„Er soll ihn darbringen“ (Lev 1,3) – das lehrt, dass man ihn zwingt. Man könnte meinen, gegen seinen Willen? Die Schrift sagt: „nach seinem Willen“.
(ויקרא א, ג) יקריב אותו מלמד שכופין אותו יכול בעל כרחו תלמוד לומר לרצונו
Kidduschin 50a קידושין
Aufbau der Debatte:Mischna 3Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wie ist das? Man zwingt ihn, bis er sagt: „Ich will.“ Warum? In seinem Herzen ist es ihm doch nicht recht! Doch wohl, weil wir sagen: Dinge im Herzen sind keine Dinge. – Aber vielleicht ist es dort anders, weil wir bezeugen können, dass ihm die Sühne recht ist?
הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמאי הא בלביה לא ניחא ליה אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים ודילמא שאני התם דאנן סהדי דניחא ליה בכפרה
Vielmehr aus dem Schlusssatz: Und ebenso findest du es bei den Scheidebriefen von Frauen und den Freilassungen von Sklaven: Man zwingt ihn, bis er sagt: „Ich will.“ Warum? In seinem Herzen ist es ihm doch nicht recht! Doch wohl, weil wir sagen: Dinge im Herzen sind keine Dinge. – Aber vielleicht ist es dort anders, weil es ein Gebot ist, auf die Worte der Weisen zu hören?
אלא מסיפא וכן אתה מוצא בגיטי נשים ושחרורי עבדים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמאי הא בלביה לא ניחא ליה אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים ודלמא שאני התם משום דמצוה לשמוע דברי חכמים
Vielmehr sagte Raw Josef: Von hier: Wer eine Frau anheiligt und sagt: „Ich meinte, sie sei eine Kohanin“, und siehe, sie ist eine Levitin; „eine Levitin“, und sie fand sich als Kohanin; „arm“, und siehe, sie ist reich; „reich“, und siehe, sie ist arm – sie ist angeheiligt, weil sie ihn nicht getäuscht hat. Warum? Er sagt doch: „Ich meinte“! Doch wohl, weil wir sagen: Dinge im Herzen sind keine Dinge. – Abaje sagte zu ihm: Vielleicht ist es dort anders, weil es zur Erschwerung ist?
אלא אמר רב יוסף מהכא המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה לויה ונמצאת כהנת ענייה והרי היא עשירה עשירה והרי היא ענייה מקודשת מפני שלא הטעתו ואמאי הא קאמר כסבור הייתי אלא משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים אמר ליה אביי דלמא שאני התם דלחומרא
Vielmehr sagte Abaje: Von hier: „In all diesen Fällen ist sie, auch wenn sie sagt: ‚In meinem Herzen wollte ich ihm trotzdem angeheiligt werden‘, dennoch nicht angeheiligt.“ Warum? Sie sagt doch: „In meinem Herzen war es“! – Aber vielleicht ist es dort anders: Da er es zur Bedingung gemacht hat, steht es nicht in ihrer Macht, seine Bedingung aufzuheben.
אלא אמר אביי מהכא בכולם אע"פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו אעפ"כ אינה מקודשת ואמאי הא קאמרה בלבי היה ודלמא שאני התם דכיון דאתניה לאו כל כמינה דעקרא לה לתנאיה
Vielmehr sagte Raw Chija bar Awin: Es kam ein Fall vor Raw Chisda, und [Raw Chisda brachte ihn] vor Raw Huna, und sie entschieden ihn aus diesem: Wer zu seinem Beauftragten sagt: „Bring mir [Geld] vom Fenster“ oder „vom Kästchen“, und er brachte es ihm – auch wenn der Hausherr sagt: „In meinem Herzen hatte ich nur dieses [andere] im Sinn“, hat der Hausherr Veruntreuung begangen, da [der Beauftragte] ihm von diesem gebracht hat. Warum? Er sagt doch: „In meinem Herzen“! Doch wohl, weil wir sagen: Dinge im Herzen sind keine Dinge.
אלא אמר רב חייא בר אבין עובדא הוה בי רב חסדא ורב חסדא בי רב הונא ופשטוה מהא האומר לשלוחו הבא לי מן החלון או מן הדלוסקמא והביא לו אע"פ שאמר בעל הבית לא היה לי בלבי אלא על זה כיון שהביא לו מזה בעל הבית מעל ואמאי הא קאמר בלבי אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים
Aber vielleicht ist es dort anders, weil er kommt, um sich von einem Opfer zu befreien?
ודלמא שאני התם דלמיפטר נפשיה מקרבן קאתי
Dann hätte er sagen sollen: „Es war vorsätzlich“! – Ein Mensch macht sich nicht selbst zum Frevler.
הוה ליה למימר מזיד הוה לא עביד איניש דמשוי נפשיה רשיעא
Dann hätte er sagen sollen: „Ich habe mich erinnert“! (Denn wir haben gelernt:) Hat sich der Hausherr erinnert, der Beauftragte aber nicht, so hat der Beauftragte Veruntreuung begangen.
