auch wenn sie „nein“ sagte, eine Antrauung ist. Warum? Sie sagt doch „nein“! Vielmehr doch: „wollte sie“, dass sie „ja“ sagte; „wollte sie nicht“, dass sie schwieg. Und schließe daraus: Ein Schweigen nach der Übergabe des Geldes ist gar nichts.
כי אמרה לא נמי הוו קידושין אמאי והא קאמרה לא אלא לאו רצתה דאמרה אין לא רצתה דאישתיקה משתקה ושמע מינה שתיקה דלאחר מתן מעות ולא כלום היא
In Pum Nahara wandte man im Namen Raw Hunas, des Sohnes Raw Jehoschuas, dagegen ein: Ist das denn vergleichbar? Dort gab er es ihr als Verwahrgut; sie meint: Wenn ich es hinwerfe und es zerbricht, hafte ich dafür. Hier gab er es ihr als Antrauung; und wenn es ihr nicht recht wäre, würde sie es hinwerfen!
קשו בה בפום נהרא משמיה דרב הונא בריה דרב יהושע מי דמי התם בתורת פקדון יהבינהו ניהלה סברה אי שדינא להו ומיתברי מחייבנא בהו הכא בתורת קדושין יהבינהו ניהלה ואי איתא דלא ניחא לה לישדינהו
Raw Achai erwiderte: Kennen etwa alle Frauen das Recht? Auch hier meint sie: Wenn ich es hinwerfe und es zerbricht, hafte ich dafür. Raw Acha bar Raw sandte es vor Rabina: Was gilt in einem solchen Fall? Er sandte ihm: Wir haben das von Raw Huna, dem Sohn Raw Jehoschuas, nicht gehört; ihr, die ihr es gehört habt, berücksichtigt es.
פריך רב אחאי אטו כולהו נשי דינא גמירי ה"נ סברה אי שדינא להו ומיתברי מיתחייבנא באחריותייהו שלחה רב אחא בר רב לקמיה דרבינא כה"ג מאי שלח ליה אנן לא שמיע לן הא דרב הונא בריה דרב יהושע אתון דשמיע לכו חושו לה
Eine gewisse Frau verkaufte Seidenfäden. Da kam ein gewisser Mann und riss ihr einen Faden weg. Sie sagte zu ihm: „Gib ihn mir.“ Er sagte zu ihr: „Wenn ich ihn dir gebe, wirst du mir angetraut?“ Sie nahm ihn und schwieg. Und Raw Nachman sagte: Sie kann sagen: Ja, ich nahm ihn, und ich nahm das Meine.
ההיא איתתא דהוה קא מזבנה וורשכי אתא ההוא גברא חטף וורשכא מינה אמרה ליה הבה ניהלי אמר לה אי יהיבנא ליך מיקדשת לי שקלתיה ואישתיקה ואמר ר"נ יכולה למימר אין שקלי ודידי שקלי
Rawa wandte gegen Raw Nachman ein: Traute er sie mit Geraubtem, mit Erpresstem oder mit Gestohlenem an, oder riss er ihr einen Sela aus der Hand und traute sie damit an, so ist sie angetraut! – Dort, wenn er [es ihr] zuvor zugesagt hatte.
איתיביה רבא לר"נ קידשה בגזל ובחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקדשה מקודשת התם בדשדיך
Und woher sagst du, dass wir zwischen zugesagt und nicht zugesagt unterscheiden? Denn es wurde gelehrt: Sagte er zu ihr: „Nimm diesen Sela, den ich dir schulde“, und sagte danach zu ihr: „Sei mir damit angetraut“ – bei der Übergabe des Geldes: Wollte sie, ist sie angetraut; wollte sie nicht, ist sie nicht angetraut; nach der Übergabe des Geldes: Selbst wenn sie wollte, ist sie nicht angetraut.
ומנא תימרא דשני לן בין שדיך ודלא שדיך דתניא אמר לה כנסי סלע זו שאני חייב ליכי וחזר ואמר לה התקדשי לי בו בשעת מתן מעות רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת לאחר מתן מעות אפילו רצתה אינה מקודשת
Was bedeutet „wollte sie“, und was bedeutet „wollte sie nicht“? Wollte man sagen: „wollte sie“, dass sie „ja“ sagte; „wollte sie nicht“, dass sie „nein“ sagte – dann wäre es, wenn sie schwieg, eine Antrauung; er soll doch einfach „ist angetraut“ lehren wie dort!
