An einer Minderjährigen [, die als Jewama] von der Verlobung her [zurückbleibt], vollzieht man den Maamar nur mit Wissen ihres Vaters; an einem Mädchen [Naara] sowohl mit ihrem eigenen Wissen als auch mit dem Wissen ihres Vaters (– was bei der Anheiligung nicht so ist).
קטנה מן האירוסין אין עושים בה מאמר אלא מדעת אביה והנערה בין מדעת עצמה בין מדעת אביה (מה שאין כן בקידושין)
Vielmehr, wenn es gesagt wurde, wurde es so gesagt: Rabbi Jose, der Sohn Rabbi Chaninas, sagte: Was ist der Grund Rabbi Jochanans nach den Rabbanan? Bei der Anheiligung, die mit ihrem Einverständnis geschieht – ihr Vater und nicht sie; bei der Scheidung, die gegen ihren Willen geschieht – sowohl sie als auch ihr Vater.
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבי יוסי בר' חנינא מאי טעמיה דר' יוחנן אליבא דרבנן קידושין דמדעתה אביה ולא היא גירושין דבעל כרחה בין היא בין אביה
Aber der Maamar geschieht doch mit ihrem Einverständnis, und er lehrt: sowohl sie als auch ihr Vater! – Dort geht es um einen Maamar gegen ihren Willen, und es ist [die Ansicht] Rabbis, denn es wird gelehrt: Wer an seiner Jewama ohne ihr Wissen den Maamar vollzieht – Rabbi sagt: Er hat erworben; und die Weisen sagen: Er hat nicht erworben.
הרי מאמר דמדעתה וקתני בין היא ובין אביה התם במאמר דבעל כרחה ורבי היא דתניא העושה מאמר ביבמתו שלא מדעתה רבי אומר קנה וחכ"א לא קנה
Was ist der Grund Rabbis? Er lernt es vom Beischlaf mit der Jewama: Wie der Beischlaf mit der Jewama gegen ihren Willen [wirkt], so auch hier gegen ihren Willen. Und die Rabbanan sind der Ansicht: Wir lernen es von der Anheiligung: Wie die Anheiligung mit ihrem Einverständnis [geschieht], so auch hier mit ihrem Einverständnis.
מאי טעמיה דרבי גמר מביאה דיבמה מה ביאה דיבמה בעל כרחה אף הכא נמי בע"כ ורבנן סברי ילפינן מקידושין מה קידושין דמדעתה אף ה"נ דמדעתה
Worin streiten sie? Rabbi ist der Ansicht: Dinge der Jewama soll man von der Jewama lernen; und die Rabbanan sind der Ansicht: Anheiligung soll man von Anheiligung lernen.
במאי קמיפלגי רבי סבר מילי דיבמה מיבמה הוה ליה למילף ורבנן סברי קידושין מקידושין הוה ליה למילף
So ist es auch einleuchtend, wie Rabbi Jochanan es erklärt, da im Schlusssatz gelehrt wird: „was bei der Anheiligung nicht so ist“. Sollen wir also sagen, es sei eine Widerlegung von Resch Lakisch? – Resch Lakisch kann dir sagen: Wer ist dies? Es ist Rabbi Jehuda, der sagt: Zwei Hände erwerben nicht zugleich.
ה"נ מסתברא כדקא מתרץ רבי יוחנן מדקתני סיפא מה שאין כן בקידושין אלא נימא תיהוי תיובתא דר"ל אמר לך ר"ל הא מני רבי יהודה היא דאמר אין שתי ידים זוכות כאחת
Wenn es Rabbi Jehuda ist, [warum] „was bei der Anheiligung nicht so ist“? Er hätte sagen müssen: „was bei der Scheidung nicht so ist“! – Ja, so ist es; weil er den Maamar lehrte, der der Anheiligung gleicht, lehrte er auch: „was bei der Anheiligung nicht so ist“.
אי רבי יהודה מה שאין כן בקידושין מה שאין כן בגירושין מיבעי ליה אין ה"נ איידי דתנא מאמר דדמי לקידושין תנא נמי מה שאין כן בקידושין
Und nach Rabbi Jehuda – was ist beim Maamar anders? – Da sie [dem Schwager ohnehin] verbunden ist. – Jetzt, da du dazu gekommen bist, ist auch für Rabbi Jochanan von vornherein keine Schwierigkeit: Beim Maamar ist es anders, da sie [dem Schwager ohnehin] verbunden ist.
