Spricht der Anfang dieses Verses vom Hohepriester und das Ende vom gewöhnlichen Kohen? Er sagte zu ihm: Ja.
האי קרא רישא בכהן גדול וסיפא בכהן הדיוט אמר ליה אין
Kidduschin 78b קידושין
Aufbau der Debatte:Mischna 2Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und schreibt die Schrift denn so? Er sagte zu ihm: Ja, denn es steht geschrieben: „Und die Leuchte Gottes war noch nicht erloschen, und Samuel lag im Tempel des Ewigen“ (1 Sam 3,3) – es gibt doch kein Sitzen im Vorhof außer allein für die Könige aus dem Haus David! Vielmehr: „Die Leuchte Gottes war noch nicht erloschen im Tempel des Ewigen“, und Samuel lag an seinem Platz.
וכתב קרא הכי אמר ליה אין דכתיב (שמואל א ג, ג) ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה' והלא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד אלא נר אלהים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב במקומו
„Und die Witwe, die Witwe von einem Kohen ist, dürfen sie nehmen“ (Ez 44,22) – von einem Kohen ja, von einem Israeliten nicht? So meint er es: „Von Kohanim dürfen sie nehmen“ – die übrigen Kohanim dürfen [sie] nehmen. So wird auch gelehrt: „Von Kohanim dürfen sie nehmen“ – die übrigen Kohanim dürfen [sie] nehmen.
(יחזקאל מד, כב) והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו מכהן אין מישראל לא הכי קאמר מכהן יקחו משאר כהנים יקחו תניא נמי הכי מכהן יקחו משאר כהנים יקחו
Rabbi Jehuda sagt: Von denen, die [Töchter] in die Priesterschaft verheiraten [können], dürfen sie nehmen. Rabbi Jehuda [folgt] seiner Ansicht, denn er sagt: Die Tochter eines männlichen Proselyten gleicht der Tochter eines männlichen Chalal. Wessen Tochter du heiraten darfst, dessen Witwe darfst du heiraten, und wessen Tochter du nicht heiraten darfst, dessen Witwe darfst du nicht heiraten.
רבי יהודה אומר מן המשיאים לכהונה יקחו רבי יהודה לטעמיה דאמר בת גר זכר כבת חלל זכר כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו וכל שאי אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו
„Rabbi Jose sagt: Auch wenn ein Proselyt eine Proselytin heiratet.“ Raw Hamnuna sagte im Namen Ullas: Die Halacha ist wie Rabbi Jose. Und ebenso sagte Rabba bar bar Chana: Die Halacha ist wie Rabbi Jose. Doch seit dem Tag, an dem der Tempel zerstört wurde, legen die Kohanim sich selbst eine erhöhte Würde auf, nach Rabbi Elieser ben Jakow.
ר' יוסי אומר אף גר שנשא גיורת אמר רב המנונא משמיה דעולא הלכה כרבי יוסי וכן אמר רבה בר בר חנה הלכה כרבי יוסי ומיום שחרב בית המקדש נהגו כהנים סילסול בעצמן כרבי אליעזר בן יעקב
Raw Nachman sagte: Huna hat mir gesagt: Kommt [ein Kohen], um Rat zu holen, weist man ihn an nach Rabbi Elieser ben Jakow; hat er [sie schon] geheiratet, nimmt man sie ihm nicht weg, nach Rabbi Jose.
אמר רב נחמן אמר לי הונא בא לימלך מורים לו כרבי אליעזר בן יעקב נשא אין מוציאים אותה ממנו כרבי יוסי
MISCHNA: Wer sagt: „Dieser mein Sohn ist ein Mamser“, ist nicht beglaubigt. Und selbst wenn beide [Eltern] über den Embryo in ihrem Leib zugeben: „Er ist ein Mamser“, sind sie nicht beglaubigt. Rabbi Jehuda sagt: Sie sind beglaubigt.
