הכתוב אלא לאוכל מבכורים עד שלא קרא עליהן שהוא לוקה
„Und deine freiwilligen Gaben“ (Dtn 12,17) – das sind Dankopfer und Friedensopfer. Rabbi Schimon sagte: Was will uns dies lehren? Wenn [für das Essen] außerhalb der Mauer – das folgt durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere aus dem Zehnten. Vielmehr kommt die Schrift nur für den, der vom Dankopfer und vom Friedensopfer vor dem Sprengen [des Blutes] isst: dass er Hiebe erhält.
(דברים יב, יז) ונדבותיך זו תודה ושלמים אמר רבי שמעון מה בא זה ללמדנו אם לאוכלן חוץ לחומה קל וחומר ממעשר הא לא בא הכתוב אלא לאוכל בתודה ובשלמים לפני זריקה שהוא לוקה
„Und die Erstgeborenen“ (Dtn 12,17) – das ist das Erstgeborene. Rabbi Schimon sagte: Was will uns dies lehren? Wenn [für das Essen] außerhalb der Mauer – das folgt durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere aus dem Zehnten; wenn vor dem Sprengen – durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere aus Dankopfer und Friedensopfer. Vielmehr kommt die Schrift nur für den, der vom Erstgeborenen sogar nach dem Sprengen isst: dass er Hiebe erhält.
(דברים יב, יז) ובכורות זה הבכור אמר ר' שמעון מה בא זה ללמדנו אם לאוכלן חוץ לחומה ק"ו ממעשר אם לפני זריקה ק"ו מתודה ושלמים הא לא בא הכתוב אלא לאוכל מן הבכור אפי' לאחר זריקה שהוא לוקה
„Deine Rinder und dein Kleinvieh“ (Dtn 12,17) – das sind Sündopfer und Schuldopfer. Rabbi Schimon sagte: Was will uns dies lehren?
(דברים יב, יז) בקרך וצאנך זו חטאת ואשם אמר רבי שמעון מה בא זה ללמדנו
Wenn [für das Essen] außerhalb der Mauer – das folgt durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere aus dem Zehnten; wenn vor dem Sprengen – durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere aus Dankopfer und Friedensopfer; wenn nach dem Sprengen – durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere aus dem Erstgeborenen. Vielmehr kommt die Schrift nur für den, der vom Sündopfer und Schuldopfer sogar nach dem Sprengen außerhalb der Vorhänge isst: dass er Hiebe erhält.
אם לאוכלן חוץ לחומה קל וחומר ממעשר אם לפני זריקה קל וחומר מתודה ושלמים אם לאחר זריקה קל וחומר מבכור הא לא בא הכתוב אלא לאוכל מחטאת ואשם אפילו לאחר זריקה חוץ לקלעים שהוא לוקה
„Deine Gelübde“ (Dtn 12,17) – das ist das Brandopfer. Rabbi Schimon sagte: Was will uns dies lehren?
(דברים יב, יז) נדריך זו עולה אמר ר"ש מה בא זה ללמדנו
Wenn [für das Essen] außerhalb der Mauer – das folgt durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere aus dem Zehnten; wenn vor dem Sprengen – durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere aus Dankopfer und Friedensopfer; wenn nach dem Sprengen – durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere aus dem Erstgeborenen; wenn außerhalb der Vorhänge – durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere aus Sündopfer und Schuldopfer. Vielmehr kommt die Schrift
אם לאוכלן חוץ לחומה ק"ו ממעשר אם לפני זריקה קל וחומר מתודה ושלמים אם לאחר זריקה ק"ו מבכור אם חוץ לקלעים קל וחומר מחטאת ואשם הא לא בא הכתוב
Original: Makkot 17a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.