Auch hier ist das der Grund, dass sie nicht [so] eintreibt: Da er ihr nicht geschrieben hat: „Ich habe dir hundert zu den zweihundert hinzugefügt“, hat sie auf die erste Verpfändung verzichtet.
הכא נמי היינו טעמא דלא גביא מדלא כתב לה אוסיפית לך מאה אמאתים אחולי אחילתיה לשעבודא קמא
Der Meister sagte: Wenn sie will, treibt sie mit diesem [Schein] ein, und wenn sie will, treibt sie mit jenem ein. Sollen wir sagen, dass dies Raw Nachman widerspricht? Denn Raw Nachman sagte: Zwei Urkunden, die nacheinander ausgestellt werden – die zweite hebt die erste auf.
אמר מר אי בעיא בהאי גביא אי בעיא בהאי גביא לימא פליגא דרב נחמן דאמר רב נחמן שני שטרות היוצאין בזה אחר זה ביטל שני את הראשון
Wurde nicht dazu gesagt: Raw Papa sagte: Raw Nachman gibt zu, dass, wenn er darin eine Dattelpalme hinzufügte, er sie [die zweite Urkunde] wegen der Zulage geschrieben hat? Auch hier hat er ihr ja etwas hinzugefügt.
לאו מי איתמר עלה אמר רב פפא ומודה ר"נ דאי אוסיף ביה דיקלא לתוספת כתביה הכא נמי הא אוסיף לה מידי
Zur Sache selbst: Raw Nachman sagte: Zwei Urkunden, die nacheinander ausgestellt werden – die zweite hebt die erste auf. Raw Papa sagte: Raw Nachman gibt zu, dass, wenn er darin eine Dattelpalme hinzufügte, er sie wegen der Zulage geschrieben hat. Selbstverständlich [ist es], [wenn] die erste über einen Verkauf und die zweite über eine Schenkung [lautet], dass er sie geschrieben hat, um seine Stellung zu verbessern, wegen des Rechts des Grenznachbarn;
גופא אמר רב נחמן שני שטרות היוצאין בזה אחר זה ביטל שני את הראשון אמר רב פפא ומודה רב נחמן דאי אוסיף ביה דיקלא לתוספת כתביה פשיטא ראשון במכר ושני במתנה ליפות כחו הוא דכתב ליה משום דינא דבר מצרא
und umso mehr, [wenn] die erste über eine Schenkung und die zweite über einen Verkauf [lautet], dass wir sagen: Wegen des Rechts des Gläubigers hat er so geschrieben.
וכל שכן ראשון במתנה ושני במכר דאמרינן משום דינא דבעל חוב הוא דכתב כן
Wenn aber beide über einen Verkauf [oder] beide über eine Schenkung [lauten], hebt die zweite die erste auf. Was ist der Grund? Rafram sagte: Sag, er hat ihm [damit] eingestanden [dass die erste ungültig war]. Raw Acha sagte: Sag, er hat [damit] auf seine Verpfändung verzichtet.
אלא אי שניהם במכר שניהם במתנה ביטל שני את הראשון מאי טעמא רפרם אמר אימר אודויי אודי ליה רב אחא אמר אימר אחולי אחליה לשיעבודיה
Was gilt nun in Bezug auf die Ketubba? Komm und höre, denn Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels im Namen Rabbi Elasar bar Rabbi Schimons: Die Mine [und] die zweihundert vom [Zeitpunkt der] Verlobung an, und die Zulage vom [Zeitpunkt der] Heirat an.
מאי הוי עלה דכתובה ת"ש דאמר רב יהודה אמר שמואל משום ר"א בר"ש מנה מאתים מן האירוסין ותוספת מן הנישואין
Die Weisen aber sagen: Das eine wie das andere vom [Zeitpunkt der] Heirat an. Und die Halacha ist: Das eine wie das andere vom [Zeitpunkt der] Heirat an.
וחכ"א אחד זה ואחד זה מן הנישואין והלכתא אחד זה ואחד זה מן הנישואין:
MISCHNA: Eine Proselytin, deren Tochter mit ihr übergetreten ist, und [die Tochter] trieb Unzucht – sie [wird bestraft] mit Erdrosseln; für sie gilt weder „der Eingang des Hauses des Vaters“ noch [die Zahlung von] hundert Sela.
מתני׳ הגיורת שנתגיירה בתה עמה וזינתה הרי זו בחנק אין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע
War ihre Empfängnis nicht in Heiligkeit [nicht im Judentum] und ihre Geburt in Heiligkeit, so [wird sie bestraft] mit Steinigung; für sie gilt weder „der Eingang des Hauses des Vaters“ noch [die Zahlung von] hundert Sela. Waren ihre Empfängnis und ihre Geburt in Heiligkeit, so ist sie in allem wie eine Tochter Israels.
היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה ואין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע היתה הורתה ולידתה בקדושה הרי היא כבת ישראל לכל דבריה
Hat sie einen Vater, aber keinen Eingang des Hauses des Vaters, [oder] hat sie einen Eingang des Hauses des Vaters, aber keinen Vater, so [wird sie bestraft] mit Steinigung; „der Eingang des Hauses des Vaters“ (Dtn 22,21) wurde nur als Gebot gesagt.
יש לה אב ואין לה פתח בית האב יש לה פתח בית האב ואין לה אב הרי זו בסקילה לא נאמר (דברים כב, כא) פתח בית אב אלא למצוה:
Original: Ketubot 44a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.