Was ist der Unterschied zwischen dem Anfangsteil und dem Schlussteil?
מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא
Ketubbot 23a כתובות
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 2Erzählung 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Abaje sagte: Erkläre es bei einem einzelnen Zeugen: Ein Zeuge sagt: Sie wurde angetraut, und ein Zeuge sagt: Sie wurde nicht angetraut – beide bezeugen, dass sie ledig ist, und der, der sagt: Sie wurde angetraut, ist ein Einzelner, und die Worte eines Einzelnen gelten nicht gegenüber zweien.
אמר אביי תרגמה בעד אחד עד אחד אומר נתקדשה ועד אחד אומר לא נתקדשה תרוייהו בפנויה קמסהדי והאי דקאמר נתקדשה הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים
Im Schlussteil: Ein Zeuge sagt: Sie wurde geschieden, und ein Zeuge sagt: Sie wurde nicht geschieden – beide bezeugen, dass sie eine Ehefrau ist, und der, der sagt: Sie wurde geschieden, ist ein Einzelner, und die Worte eines Einzelnen gelten nicht gegenüber zweien.
סיפא עד אחד אומר נתגרשה ועד אחד אומר לא נתגרשה תרוייהו באשת איש קמסהדי והאי דקאמר נתגרשה הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים
Raw Aschi sagte: Tatsächlich zwei gegen zwei, doch kehre es um: Zwei sagen: Wir haben gesehen, dass sie angetraut wurde, und zwei sagen: Wir haben nicht gesehen, dass sie angetraut wurde – so soll sie nicht heiraten; hat sie aber geheiratet, muss sie [die Ehe] verlassen.
רב אשי אמר לעולם תרי ותרי ואיפוך שנים אומרים ראינוה שנתקדשה ושנים אומרים לא ראינוה שנתקדשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא
Selbstverständlich! „Wir haben es nicht gesehen“ ist kein Beweis! – Es ist nötig, wenn sie in einem Hof wohnen. Man könnte meinen: Wenn es so wäre, dass sie angetraut wurde, hätte sich die Sache herumgesprochen; das lehrt er uns: Die Leute pflegen sich im Verborgenen anzutrauen.
פשיטא לא ראינוה אינה ראיה לא צריכא דדיירי בחצר אחד מהו דתימא אם איתא דנתקדשה קלא אית לה למילתא קא משמע לן דעבדי אינשי דמקדשי בצנעא
Im Schlussteil: Zwei sagen: Wir haben gesehen, dass sie geschieden wurde, und zwei sagen: Wir haben nicht gesehen, dass sie geschieden wurde – so soll sie nicht heiraten; hat sie aber geheiratet, muss sie [die Ehe] nicht verlassen. Was lehrt er uns? Dass es so ist, auch wenn sie in einem Hof wohnen? Das ist doch dasselbe!
סיפא שנים אומרים ראינוה שנתגרשה ושנים אומרים לא ראינוה שנתגרשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא מאי קמ"ל אע"ג דדיירי בחצר אחד היינו הך
Man könnte meinen: Bei der Antrauung pflegen die Leute sich im Verborgenen anzutrauen, bei der Scheidung aber hätte sich die Sache herumgesprochen, wenn sie geschieden worden wäre; das lehrt er uns: Die Leute pflegen sich im Verborgenen anzutrauen und zu scheiden.
מהו דתימא גבי קדושין הוא דעבידי אינשי דמקדשי בצנעא אבל גבי גירושין אם איתא דאיגרשא קלא אית לה למילתא קמ"ל דעבידי אינשי דמקדשי ודמגרשי בצנעא:
„Kamen aber die Zeugen, nachdem sie geheiratet hat, muss sie [die Ehe] nicht verlassen usw.“: Rabbi Oschaja lehrt es zum Anfangsteil, Rabba bar Awin lehrt es zum Schlussteil.
ואם משנשאת באו עדים לא תצא כו': רבי אושעיא מתני לה ארישא רבה בר אבין מתני לה אסיפא
Wer es zum Anfangsteil lehrt, [bezieht es] umso mehr auf den Schlussteil, denn bei einer Gefangenen hat man erleichtert; wer es aber zum Schlussteil lehrt – zum Anfangsteil aber nicht.
