Aufbau der Debatte:Frage 3Einwand 3Beweis 4Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Vielmehr doch, er sagte zu ihnen: „Eine von euch“, und er lehrt: Die Schwestern sind nicht angeheiligt. Für Rawa ist der Anfangssatz schwierig, für Abaje ist der Schlusssatz schwierig. Abaje erklärt es nach seiner Ansicht, Rawa erklärt es nach seiner Ansicht.
אלא לאו דאמר להו אחת מכם וקתני אין אחיות מקודשות לרבא קשיא רישא לאביי קשיא סיפא אביי מתרץ לטעמיה רבא מתרץ לטעמיה
Abaje erklärt es nach seiner Ansicht: Wer eine Frau und ihre Tochter oder eine Frau und ihre Schwester zugleich anheiligt – sie sind nicht angeheiligt. Folglich ist eine von Frau und Tochter, von Frau und Schwester angeheiligt.
אביי מתרץ לטעמיה המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות הא אחת מאשה ובתה מאשה ואחותה מקודשת
Und wenn er gesagt hat: „Die für den Beischlaf Geeignete sei mir angeheiligt“, ist sie nicht angeheiligt. Und es war auch einst mit fünf Frauen, darunter zwei Schwestern, und einer pflückte einen Korb Feigen und sagte: „Die von euch, die für mich geeignet ist, sei mir angeheiligt“, und die Weisen sagten: Die Schwestern sind nicht angeheiligt.
ואם אמר הראויה לביאה תתקדש לי אינה מקודשת ומעשה נמי בחמש נשים ובהן שתי אחיות וליקט אחד כלכלה של תאנים ואמר הראויה לי מכם תתקדש לי ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות
Und Rawa erklärt es nach seiner Ansicht: Wer eine von Frau und Tochter oder eine von Frau und Schwester anheiligt, gilt wie einer, der eine Frau und ihre Tochter oder eine Frau und ihre Schwester zugleich angeheiligt hat, und sie sind nicht angeheiligt. Und es war auch einst mit fünf Frauen, darunter zwei Schwestern, und einer pflückte einen Korb Feigen und sagte: „Siehe, ihr alle und eine der zwei Schwestern seid mir durch diesen Korb angeheiligt“, und die Weisen sagten: Die Schwestern sind nicht angeheiligt.
ורבא מתרץ לטעמיה המקדש אחת מאשה ובתה או אחת מאשה ואחותה נעשה כמי שקידש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת ואינן מקודשות ומעשה נמי בחמש נשים ובהם שתי אחיות וליקט אחד כלכלה של תאנים ואמר הרי כולכם ואחת משתי אחיות מקודשות לי בכלכלה זו ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות
Komm und höre: Wer seine Tochter ohne nähere Angabe anheiligt – die Mündigen [Bogrot] sind nicht inbegriffen. Folglich sind die Minderjährigen inbegriffen. Warum? Es ist doch eine Anheiligung, die nicht dem Beischlaf überlassen ist! Eine Widerlegung Rawas!
ת"ש המקדש את בתו סתם אין הבוגרות בכלל הא קטנות בכלל ואמאי קידושין שאין מסורין לביאה נינהו ותיובתא דרבא
Worum handelt es sich hier? Wenn sie ihn zum Beauftragten gemacht hat. Du könntest sagen, wenn er die Anheiligung entgegennimmt, nimmt er sie in ihrem Sinn entgegen; darum lässt er uns hören, dass ein Mensch nicht etwas unterlässt, wovon er selbst einen Nutzen hat.
הכא במאי עסקינן דשויתיה שליח מהו דתימא כי מקבל קידושי אדעתה דידה קא מקבל קמ"ל דלא שביק איניש מידי דאית ליה הנאה מיניה
Handelt es sich nicht [auch um den Fall], wo sie zu ihm gesagt hat: „Meine Anheiligung [überlasse ich] dir“? Trotzdem unterlässt ein Mensch nicht ein Gebot, das ihm obliegt, um ein Gebot zu tun, das ihm nicht obliegt.
מי לא עסקינן דאמרה ליה קידושי לדידך אפ"ה לא שביק איניש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה
Komm und höre: Wer zwei Gruppen von Töchtern von zwei Frauen hat und sagt: „Ich habe meine große Tochter angeheiligt, und ich weiß nicht, ob die Größte der Großen oder die Größte der Kleinen oder die Kleinste der Großen, die größer ist als die Größte der Kleinen“ – alle sind verboten außer der Kleinsten der Kleinen – Worte Rabbi Meirs.
