Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2Beweis 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Aber nach der Verlobung – was ist der Grund? Ulla sagte: Um der Anmut willen. Rabbi Jochanan sagte: Weil niemand will, dass seine Frau vor Gericht bloßgestellt werde.
אלא מן האירוסין מאי טעמא אמר עולא משום חינא ר' יוחנן אמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין
Was ist [der Unterschied] zwischen ihnen? Zwischen ihnen steht die Geschiedene: Nach dem, der sagt „um der Anmut willen“, braucht auch die Geschiedene Anmut; nach dem, der sagt „weil niemand will, dass seine Frau vor Gericht bloßgestellt werde“, liegt ihm an der Geschiedenen nichts.
מאי בינייהו איכא בינייהו גרושה למאן דאמר משום חינא גרושה נמי בעיא חן למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין גרושה לא איכפת ליה
Wir haben gelernt: „Und eine Geschiedene verkauft nur vor Gericht.“ Gut nach dem, der sagt „weil niemand will, dass seine Frau vor Gericht bloßgestellt werde“: an der Geschiedenen liegt ihm nichts. Aber nach dem, der sagt „um der Anmut willen“ – auch die Geschiedene braucht doch Anmut!
תנן וגרושה לא תמכור אלא בבית דין בשלמא למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין גרושה לא איכפת ליה אלא למאן דאמר משום חינא גרושה נמי בעיא חן
Man könnte meinen, nur bei einer Witwe nach der Verlobung, deren Bedarf an Anmut nicht groß ist, [gilt das]; aber bei einer Geschiedenen, deren Bedarf an Anmut groß ist, könnte man sagen, sie brauche Anmut.
מהו דתימא אלמנה מן האירוסין הוא דלא נפיש חן דידה אבל גרושה דנפיש חן דידה אימא תיבעי חן
Nein, es soll eine einschließen, die „geschieden und nicht geschieden“ ist, nach Rabbi Seira; denn Rabbi Seira sagte: Überall, wo man sagte „geschieden und nicht geschieden“, ist der Ehemann zu ihrem Unterhalt verpflichtet.
לא לאתויי מגורשת ואינה מגורשת כדרבי זירא דאמר ר' זירא כל מקום שאמרו מגורשת ואינה מגורשת בעל חייב במזונותי'
Komm und höre: So wie sie ohne Gericht verkauft, so verkaufen ihre Erben, die die Ketubba erben, ohne Gericht. Gut nach dem, der sagt „weil niemand will, dass seine Frau vor Gericht bloßgestellt werde“: So wie ihm nicht recht ist, dass sie bloßgestellt werde, so ist ihm auch nicht recht, dass ihre Erben bloßgestellt werden. Aber nach dem, der sagt „um der Anmut willen“ – was für Anmut gibt es bei ihren Erben? Ulla erklärte es: etwa wenn ihre Tochter oder ihre Schwester sie beerbt hat.
ת"ש כשם שמוכרת שלא בב"ד כך יורשיה יורשי כתובתה מוכרים שלא בבית דין בשלמא למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין כי היכי דאיהי לא ניחא ליה דתתבזי יורשיה נמי לא ניחא ליה דליבזו אלא למאן דאמר משום חינא יורשיה מאי חן איכא תרגמה עולא כגון שירשתה בתה או אחותה:
MISCHNA: Hat sie ihre Ketubba oder einen Teil davon verkauft, ihre Ketubba oder einen Teil davon verpfändet, ihre Ketubba oder einen Teil davon einem anderen geschenkt, so verkauft sie den Rest nur vor Gericht. Die Weisen aber sagen: Sie verkauft sogar vier- und fünfmal; und sie verkauft für den Unterhalt ohne Gericht und schreibt: „Für den Unterhalt habe ich verkauft.“ Eine Geschiedene aber verkauft nur vor Gericht.
מתני׳ מכרה כתובתה או מקצתה משכנה כתובתה או מקצתה נתנה כתובתה לאחר או מקצתה לא תמכור את השאר אלא בבית דין וחכ"א מוכרת היא אפי' ארבעה וחמשה פעמים ומוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת למזונות מכרתי וגרושה לא תמכור אלא בבית דין:
GEMARA: Wer ist [der Autor] unserer Mischna? Es ist Rabbi Schimon; denn es wurde gelehrt: Hat sie ihre Ketubba verkauft, ihre Ketubba verpfändet oder ihre Ketubba einem anderen zum Sonderpfand gemacht, so hat sie keinen Unterhalt (Worte Rabbi Meirs). Rabbi Schimon sagt: Auch wenn sie ihre Ketubba nicht [ganz] verkauft und verpfändet hat, sondern nur die Hälfte, hat sie ihren Unterhalt verloren.
גמ׳ מתניתין מני ר"ש היא דתניא מכרה כתובתה משכנה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי לאחר אין לה מזונות (דברי רבי מאיר) ר"ש אומר אע"פ שלא מכרה ולא משכנה כתובתה אלא מחציתה אבדה מזונותיה
Soll das heißen, Rabbi Schimon meint, wir sagen nicht: „Ein Teil des Geldes ist wie das ganze Geld“, und die Rabbanan meinen, wir sagen: „Ein Teil des Geldes ist wie das ganze Geld“?
למימרא דרבי שמעון סבר דלא אמרי' מקצת כסף ככל כסף ורבנן סברי אמרי' מקצת כסף ככל כסף
Wir haben es von ihnen doch umgekehrt gehört! Denn es wurde gelehrt: „Und er soll eine Frau in ihrer Jungfräulichkeit nehmen“ (Lev 21,13) – ausgenommen eine Volljährige (Bogeret), deren Jungfräulichkeit geschwunden ist – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Elasar und Rabbi Schimon erklären eine Volljährige für tauglich.
הא איפכא שמעינן להו דתניא (ויקרא כא, יג) והוא אשה בבתוליה פרט לבוגרת שכלו בתוליה דברי ר"מ ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת
Dort streiten sie über die Verse: Rabbi Meir meint: „Jungfrau“ – auch mit einem Teil der Jungfräulichkeit; „ihre Jungfräulichkeit“ – erst, wenn die ganze Jungfräulichkeit da ist; „in ihrer Jungfräulichkeit“ – auf natürliche Weise ja, auf nicht natürliche Weise nein.
התם בקראי פליגי ר' מאיר סבר בתולה אפי' מקצת בתולים בתוליה עד דאיכא כולהו בתולים בבתוליה בכדרכה אין שלא כדרכה לא
Rabbi Elasar und Rabbi Schimon meinen: „Jungfrau“ bedeutet eine vollständige [Jungfrau]; „ihre Jungfräulichkeit“ – auch ein Teil der Jungfräulichkeit;
ר' אלעזר ור' שמעון סברי בתולה שלמה משמע בתוליה אפילו מקצת בתולים
Original: Ketubot 97b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.