so muss auch Geldeswert festgelegt sein.
אף שוה כסף נמי דקייץ
Kidduschin 8a קידושין
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Josef sagte: Woher sage ich das? Denn es wurde gelehrt: „Von dem Geld, um das er gekauft wurde“ (Lev 25,51) – mit Geld wird er erworben, und er wird nicht mit Getreide und Geräten erworben.
אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא (ויקרא כה, נא) מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתבואה וכלים
Wie ist das mit Getreide und Geräten gemeint? Wollte man sagen, dass man mit ihnen überhaupt nicht erwirbt – der Allbarmherzige sagte doch: „Er soll seine Auslösung erstatten“ (Lev 25,51), um Geldeswert wie Geld einzuschließen!
האי תבואה וכלים היכי דמי אילימא דלא מקנו בהו כלל (ויקרא כה, נא) ישיב גאולתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף
Und wenn sie keinen Prutawert haben – was ist besonders an Getreide und Geräten? Auch Geld nicht! Vielmehr doch, dass sie Prutawert haben, und weil sie nicht festgelegt sind, nicht.
ואי דלית בהו שוה פרוטה מאי איריא תבואה וכלים אפי' כסף נמי אלא לאו דאית בהו שוה פרוטה וכיון דלא קייצי לא
Und der andere? Er meint Folgendes: Nach der Art des Geldes wird er erworben, und er wird nicht nach der Art von Getreide und Geräten erworben. Und was ist das? Tausch.
ואידך ה"ק בתורת כסף הוא נקנה ואין נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי נינהו חליפין
Und nach Raw Nachman, der sagt, Früchte bewirken keinen Tausch – was ist da zu sagen? Vielmehr: Tatsächlich, wenn sie keinen Prutawert haben; und was du sagst: „Was ist besonders an Getreide und Geräten? Auch Geld nicht!“ – er sagt es im Sinne von „es ist nicht nötig“:
ולרב נחמן דאמר פירות לא עבדי חליפין מאי איכא למימר אלא לעולם דלית בהו שוה פרוטה ודקאמרת מאי איריא תבואה וכלים אפי' כסף נמי לא מיבעיא קאמר
Es ist nicht nötig [zu sagen] bei Geld: Hat es Prutawert, ja; wenn nicht, nein. Aber bei Getreide und Geräten würde ich sagen: Da ihr Nutzen nahe ist, beschließt er, sich zu übereignen. Das lehrt er uns.
לא מיבעיא כסף דאי אית ביה שוה פרוטה אין אי לא לא אבל תבואה וכלים אימא מדמקרבא הנאתייהו גמר ומקני נפשיה קא משמע לן
Raw Josef sagte: Woher sage ich das? Denn es wurde gelehrt: „Dieses Kalb zur Auslösung meines Sohnes“, „dieses Gewand zur Auslösung meines Sohnes“ – so hat er nichts gesagt. „Dieses Kalb für fünf Sela zur Auslösung meines Sohnes“, „dieses Gewand für fünf Sela zur Auslösung meines Sohnes“ – so ist sein Sohn ausgelöst.
אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא עגל זה לפדיון בני טלית זה לפדיון בני לא אמר כלום עגל זה בחמש סלעים לפדיון בני טלית זו בחמש סלעים לפדיון בני בנו פדוי
Wie ist diese Auslösung gemeint? Wollte man sagen, dass es [fünf Sela] nicht wert ist – liegt es denn in seiner Macht? Vielmehr doch, obwohl es [sie] wert ist; und weil es nicht festgelegt ist, nicht.
האי פדיון היכי דמי אילימא דלא שוי כל כמיניה אלא לאו אף על גב דשוי וכיון דלא קייצי לא
Nein: Tatsächlich, wenn es [sie] nicht wert ist, und zwar, wenn der Kohen es zu höherem Wert annahm, wie im Fall Raw Kahanas, der ein Tuch bei einer Auslösung des Erstgeborenen nahm und sagte: Für mich ist es fünf Sela wert.
לא לעולם דלא שוי וכגון דקביל כהן עילויה כי הא דרב כהנא שקיל סודרא מבי פדיון הבן אמר ליה לדידי חזי לי חמש סלעים
Raw Aschi sagte: Wir sagten es nur bei einem wie Raw Kahana, der ein großer Mann ist und ein Tuch für seinen Kopf braucht; aber bei jedermann nicht, wie im Fall Mar bar Raw Aschis, der von der Mutter Rabbas aus Kubi ein Tuch, das zehn wert war, für dreizehn kaufte.
אמר רב אשי לא אמרן אלא כגון רב כהנא דגברא רבה הוא ומבעי ליה סודרא ארישיה אבל כולי עלמא לא כי הא דמר בר רב אשי זבן סודרא מאימיה דרבה מקובי שוי עשרה בתליסר:
Rabbi Elasar sagte: „Sei mir angetraut mit einer Mine“, und er gab ihr einen Denar – so ist sie angetraut, und er muss [den Rest] ergänzen. Was ist der Grund? Da er ihr „eine Mine“ sagte und ihr einen Denar gab, ist es, als hätte er zu ihr „unter der Bedingung“ gesagt.
