Kann sie denn schwanger werden? Raw Bewai lehrte doch vor Raw Nachman: Drei Frauen verkehren mit einem Wattebausch, und zwar: eine Minderjährige, eine Schwangere und eine Stillende. Eine Minderjährige – damit sie nicht schwanger werde und sterbe; eine Schwangere – damit sie ihren Fötus nicht zu einer [flachen] Fehlgeburt [Sandal] mache; eine Stillende – damit sie ihr Kind nicht [vorzeitig] entwöhne.
ומי מעברא והתני רב ביבי קמיה דרב נחמן שלש נשים משמשות במוך אלו הן קטנה ומעוברת ומניקה קטנה שמא תתעבר ותמות מעוברת שמא תעשה עוברה סנדל מניקה שמא תגמול את בנה
Und welche ist [hier] eine Minderjährige? Von elf Jahren und einem Tag bis zwölf Jahre und ein Tag. Ist sie jünger oder älter, so verkehrt sie in gewohnter Weise. Das sind die Worte Rabbi Meirs. Die Weisen aber sagen: Die eine wie die andere verkehrt in gewohnter Weise, und vom Himmel wird man sich erbarmen, denn es heißt: „Der Ewige behütet die Einfältigen“ (Ps 116,6).
ואיזוהי קטנה מבת אחת עשרה שנה ויום אחד עד שתים עשרה שנה ויום אחד פחות מיכן ויתר על כן משמשת כדרכה והולכת דברי ר"מ וחכמים אומרים אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת ומן השמים ירחמו משום שנאמר (תהלים קטז, ו) שומר פתאים ה'
Und wenn du sagst, sie wurde schwanger, als sie ein Mädchen war, und gebar, als sie ein Mädchen war – gebiert sie denn in sechs Monaten? Schmuel sagte doch: Zwischen Mädchenalter und Volljährigkeit liegen nur sechs Monate! Und wenn du sagst, weniger gibt es nicht, mehr aber gibt es – er sagt doch „nur“!
וכי תימא דאיעברא כשהיא נערה ואולידה כשהיא נערה ובשיתא ירחי מי קא ילדה והאמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים וכי תימא בציר הוא דליכא הא טפי איכא הא אלא קאמר
Vielmehr fragte er so: Gibt es Volljährigkeit im Grab, sodass [das Recht des] Vaters erlischt, oder gibt es keine Volljährigkeit im Grab, sodass [das Recht des] Vaters nicht erlischt? Mar bar Raw Aschi fragte es so: Bewirkt der Tod Volljährigkeit oder bewirkt er keine Volljährigkeit? – Es bleibt offen.
אלא הכי קמיבעיא ליה יש בגר בקבר ופקע אב או דלמא אין בגר בקבר ולא פקע אב מר בר רב אשי בעי לה הכי מיתה עושה בגרות או אין עושה בגרות תיקו
Rawa fragte Abaje: Wohnte er ihr bei und danach wurde sie verlobt – was gilt? Er sagte zu ihm: Steht denn geschrieben: „So soll er dem Vater des Mädchens geben, das nicht verlobt ist“? – Und nach deiner Begründung: Was gelehrt wird: Wohnte er ihr bei und danach wurde sie verheiratet, so [gehört die Buße] ihr selbst – steht denn geschrieben: „So soll er dem Vater des Mädchens geben, das nicht verheiratet ist“?
בעי מיניה רבא מאביי בא עליה ונתארסה מהו א"ל מי כתיב ונתן לאבי הנערה אשר לא ארוסה ולטעמיך הא דתניא בא עליה ונשאת לעצמה מי כתיב ונתן לאבי הנערה אשר לא נשואה
Wie kann man das vergleichen? Dort: Da die Volljährigkeit aus der Gewalt des Vaters herausführt und die Heirat aus der Gewalt des Vaters herausführt – wie bei der Volljährigkeit, [wenn] er ihr beiwohnte und sie volljährig wurde, [die Buße] ihr selbst gehört, so auch bei der Heirat: [Wenn] er ihr beiwohnte und sie verheiratet wurde, gehört sie ihr selbst. Führt aber die Verlobung gänzlich aus der Gewalt des Vaters heraus? Wir haben doch gelernt: Bei einem verlobten Mädchen heben ihr Vater und ihr Bräutigam gemeinsam ihre Gelübde auf!
הכי השתא התם הואיל ובגרות מוציאה מרשות אב ונישואין מוציאין מרשות אב מה בגרות בא עליה ובגרה לעצמה אף נישואין בא עליה ונשאת לעצמה אלא אירוסין מי קא מפקי מרשותא דאב לגמרי הא תנן נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין לה נדריה:
MISCHNA: Der Verführer gibt drei Dinge, der Vergewaltiger vier. Der Verführer gibt [Entschädigung für] Beschämung und Wertminderung und die Buße; beim Vergewaltiger kommt hinzu, dass er [Entschädigung für] den Schmerz gibt. Was ist der Unterschied zwischen dem Vergewaltiger und dem Verführer? Der Vergewaltiger gibt [Entschädigung für] den Schmerz, der Verführer gibt nicht [Entschädigung für] den Schmerz. Der Vergewaltiger gibt sofort, der Verführer, wenn er sie entlässt. Der Vergewaltiger trinkt aus seinem Topf; der Verführer kann sie, wenn er will, entlassen.
מתני׳ המפתה נותן שלשה דברים והאונס ארבעה המפתה נותן בושת ופגם וקנס מוסיף עליו אונס שנותן את הצער מה בין אונס למפתה האונס נותן את הצער והמפתה אינו נותן את הצער האונס נותן מיד והמפתה לכשיוציא האונס שותה בעציצו והמפתה אם רצה להוציא מוציא
Wie „trinkt er aus seinem Topf“? Selbst wenn sie lahm ist, selbst wenn sie blind ist und selbst wenn sie mit Geschwüren behaftet ist. Fand sich an ihr eine Sache der Unzucht oder ist sie nicht geeignet, in [die Gemeinde] Israel einzutreten, so darf er sie nicht behalten, denn es heißt: „Und ihm soll sie zur Frau sein“ (Dtn 22,29) – eine Frau, die für ihn geeignet ist.
כיצד שותה בעציצו אפילו היא חיגרת אפי' היא סומא ואפילו היא מוכת שחין נמצא בה דבר ערוה או שאינה ראויה לבא בישראל אינו רשאי לקיימה שנאמר (דברים כב, יט) ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו:
GEMARA: Schmerz wovon? Der Vater Schmuels sagte: Der Schmerz, dass er sie auf den Boden geworfen hat. Rabbi Seira wandte dagegen ein: Demnach wäre er, wenn er sie auf Seidenstoffe geworfen hat, ebenso frei? Und wenn du sagst, so sei es tatsächlich – es wird doch gelehrt: Rabbi Schimon ben Jehuda sagt im Namen Rabbi Schimons: Der Vergewaltiger zahlt nicht [Entschädigung für] den Schmerz, weil
גמ׳ צער דמאי אמר אבוה דשמואל צער שחבטה על גבי קרקע מתקיף לה רבי זירא אלא מעתה חבטה על גבי שיראין הכי נמי דפטור וכי תימא הכי נמי והתניא ר' שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון אונס אינו משלם את הצער מפני
Original: Ketubot 39a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.