ת"ש מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים ואמר קידשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות ואם גדולה שבקטנות אם קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות כולן אסורות חוץ מקטנה שבקטנות דברי ר"מ
Worum handelt es sich hier? Wenn sie [zuerst] erkannt waren und schließlich vermischt wurden. Das ist auch genau zu entnehmen, denn er lehrt: „Ich weiß nicht“, und er lehrt nicht: „Es ist nicht bekannt.“ Entnimm es daraus.
הכא במאי עסקינן כשהוכרו ולבסוף נתערבו דיקא נמי דקתני איני יודע ולא קתני אין ידוע ש"מ
Wenn dem so ist, was soll das besagen? – Um [die Ansicht] Rabbi Joses auszuschließen, der sagt: Ein Mensch bringt sich nicht in einen Zweifel. Darum lässt er uns hören, dass ein Mensch sich in einen Zweifel bringt.
אי הכי מאי למימרא לאפוקי מדר' יוסי דאמר לא מחית איניש נפשיה לספיקא קמ"ל דמחית איניש נפשיה לספיקא
Komm und höre: Wer eine von zwei Schwestern angeheiligt hat und nicht weiß, welche er angeheiligt hat, gibt dieser einen Scheidebrief und jener einen Scheidebrief. – Worum handelt es sich hier? Wenn sie [zuerst] erkannt waren und schließlich vermischt wurden. Das ist auch genau zu entnehmen, denn er lehrt: „Er weiß nicht“, und er lehrt nicht: „Es ist nicht bekannt.“
ת"ש מי שקידש אחת משתי אחיות ואינו יודע איזו קידש נותן גט לזו וגט לזו הכא במאי עסקינן כשהוכרו ולבסוף נתערבו דיקא נמי דקתני אינו יודע ולא קתני אינו ידוע
Wenn dem so ist, was soll das besagen? – Er brauchte den Schlusssatz: Ist er gestorben und hat einen Bruder, so vollzieht dieser an beiden die Chaliza. Hat er zwei, so vollzieht einer die Chaliza und einer die Schwagerehe. Haben sie [sie] vorweg heimgeführt, nimmt man sie ihnen nicht weg.
אי הכי מאי למימרא סיפא איצטריכא ליה מת ולו אח אחד חולץ לשתיהן היו לו שנים אחד חולץ ואחד מייבם אם קדמו וכנסו אין מוציאין אותם מידם
Gerade [wenn er erst] die Chaliza vollzieht und dann die Schwagerehe; aber [erst] die Schwagerehe und dann die Chaliza – nein, denn er trifft auf die Schwester derjenigen, an die er gebunden ist.
דוקא מיחליץ והדר יבומי אבל יבומי והדר מיחליץ לא דקא פגע באחות זקוקתו
Komm und höre: Zwei, die zwei Schwestern angeheiligt haben, und dieser weiß nicht, welche er angeheiligt hat, und jener weiß nicht, welche er angeheiligt hat – dieser gibt zwei Scheidebriefe, und jener gibt zwei Scheidebriefe. – Auch hier, wenn sie [zuerst] erkannt waren und schließlich vermischt wurden. Das ist auch genau zu entnehmen, denn er lehrt: „Er weiß nicht“, und er lehrt nicht: „Es ist nicht bekannt.“ Entnimm es daraus.
ת"ש שנים שקדשו שתי אחיות זה אינו יודע איזו קידש וזה אינו יודע איזו קידש זה נותן שני גטין וזה נותן שני גטין ה"נ שהוכרו ולבסוף נתערבו דיקא נמי דקתני אינו יודע ולא קתני אין ידוע שמע מינה
Wenn dem so ist, was soll das besagen? – Er brauchte den Schlusssatz: Sind sie gestorben, und dieser hat einen Bruder und jener hat einen Bruder, so vollzieht dieser an beiden die Chaliza und jener an beiden die Chaliza. Hat dieser einen und jener zwei,
אי הכי מאי למימרא סיפא איצטריכא ליה מת ולזה אח ולזה אח זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן לזה אחד ולזה שנים
Original: Kiddushin 51b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.