מאי רצתה ומאי לא רצתה אילימא רצתה דאמרה אין לא רצתה דאמרה לא הא אישתיקה הוו קידושין ונתני מקודשת סתם כי התם
Vielmehr: „wollte sie“, dass sie „ja“ sagte; „wollte sie nicht“, dass sie schwieg; und er lehrt, dass sie nicht angetraut ist. Was ist der Grund? Sie kann sagen: Ja, ich nahm es, und ich nahm das Meine.
אלא רצתה דאמרה אין לא רצתה דאישתיקה וקא תני דאינה מקודשת מאי טעמא יכולה למימר אין שקלי ודידי שקלי
Dann aber ist jenes schwierig: Traute er sie mit Geraubtem, mit Erpresstem oder mit Gestohlenem an, oder riss er ihr einen Sela aus der Hand und traute sie damit an, so ist sie angetraut! Vielmehr schließe daraus: Das eine, wenn er zugesagt hatte, das andere, wenn er nicht zugesagt hatte.
ואלא קשיא הך דקדשה בגזל ובחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקדשה מקודשת אלא לאו שמע מינה הא דשדיך הא דלא שדיך
Als Raw Assi starb, gingen die Rabbanan hinein, um seine Lehrsätze zu sammeln. Ein gewisser Gelehrter namens Rabbi Jaakow sagte zu ihnen: So sagte Rabbi Assi im Namen Rabbi Manis: So wie eine Frau nicht für weniger als Prutawert erworben wird, so wird ein Grundstück nicht für weniger als Prutawert erworben. Sie sagten zu ihm: Es wurde doch gelehrt: Obwohl eine Frau nicht für weniger als Prutawert erworben wird, wird ein Grundstück für weniger als Prutawert erworben!
כי נח נפשיה דרב אסי עיילו רבנן לנקוטינהו לשמעתתיה א"ל ההוא מרבנן ור' יעקב שמיה הכי א"ר אסי א"ר מני כשם שאין אשה נקנית בפחות מש"פ כך אין קרקע נקנית בפחות מש"פ אמרו ליה והתניא אע"פ שאין אשה נקנית בפחות משוה פרוטה קרקע נקנית בפחות מש"פ
Er sagte zu ihnen: Wenn jenes gelehrt wurde, [handelt es] vom Tausch; denn es wurde gelehrt: Man erwirbt mit einem Gerät, auch wenn es keinen Prutawert hat.
א"ל כי תניא ההיא בחליפין דתניא קונין בכלי ואע"פ שאין בו שוה פרוטה
Sie setzten sich wieder und sagten: Zu dem, was Raw Jehuda im Namen Schmuels sagte: „Wer sich mit dem Wesen von Scheidebriefen und Antrauungen nicht auskennt, soll nichts mit ihnen zu tun haben“, sagte Rabbi Assi im Namen Rabbi Jochanans: Und sie sind für die Welt schlimmer als die Generation der Sintflut, denn es heißt: „Fluchen und Lügen, Morden, Stehlen und Ehebrechen breiten sich aus, und Blutschuld reiht sich an Blutschuld“ (Hos 4,2).
הדר יתבי וקאמרי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהן אמר ר' אסי אמר רבי יוחנן וקשין לעולם יותר מדור המבול שנאמר (הושע ד, ב) אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף פרצו ודמים בדמים נגעו
Und es steht geschrieben: „Darum trauert das Land, und es welkt dahin jeder, der darin wohnt, samt dem Wild des Feldes und den Vögeln des Himmels, und auch die Fische des Meeres werden hinweggerafft“ usw. (Hos 4,3). Bei der Generation der Sintflut aber wurde kein Verhängnis über die Fische im Meer verhängt, denn es heißt: „Von allem, was auf dem Trockenen war, starben sie“ (Gen 7,22) – aber nicht die Fische im Meer; hier dagegen selbst die Fische im Meer.
וכתיב (הושע ד, ג) על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו וגו' ואילו בדור המבול לא נגזרה גזירה על דגים שבים שנאמר (בראשית ז, כב) מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים ואילו הכא אפילו דגים שבים
Und sage doch: [erst] wenn er alle [diese Sünden] begeht! – Das kommt dir nicht in den Sinn, denn es steht geschrieben: „Denn wegen des Fluchens trauert das Land“ (Jer 23,10).
ואימא עד דעביד לכולהו לא סלקא דעתך דכתיב (ירמיהו כג, י) כי מפני אלה אבלה הארץ
Und sage doch: das Fluchen für sich und jene für sich!
ואימא אלה לחוד והנך לחודיהון
Original: Kiddushin 13a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.