הוה ליה לומר נזכרתי (דתנן) נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח שליח מעל
Ein Mann verkaufte seine Güter in der Absicht, ins Land Israel hinaufzuziehen; er zog hinauf, konnte sich aber [dort] nicht niederlassen. Rawa sagte: Jeder, der hinaufzieht, [tut es] in der Absicht, sich niederzulassen, und dieser hat sich nicht niedergelassen. Manche sagen: In der Absicht hinaufzuziehen – und er ist ja hinaufgezogen.
ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל סליק ולא איתדר ליה אמר רבא כל דסליק אדעתא למידר הוא והא לא איתדר ליה איכא דאמרי אדעתא למיסק והא סליק ליה
Ein Mann verkaufte seine Güter in der Absicht, ins Land Israel hinaufzuziehen, und schließlich zog er nicht hinauf. Raw Aschi sagte: Wenn er wollte, konnte er hinaufziehen. Manche sagen: Wenn er wollte, konnte er auch nicht hinaufziehen. Was ist [der Unterschied] zwischen ihnen? Zwischen ihnen ist [der Fall], dass auf dem Weg ein Unglück eintrat.
ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל לסוף לא סליק אמר רב אשי אי בעי סליק איכא דאמרי אי בעי לא סליק מאי בינייהו איכא בינייהו דאיתיליד אונסא באורחא
MISCHNA: Wer zu seinem Beauftragten sagt: „Geh hinaus und heilige mir die Frau Soundso an dem und dem Ort an“, und er ging und heiligte sie an einem anderen Ort an, so ist sie nicht angeheiligt. [Sagt er:] „Sie ist an dem und dem Ort“, und er heiligte sie an einem anderen Ort an, so ist sie angeheiligt.
מתני׳ האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת הרי היא במקום פלוני וקדשה במקום אחר הרי זו מקודשת
GEMARA: Und wir haben auch bei den Scheidebriefen gelernt: Wer sagt: „Gebt diesen Scheidebrief meiner Frau an dem und dem Ort“, und man gab ihn ihr an einem anderen Ort, so ist er untauglich. [Sagt er:] „Sie ist an dem und dem Ort“, und man gab ihn ihr an einem anderen Ort, so ist er tauglich.
גמ׳ ותנן נמי גבי גיטין האומר תנו גט זה לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר פסול הרי היא במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר כשר
Und es ist nötig [, beides zu lehren]: Denn hätte er es uns nur bei der Anheiligung hören lassen, [so hätte ich gesagt:] Dort, wo er kommt, sie [an sich] zu ziehen – [er denkt:] an diesem Ort lieben sie mich und reden nicht über ihn, an jenem Ort hassen sie mich und reden über ihn; bei der Scheidung aber, wo er kommt, sie zu entfernen, sage ich, es kümmert ihn nicht.
וצריכא דאי אשמעינן גבי קידושין במקום דלקורבה קאתי בהאי אתרא רחמו לי ולא ממלי מילי עלוי בהאי אתרא סנו לי ממלי מילי עלוי אבל גבי גיטין דלרחוקה קאתי אימר לא איכפת ליה
Und hätte er es uns nur bei der Scheidung hören lassen, [so hätte ich gesagt:] An diesem Ort ist es ihm recht, dass sie beschämt wird, an jenem Ort ist es ihm nicht recht; bei der Anheiligung aber sage ich, es kümmert ihn nicht. Darum ist es nötig.
ואי אשמועינן גבי גירושין בהאי אתרא ניחא ליה דניבזי בהאי אתרא לא ניחא ליה אבל גבי קידושין אימא לא איכפת ליה צריכא
MISCHNA: Wer eine Frau unter der Bedingung anheiligt, dass auf ihr keine Gelübde lasten, und es fanden sich Gelübde auf ihr, so ist sie nicht angeheiligt. Hat er sie ohne Bedingung heimgeführt, und es fanden sich Gelübde auf ihr, so geht sie ohne Ketubba hinaus.
מתני׳ המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה
[Hat er sie] unter der Bedingung [angeheiligt], dass sie keine Gebrechen hat, und es fanden sich Gebrechen an ihr, so ist sie nicht angeheiligt. Hat er sie ohne Bedingung heimgeführt, und es fanden sich Gebrechen an ihr, so geht sie ohne Ketubba hinaus; denn alle Gebrechen, die bei Kohanim untauglich machen, machen bei Frauen untauglich.
על מנת שאין עליה מומין ונמצאו בה מומין אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה שכל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים
GEMARA: Und wir haben auch bei den Ketubbot dergleichen gelernt! – Hier brauchte er die Anheiligung, [und] lehrte die Ketubbot wegen der Anheiligung; dort brauchte er die Ketubbot, [und] lehrte die Anheiligung wegen der Ketubbot.
גמ׳ ותנן נמי גבי כתובות כי האי גוונא הכא קידושין איצטריכא ליה תנא כתובות אטו קידושין התם כתובות איצטריכא ליה תנא קידושין אטו כתובות
MISCHNA: Wer zwei Frauen mit einer Pruta wert anheiligt, oder eine Frau mit weniger als einer Pruta wert – auch wenn er danach Brautgeschenke geschickt hat,
מתני׳ המקדש שתי נשים בשוה פרוטה או אשה אחת בפחות משוה פרוטה אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן
Original: Kiddushin 50a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.