ורבי יהודה מאי שנא מאמר הואיל וזקוקה ועומדת השתא דאתית להכי ר' יוחנן נמי לא תיקשי לך מעיקרא שאני מאמר הואיל וזקוקה ועומדת
Wir haben gelernt: „Der Mann heiligt seine Tochter an, wenn sie ein Mädchen ist, durch sich selbst und durch seinen Beauftragten.“ Durch sich selbst und durch seinen Beauftragten – ja; durch sie selbst und durch ihren Beauftragten – nein. Eine Widerlegung von Resch Lakisch! – Resch Lakisch kann dir sagen: Auch dies ist Rabbi Jehuda.
תנן האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו בו ובשלוחו אין בה ובשלוחה לא תיובתא דר"ל אמר לך ר"ל הא נמי רבי יהודה היא
Kannst du es denn nach Rabbi Jehuda erklären? Im Schlusssatz wird doch gelehrt: Wer zu einer Frau sagt: „Sei mir angeheiligt durch diese Dattel, sei mir angeheiligt durch diese“ – und wir sagten: Wer ist der Tanna von „sei angeheiligt, sei angeheiligt“?
ומי מצית מוקמת לה כרבי יהודה והקתני סיפא האומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו ואמרינן מאן תנא התקדשי התקדשי
Es wird doch gelehrt: Dies ist die Regel: [Sagt er es] allgemein, ist er nur einmal schuldig; einzeln, ist er für jeden einzelnen schuldig – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: „Schwur, nicht dir, nicht dir, nicht dir“ – ist er für jeden einzelnen schuldig. Rabbi Elieser sagt: „Nicht dir, nicht dir, nicht dir und nicht dir – Schwur“ – ist er für jeden einzelnen schuldig. Rabbi Schimon sagt: Er ist niemals schuldig, bis er bei jedem einzelnen „Schwur“ sagt.
והתניא זה הכלל כלל אינו חייב אלא אחת פרט חייב על כל אחת ואחת דברי ר"מ רבי יהודה אומר שבועה לא לך לא לך לא לך חייב על כל אחת ואחת רא"א לא לך לא לך לא לך ולא לך שבועה חייב על כל אחת ואחת ר' שמעון אומר לעולם אינו חייב עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד
Rabbi Assi ging nicht ins Lehrhaus. Er traf Rabbi Seira und sagte zu ihm: „Was wurde heute im Lehrhaus gesagt?“ Er sagte zu ihm: „Auch ich bin nicht hineingegangen. Rabbi Awin ist hineingegangen und sagte: Die ganze Gefährtenschaft [entschied] wie Rabbi Jochanan, und Resch Lakisch schrie wie ein Kranich: ‚Und sie geht hinaus … und wird‘ (Dtn 24,2), und niemand beachtete ihn.“ Er sagte zu ihm: „Ist Rabbi Awin verlässlich?“ Er sagte zu ihm: „Ja, er ist wie [ein Fisch] vom Meer in die Pfanne.“
ר' אסי לא על לבי מדרשא אשכחיה לרבי זירא אמר ליה מאי אמור האידנא בי מדרשא אמר ליה אף אנא לא עייל ר' אבין הוא דעייל ואמר חברותא כולה כר' יוחנן וצווח ריש לקיש כי כרוכיא (דברים כד, ב) ויצאה והיתה וליכא דאשגח ביה אמר ליה רבי אבין בר סמכא הוא אמר ליה אין כמין ימא לטיגני הוא
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Weder Rabbi Awin, der Sohn Rabbi Chijas, noch Rabbi Awin bar Kahana, sondern Rabbi Awin schlechthin. – Was macht das aus? – Um seine eigenen Worte einander gegenüberzustellen.
אמר רב נחמן בר יצחק אנא לא רבי אבין ברבי חייא ולא רבי אבין בר כהנא אלא רבי אבין סתם למאי נפקא מינה למירמא דידיה אדידיה
Original: Kiddushin 44a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.