אמר רבי אלעזר התקדשי לי במנה ונתן לה דינר הרי זו מקודשת וישלים מאי טעמא כיון דאמר לה מנה ויהב לה דינר כמאן דאמר לה על מנת דמי
Und Raw Huna sagte im Namen Raws: Jeder, der „unter der Bedingung“ sagt, ist wie einer, der „von jetzt an“ sagt.
ואמר רב הונא אמר רב כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי
Man wandte ein: „Sei mir angetraut mit einer Mine“, und er zählte fortlaufend, und einer von ihnen wollte zurücktreten – selbst beim letzten Denar steht es ihm frei.
מיתיבי התקדשי לי במנה והיה מונה והולך ורצה אחד מהן לחזור אפילו בדינר האחרון הרשות בידו
Hier handelt es sich darum, dass er „mit dieser Mine“ sagte. – Da es im Schlussteil „mit dieser Mine“ heißt, ist im Anfangsteil [eine Mine] ohne nähere Angabe [gemeint],
הכא במאי עסקינן דאמר במנה זו הא מדסיפא במנה זו רישא במנה סתם
denn er lehrt im Schlussteil: Sagte er zu ihr: „Sei mir angetraut mit dieser Mine“, und es stellte sich heraus, dass an der Mine ein Denar fehlt oder ein Denar aus Kupfer [darunter] ist, so ist sie nicht angetraut; ein schlechter Denar – so ist sie angetraut, und er soll ihn austauschen.
דקא תני סיפא אמר לה התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר או דינר של נחשת אינה מקודשת דינר רע הרי זו מקודשת ויחליף
Nein: Der Anfangsteil und der Schlussteil [handeln davon], dass er „mit dieser Mine“ sagte, und er erklärt es: „Einer von ihnen wollte zurücktreten – selbst beim letzten Denar steht es ihm frei.“ Wieso? Etwa wenn er zu ihr „mit dieser Mine“ sagte.
לא רישא וסיפא דאמר במנה זו ופרושי קא מפרש רצה אחד מהן לחזור אפי' בדינר האחרון הרשות בידו כיצד כגון דאמר לה במנה זו
Und so ist es auch einleuchtend; denn wenn du meinst, der Anfangsteil handle von einer Mine ohne nähere Angabe – wenn schon bei einer Mine ohne nähere Angabe die Antrauung nicht gilt, muss man es dann bei „mit dieser Mine“ noch sagen?
והכי נמי מסתברא דאי ס"ד רישא במנה סתם השתא במנה סתם לא הוו קידושי במנה זו מיבעיא
Wenn [du es] deswegen [sagst], ist das kein Einwand: Er lehrt den Schlussteil, um den Anfangsteil zu erklären, damit du nicht sagst, der Anfangsteil handle von „mit dieser Mine“, aber bei einer Mine ohne nähere Angabe sei es eine Antrauung. Er lehrt im Schlussteil „mit dieser Mine“, woraus folgt, dass der Anfangsteil von einer Mine ohne nähere Angabe handelt, und trotzdem ist es keine Antrauung.
אי משום הא לא איריא תנא סיפא לגלוי רישא שלא תאמר רישא במנה זו אבל במנה סתם הוו קידושין תנא סיפא במנה זו מכלל דרישא במנה סתם ואפילו הכי לא הוו קידושין
Raw Aschi sagte: Wenn er fortlaufend zählt, ist es anders, denn ihr Sinn ist auf das Ganze gerichtet.
רב אשי אמר מונה והולך שאני דדעתה אכוליה
Wie ist dieser Denar aus Kupfer gemeint? Wenn sie es wusste, hat sie es doch hingenommen und angenommen! – Es ist nur nötig, wenn er ihn ihr nachts gab oder wenn er sich zwischen den Münzen fand.
האי דינר של נחשת היכי דמי אי דידעה ביה הא סברה וקבלה לא צריכא דיהביה ניהליה בליליא אי נמי דאשתכח ליה ביני זוזי
Wie ist dieser schlechte Denar gemeint? Wenn er nicht gängig ist, ist das doch ein Denar aus Kupfer! Raw Papa sagte: Etwa wenn er nur mit Mühe gängig ist.
האי דינר רע היכי דמי אי דלא נפיק היינו דינר של נחשת אמר רב פפא כגון דנפיק על ידי הדחק:
Rawa sagte im Namen Raw Nachmans: Sagte er zu ihr: „Sei mir angetraut mit einer Mine“, und legte ihr ein Pfand dafür hin, so ist sie nicht angetraut:
אמר רבא אמר רב נחמן אמר לה התקדשי לי במנה והניח לה משכון עליה אינה מקודשת
Original: Kiddushin 8a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.