Wer beim Zehnten zu viel gibt, dessen Früchte sind in Ordnung gebracht, aber seine Zehnten sind verdorben. Warum? Man sollte doch sagen: Alles, was nicht nacheinander [möglich] ist, ist auch nicht zugleich [möglich]!
המרבה במעשר פירותיו מתוקנים ומעשרות מקולקלין ואמאי נימא כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו
Er sagte zu ihm: Beim Zehnten ist es anders, denn es gibt ihn in Hälften: Denn wenn er sagt: „Die Hälfte des Weizenkorns sei geheiligt“, ist sie geheiligt.
אמר ליה שאני מעשר דאיתיה לחצאים דאי אמר תתקדש פלגא דחיטתא קדשה
Aber da ist doch der Viehzehnt, den es nicht in Hälften gibt und auch nicht nacheinander, und Rawa sagte: Sind zwei [Tiere] als zehntes herausgekommen und er nannte sie „zehntes“, so sind das zehnte und das elfte miteinander vermischt!
והרי מעשר בהמה דליכא לחצאין וליכא בזה אחר זה ואמר רבא יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבים זה בזה
Beim Viehzehnt ist es anders, denn er gilt auch bei einem Irrtum, denn wir haben gelernt: Hat er das neunte „zehntes“ genannt, das zehnte „neuntes“ und das elfte „zehntes“, so sind alle drei geheiligt.
שאני מעשר בהמה דאיתיה בטעות דתנן קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין
Aber da ist doch das Dankopfer, das nicht bei Irrtum gilt und auch nicht nacheinander, und es wurde gesagt: Ein Dankopfer, das über achtzig Broten geschlachtet wurde – Chiskija sagte: Vierzig von den achtzig werden für es geheiligt. Und Rabbi Jochanan sagte: Vierzig von den achtzig werden für es nicht geheiligt.
הרי תודה דליתא בטעות וליתא נמי בזה אחר זה ואיתמר תודה שנשחטה על שמונים חלות חזקיה אמר קדשי לה ארבעים מתוך שמונים ור' יוחנן אמר לא קדשי לה ארבעים מתוך שמונים
Wurde dazu nicht gesagt: Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Alle stimmen überein: Wo immer er sagt: „Vierzig von den achtzig sollen geheiligt werden“, werden sie geheiligt; [sagt er:] „Vierzig sollen nur geheiligt werden, wenn die achtzig geheiligt werden“, werden sie nicht geheiligt.
לאו איתמר עלה אמר ר' יהושע בן לוי הכל מודים כל היכא דאמר קדשי לה ארבעים מתוך שמונים קדשי לא יקדשו ארבעים אלא אם כן קדשי שמונים לא קדשי
Sie streiten nur bei unbestimmter [Absicht]: Der eine Meister ist der Ansicht, er beabsichtigt [eine Reserve] zur Haftung; und der andere Meister ist der Ansicht, er beabsichtigt ein großes Opfer.
לא נחלקו אלא בסתם מר סבר לאחריות קא מיכוון ומר סבר לקרבן גדול קא מיכוון
Und Rawa – wozu brauchte er es nach Rabba zu erklären? Es ergibt sich doch [daraus], dass es eine Anheiligung ist, die nicht dem Beischlaf überlassen ist!
ורבא למה ליה לשנויי כרבה תיפוק ליה קידושין שאין מסורין לביאה נינהו
Es wurde gesagt: Eine Anheiligung, die nicht dem Beischlaf überlassen ist – Abaje sagte: Es ist eine Anheiligung. Rawa sagte: Es ist keine Anheiligung. Rawa bar Ahina sagte: Es wurde mir erklärt: „Wenn ein Mann eine Frau nimmt und ihr beiwohnt“ (Dtn 24,1) – eine Anheiligung, die dem Beischlaf überlassen ist, ist eine Anheiligung; eine Anheiligung, die nicht dem Beischlaf überlassen ist, ist keine Anheiligung.
איתמר קידושין שאין מסורין לביאה אביי אמר הוו קידושין רבא אמר לא הוו קידושין אמר רבא בר אהינא אסברא לי (דברים כד, א) כי יקח איש אשה ובעלה קידושין המסורין לביאה הוו קידושין קידושין שאין מסורין לביאה לא הוו קידושין
Wir haben gelernt: Wer eine Frau und ihre Tochter oder eine Frau und ihre Schwester zugleich anheiligt – sie sind nicht angeheiligt. Folglich ist eine von Frau und Tochter oder von Frau und Schwester angeheiligt. Warum? Es ist doch eine Anheiligung, die nicht dem Beischlaf überlassen ist! Eine Widerlegung Rawas!
תנן המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות הא אחת מאשה ובתה או מאשה ואחותה מקודשת ואמאי קידושין שאין מסורין לביאה נינהו תיובתא דרבא
Rawa kann dir sagen: Und nach deiner Ansicht – sage den Schlusssatz: Einst waren da fünf Frauen, darunter zwei Schwestern, und einer pflückte einen Korb Feigen – und er gehörte ihnen, und es waren [Früchte] des Siebtjahres – und sagte: „Siehe, ihr alle seid mir durch diesen Korb angeheiligt“, und die Weisen sagten: Die Schwestern sind nicht angeheiligt. Die Schwestern sind nicht angeheiligt, folglich sind die Nichtverwandten angeheiligt.
אמר לך רבא ולטעמיך אימא סיפא מעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות וליקט אחד כלכלה של תאנים ושלהן היתה ושל שביעית היתה ואמר הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות אחיות הוא דאינן מקודשות הא נכריות מקודשות
Wie ist das gemeint? Wollte man sagen, er sagte: „Ihr alle“ – das ist ja [wie] „Du und ein Esel erwerbt“, und bei „du und ein Esel“ hat sie nicht erworben.
ה"ד אילימא דאמר כולכם קני את וחמור הוא ואת וחמור לא קנה
Original: Kiddushin 51a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.