denn von wem stammt dies? Von Rabbi Jose ha-Glili, der sagt: Der Unverwarnte zahlt das halbe Lösegeld.
הא מני ר' יוסי הגלילי היא דאמר תם משלם חצי כופר
Ketubbot 41b כתובות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Beweis 2Halacha 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Komm und höre: [Wer sagt:] „Mein Ochse hat den und den getötet“ oder „den Ochsen des und des“, zahlt auf sein eigenes Wort hin. Ist es nicht bei einem Unverwarnten? – Nein, bei einem Verwarnten.
ת"ש המית שורי את פלוני או שורו של פלוני הרי זה משלם על פי עצמו מאי לאו בתם לא במועד
Wie ist es aber beim Unverwarnten? Er zahlt nicht auf sein eigenes Wort hin? Statt im Schluss zu lehren: „Den Sklaven des und des“ – er zahlt nicht auf sein eigenes Wort hin, hätte er doch innerhalb desselben Falles unterscheiden und lehren sollen: Wovon gilt das? Bei einem Verwarnten; beim Unverwarnten aber zahlt er nicht auf sein eigenes Wort hin! – Das Ganze spricht von einem Verwarnten.
אבל בתם מאי אינו משלם על פי עצמו אדתני סיפא עבדו של פלוני אינו משלם ע"פ עצמו ניפלוג וניתני בדידה במה דברים אמורים במועד אבל תם אינו משלם על פי עצמו כולה במועד קמיירי
Komm und höre: Dies ist die Regel: Wer mehr zahlt, als er geschädigt hat, zahlt nicht auf sein eigenes Wort hin. Demnach zahlt, wer weniger [zahlt], als er geschädigt hat, auf sein eigenes Wort hin! – Sage nicht: demnach, wer weniger, als er geschädigt hat; sondern sage: demnach zahlt, wer so viel [zahlt], wie er geschädigt hat, auf sein eigenes Wort hin.
ת"ש זה הכלל כל המשלם יתר על מה שהזיק אינו משלם ע"פ עצמו הא פחות ממה שהזיק משלם ע"פ עצמו לא תימא הא פחות ממה שהזיק אלא אימא הא כמה שהזיק משלם ע"פ עצמו
Wie ist es aber bei weniger? Er zahlt nicht auf sein eigenes Wort hin? Dann sollte er lehren: Dies ist die Regel: Wer nicht so viel zahlt, wie er geschädigt hat, zahlt nicht auf sein eigenes Wort hin – was sowohl weniger als auch mehr bedeutet! – Eine Widerlegung.
אבל פחות מאי אינו משלם ע"פ עצמו ליתני זה הכלל כל שאינו משלם כמה שהזיק אינו משלם על פי עצמו דמשמע פחות ומשמע יתר תיובתא
Und die Halacha ist: Der halbe Schaden ist eine Buße. – Eine Widerlegung, und [trotzdem] die Halacha? – Ja. Was ist der Grund, weshalb er widerlegt wurde? Weil er nicht lehrt: „so viel, wie er geschädigt hat“. [Doch] er konnte es nicht pauschal [lehren], da es den halben Schaden für Kiesel gibt, von dem man als überlieferte Halacha weiß, dass er Geld[ersatz] ist; deshalb lehrt er es nicht.
והלכתא פלגא ניזקא קנסא תיובתא והלכתא אין טעמא מאי איתותב משום דלא קתני כמה שהזיק לא פסיקא ליה כיון דאיכא חצי נזק צרורות דהלכתא גמירי לה דממונא הוא משום הכי לא קתני
Und jetzt, wo du sagst, der halbe Schaden sei eine Buße: Ein Hund, der Lämmer frisst, und eine Katze, die Hühner frisst – [bei] großen [Tieren] ist es ungewöhnlich, und wir treiben es in Babylonien nicht ein; [bei] kleinen aber ist es ihre gewöhnliche Art, und wir treiben es ein.
והשתא דאמרת פלגא ניזקא קנסא האי כלבא דאכל אימרי ושונרא דאכיל תרנגולי רברבי משונה הוא ולא מגבינן בבבל אבל זוטרי אורחיה הוא ומגבינן
Und wenn [der Geschädigte etwas] ergriffen hat, nehmen wir es ihm nicht weg. Und wenn er sagt: „Setzt mir einen Termin [vor Gericht] im Land Israel fest“, setzen wir ihm [einen Termin] fest; und wenn [der Schädiger] nicht geht, bannen wir ihn.
ואי תפס לא מפקינן מיניה ואי אמר אקבעו לי זימנא לארץ ישראל מקבעינן ליה ואי לא אזיל משמתינן ליה
So oder so bannen wir ihn, denn wir sagen ihm: „Beseitige deinen Schaden[sverursacher]“, nach Rabbi Natan; denn es wird gelehrt: Rabbi Natan sagt: Woher [wissen wir], dass ein Mensch keinen bösen Hund in seinem Haus halten und keine wacklige Leiter in seinem Haus aufstellen soll? Denn es heißt: „Und du sollst keine Blutschuld auf dein Haus bringen“ (Dtn 22,8).
בין כך ובין כך משמתינן ליה דאמרינן ליה סליק הזיקך מדרבי נתן דתניא ר' נתן אומר מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ולא יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו שנאמר (דברים כב, ח) ולא תשים דמים בביתך:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Elu Naarot“.
הדרן עלך אלו נערות
MISCHNA: Ein Mädchen [Naara], das verführt wurde – [die Entschädigung für] ihre Beschämung, ihre Wertminderung und ihre Buße gehören ihrem Vater, und [die Entschädigung für] den Schmerz [gibt es] bei einer Vergewaltigten. Kam sie vor Gericht, bevor der Vater starb, so gehören sie dem Vater; starb [dann] der Vater, so gehören sie den Brüdern.
מתני׳ נערה שנתפתתה בושתה ופגמה וקנסה של אביה והצער בתפוסה עמדה בדין עד שלא מת האב הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין
Kam sie nicht mehr vor Gericht, bevor der Vater starb, so gehören sie ihr selbst. Kam sie vor Gericht, bevor sie volljährig wurde, so gehören sie dem Vater; starb [dann] der Vater, so gehören sie den Brüdern. Kam sie nicht mehr vor Gericht, bevor sie volljährig wurde, so gehören sie ihr selbst. Rabbi Schimon sagt: Kam sie nicht mehr dazu, [die Zahlung] einzutreiben, bevor der Vater starb, so gehören sie ihr selbst.
לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה עמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה הרי הן של עצמה רבי שמעון אומר אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה
Original: Ketubot 41b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.