Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Einwand 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Dieser Tanna schickt sie nackt umher und wirft ihr Schuhe hin! Er sagte zu ihm: Der Tanna spricht von einem Bergland, wo man ohne drei Paar Schuhe nicht auskommt; und nebenbei lehrt er uns, dass man sie ihr zum Fest geben soll, damit sie Freude an ihnen hat.
האי תנא שליח ערטלאי ורמי מסאני אמר ליה תנא במקום הרים קאי דלא סגיא בלא תלתא זוגי מסאני ואגב אורחיה קא משמע לן דניתבינהו ניהלה במועד כי היכי דניהוי לה שמחה בגוייהו:
„Und Kleider für fünfzig Sus“: Abaje sagte: Fünfzig gewöhnliche [Scheide-]Sus. Woraus [ist das zu entnehmen]? Da er lehrt: „Wovon ist die Rede? Vom Armen in Israel; beim Angesehenen aber richtet sich alles nach seinem Ansehen.“ Und wenn du meinst, [es seien] tatsächlich fünfzig Sus – woher hat ein Armer fünfzig Sus? Vielmehr ist daraus zu schließen: fünfzig gewöhnliche Sus.
וכלים של חמשים זוז: אמר אביי חמשים זוזי פשיטי ממאי מדקתני במה דברים אמורים בעני שבישראל אבל במכובד הכל לפי כבודו ואי ס"ד חמשים זוז ממש עני חמשים זוז מנא ליה אלא ש"מ חמשים זוזי פשיטי:
„Und man gibt ihr weder neue“ usw.: Die Rabbanan lehrten: Der Überschuss vom Unterhalt gehört dem Mann; der Überschuss an abgetragenen Kleidern gehört der Frau. Wozu braucht sie den Überschuss an abgetragenen Kleidern? Rachawa sagte: Dass sie sich in den Tagen ihrer Unreinheit damit bedeckt, damit sie ihrem Mann nicht zuwider wird.
ואין נותנין לה לא חדשים וכו': ת"ר מותר מזונות לבעל מותר בלאות לאשה מותר בלאות לאשה למה לה אמר רחבה שמתכסה בהן בימי נדתה כדי שלא תתגנה על בעלה
Abaje sagte: Wir halten fest: Der Überschuss an abgetragenen Kleidern einer Witwe gehört seinen Erben. Dort [beim Mann] ist es, damit sie ihm nicht zuwider wird; hier mag sie zuwider werden, so viel sie will.
אמר אביי נקטינן מותר בלאות אלמנה ליורשיו התם הוא דלא תתגני באפיה הכא תתגני ותתגני:
Wir haben gelernt: „Sie isst mit ihm am Freitagabend.“ Für den, der sagt: Essen – deshalb lehrt er „sie isst“. Aber für den, der sagt: Verkehr – was [bedeutet] „sie isst“? – Ein feiner Ausdruck, wie geschrieben steht: „Sie isst und wischt sich den Mund und sagt: Ich habe nichts Unrechtes getan“ (Spr 30,20).
תנן אוכלת עמו לילי שבת בשלמא למ"ד אכילה היינו דקתני אוכלת אלא למאן דאמר תשמיש מאי אוכלת לישנא מעליא כדכתיב (משלי ל, כ) אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און
Man wandte ein: Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Sie isst am Freitagabend und am Schabbat. Für den, der sagt: Essen – deshalb lehrt er „und am Schabbat“. Aber für den, der sagt: Verkehr – gibt es denn Verkehr am Schabbat[tag]? Raw Huna sagte doch: Israel ist heilig, und sie haben keinen ehelichen Verkehr bei Tag! – Rawa sagte doch: In einem dunklen Haus ist es erlaubt.