מתני׳ האומר בני זה ממזר אינו נאמן ואפילו שניהם מודים על העובר שבמעיה ממזר הוא אינם נאמנים רבי יהודה אומר נאמנים
GEMARA: Was bedeutet „und selbst wenn beide“? Er meint es [nach der Art] „es ist nicht nötig“: Es ist nicht nötig [zu sagen, dass] er, der es nicht sicher weiß, [nicht beglaubigt ist], sondern selbst sie, die es sicher weiß, ist nicht beglaubigt. Und es ist nicht nötig [zu sagen, dass] sie dort, wo [der Sohn] die Vermutung der Tauglichkeit hat, nicht beglaubigt sind, sondern selbst bei einem Embryo, der keine Vermutung der Tauglichkeit hat, sind sie nicht beglaubigt.
גמ׳ מאי ואפילו שניהם לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא איהו דלא קים ליה אלא אפילו איהי דקים לה לא מהימנא ולא מיבעיא היכא דאית ליה חזקה דכשרות דלא מהימני אלא אפילו עובר נמי דלית ליה חזקה דכשרות לא מהימני
„Rabbi Jehuda sagt: Sie sind beglaubigt“, wie gelehrt wird: „Er soll anerkennen“ (Dtn 21,17) – anerkennen soll er ihn vor anderen. Von hier [leitete] Rabbi Jehuda ab: Ein Mensch ist beglaubigt zu sagen: „Dies ist mein erstgeborener Sohn.“ Und wie ein Mensch beglaubigt ist zu sagen: „Dies ist mein erstgeborener Sohn“, so ist ein Mensch beglaubigt zu sagen: „Dieser ist der Sohn einer Geschiedenen“ und „Dieser ist der Sohn einer Chaluza“. Die Weisen aber sagen: Er ist nicht beglaubigt.
רבי יהודה אומר נאמנים כדתניא (דברים כא, יז) יכיר יכירנו לאחרים מכאן אמר רבי יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור כך נאמן אדם לומר זה בן גרושה וזה בן חלוצה וחכמים אומרים אינו נאמן
Raw Nachman bar Jizchak sagte zu Rawa: Nach Rabbi Jehuda ist es recht, dass „er soll anerkennen“ geschrieben steht; wozu aber brauchen die Rabbanan „er soll anerkennen“?
אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב יכיר אלא לרבנן יכיר למה לי
[Für den Fall,] dass [der Sohn] der Anerkennung bedarf. – Für welche Halacha? „Ihm den doppelten Anteil zu geben“ (Dtn 21,17). – Das ist doch selbstverständlich; wozu brauche ich einen Vers? Da er ihm, wenn er wollte, [alles] als Geschenk geben könnte – würde er es ihm etwa nicht geben?
בצריך הכירא למאי הלכתא (דברים כא, יז) לתת לו פי שנים פשיטא למה לי קרא מגו דאי בעי מיתבא ליה מתנה מי לא יהבי ליה
[Es geht um] Güter, die [dem Vater] erst danach zufallen.
בנכסים שנפלו לאחר מיכן
Und wozu braucht Rabbi Meir, der sagt, ein Mensch könne eine Sache übereignen, die noch nicht in die Welt gekommen ist, „er soll anerkennen“? – [Für Güter,] die ihm zufielen, als er im Sterben lag.
ולרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם יכיר למה לי שנפלו לו כשהוא גוסס
MISCHNA: Wer seinem Bevollmächtigten die Erlaubnis gab, seine Tochter anzutrauen, und dann selbst hinging und sie antraute: Ist seine [Antrauung] zuerst geschehen, so ist seine Antrauung gültig; ist die seines Bevollmächtigten zuerst geschehen, so ist dessen Antrauung gültig. Ist es aber nicht bekannt,
מתני׳ מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך הוא וקדשה אם שלו קדמו קידושיו קידושין ואם של שלוחו קדמו קידושיו קידושין ואם אינו ידוע
Original: Kiddushin 78b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.