מיתיבי רשב"ג אומר אוכלת בלילי שבת ושבת בשלמא למ"ד אכילה היינו דקתני ושבת אלא למאן דאמר תשמיש תשמיש בשבת מי איכא והאמר רב הונא ישראל קדושים הן ואין משמשין מטותיהן ביום האמר רבא בבית אפל מותר:
„Und wenn sie stillt“: Rabbi Ulla Rabba trug am Tor des Hauses des Nassi vor: Obwohl sie gesagt haben, ein Mann sei nicht [verpflichtet,] seine Söhne und Töchter zu ernähren, wenn sie minderjährig sind, so ernährt er doch die ganz Kleinen.
ואם היתה מניקה: דרש רבי עולא רבה אפיתחא דבי נשיאה אע"פ שאמרו אין אדם זן את בניו ובנותיו כשהן קטנים אבל זן קטני קטנים
Bis wann? Bis zum Alter von sechs Jahren, wie Raw Assi[sagte], denn Raw Assi sagte: Ein Kind von sechs Jahren geht durch den Eruw seiner Mutter hinaus.
עד כמה עד בן שש כדרב אסי דאמר רב אסי קטן בן שש יוצא בעירוב אמו
Woraus [ist das zu entnehmen]? Da er lehrt: „Wenn sie stillt, verringert man ihr die Hände Arbeit und erhöht ihr den Unterhalt.“ Was ist der Grund? Doch wohl, weil [das Kind] mit ihr essen muss! – Vielleicht aber, weil sie kränklich ist?
ממאי מדקתני היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה מ"ט לאו משום דבעי למיכל בהדה ודלמא משום דחולה היא
Wenn dem so ist, sollte er lehren: „Wenn sie krank ist“! Was [soll] „wenn sie stillt“? – Vielleicht lehrt er uns dies, dass Stillende im Allgemeinen kränklich sind. Es wurde gesagt: Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Man fügt ihr Wein hinzu, denn Wein ist gut für die Milch.
אם כן ליתני אם היתה חולה מאי אם היתה מניקה ודלמא הא קא משמע לן דסתם מניקות חולות נינהו איתמר אמר רבי יהושע בן לוי מוסיפין לה יין שהיין יפה לחלב:
MISCHNA: Der Fund der Frau und ihre Hände Arbeit gehören ihrem Mann; und von ihrer Erbschaft genießt er die Früchte zu ihren Lebzeiten. [Das Bußgeld für] ihre Beschämung und ihre Wertminderung gehört ihr.
מתני׳ מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה וירושתה הוא אוכל פירות בחייה בושתה ופגמה שלה
Rabbi Jehuda ben Betera sagt: Wenn es im Verborgenen [geschah], erhält sie zwei Teile und er einen; und wenn es öffentlich [geschah], erhält er zwei Teile und sie einen. Seiner wird sofort ausgezahlt, und für ihren kauft man Grundbesitz, und er genießt die Früchte.
רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבסתר לה שני חלקים ולו אחד ובזמן שבגלוי לו שני חלקים ולה אחד שלו ינתן מיד ושלה ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות:
GEMARA: Was lehrt er uns? Das haben wir doch schon gelernt: Der Vater hat Anrecht auf seine Tochter bei ihrer Antrauung durch Geld, durch Urkunde und durch Beiwohnung; er hat Anrecht auf ihren Fund und auf ihre Hände Arbeit und auf die Aufhebung ihrer Gelübde; er nimmt ihren Scheidebrief in Empfang; aber er genießt nicht die Früchte zu ihren Lebzeiten. Ist sie verheiratet, hat der Mann mehr als er, denn er genießt die Früchte zu ihren Lebzeiten.
גמ׳ מאי קא משמע לן תנינא האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף בשטר ובביאה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה מקבל את גיטה ואינו אוכל פירות בחייה נישאת יתר עליו הבעל שהוא אוכל פירות בחייה
Ein Tanna lehrte vor Rawa: Der Fund der Frau gehört ihr selbst; Rabbi Akiwa sagt: ihrem Mann. Er sagte zu ihm: Nun, wenn beim Mehrertrag,
תני תנא קמיה דרבא מציאת האשה לעצמה רבי עקיבא אומר לבעלה אמר ליה השתא ומה העדפה
Original: Ketubot 65b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.