מאן דמתני לה ארישא כ"ש אסיפא דבשבויה הקילו ומאן דמתני לה אסיפא אבל ארישא לא
Wollen wir sagen, sie streiten über [die Lehre] Raw Hamnunas: Wer es zum Anfangsteil lehrt, hält an [der Lehre] Raw Hamnunas fest, und wer es zum Schlussteil lehrt, hält nicht an [der Lehre] Raw Hamnunas fest?
לימא בדרב המנונא קמיפלגי דמאן דמתני לה ארישא אית ליה דרב המנונא ומאן דמתני לה אסיפא לית ליה דרב המנונא
Nein, alle halten an [der Lehre] Raw Hamnunas fest, und hier streiten sie darüber: Der eine meint, [die Lehre] Raw Hamnunas wurde für [eine Behauptung] in seiner Anwesenheit gesagt, in seiner Abwesenheit aber tritt sie frech auf; und der andere meint: Auch in seiner Abwesenheit tritt sie nicht frech auf.
לא דכולי עלמא אית להו דרב המנונא והכא בהא קמיפלגי דמר סבר כי איתמר דרב המנונא בפניו אבל שלא בפניו מעיזה ומר סבר שלא בפניו נמי אינה מעיזה:
„Kamen aber die Zeugen, nachdem sie geheiratet hat, usw.“: Der Vater Schmuels sagte: „Geheiratet“ heißt nicht wirklich geheiratet, sondern sobald man ihr erlaubt hat zu heiraten, selbst wenn sie [noch] nicht geheiratet hat. – Es heißt doch: „muss sie nicht verlassen“! – Sie verliert ihre ursprüngliche Erlaubnis nicht.
ואם משנשאת באו עדים וכו': אמר אבוה דשמואל לא נשאת נשאת ממש אלא כיון שהתירוה לינשא אע"פ שלא נשאת והא לא תצא קתני לא תצא מהתירה הראשון
Die Rabbanan lehrten: Sagte sie: Ich wurde gefangen genommen und bin rein, und ich habe Zeugen, dass ich rein bin, so sagt man nicht: Wir warten, bis die Zeugen kommen, sondern man erlaubt sie sofort. Hat man ihr erlaubt zu heiraten, und danach kamen Zeugen und sagten: Wir wissen es nicht, so muss sie [die Ehe] nicht verlassen. Kamen aber Zeugen der Unreinheit, muss sie sie verlassen, selbst wenn sie mehrere Kinder hat.
ת"ר אמרה נשביתי וטהורה אני ויש לי עדים שטהורה אני אין אומרים נמתין עד שיבאו עדים אלא מתירין אותה מיד התירוה לינשא ואחר כך באו עדים ואמרו לא ידענו הרי זו לא תצא ואם באו עדי טומאה אפי' יש לה כמה בנים תצא
Jene Gefangenen, die nach Nehardea kamen – der Vater Schmuels stellte Wächter bei ihnen auf. Schmuel sagte zu ihm: Und bis heute – wer hat sie bewacht? Er sagte zu ihm: Wären es deine Töchter, würdest du sie so gering achten?
הני שבוייתא דאתיין לנהרדעא אותיב אבוה דשמואל נטורי בהדייהו א"ל שמואל ועד האידנא מאן נטרינהו א"ל אילו בנתך הווין מי הוית מזלזל בהו כולי האי
Es war „wie ein Versehen, das vom Herrscher ausgeht“ (Koh 10,5): Die Töchter des Mar Schmuel wurden gefangen genommen, und man brachte sie hinauf ins Land Israel. Sie ließen ihre Entführer draußen stehen und gingen in das Lehrhaus Rabbi Chaninas. Diese sagte: Ich wurde gefangen genommen und bin rein, und jene sagte: Ich wurde gefangen genommen und bin rein. Er erlaubte sie.
הואי (קהלת י, ה) כשגגה שיוצא מלפני השליט ואישתביין בנתיה דמר שמואל ואסקינהו לארעא דישראל אוקמן לשבויינהו מאבראי ועיילי לבי מדרשא דר' חנינא הא אמרה נשביתי וטהורה אני והא אמרה נשביתי וטהורה אני שרינהו
Schließlich kamen ihre Entführer herein. Rabbi Chanina sagte: Das sind Kinder eines Gelehrten! Es stellte sich heraus, dass es die Töchter des Mar Schmuel waren.
סוף עול אתו שבויינהו אמר רבי חנינא בנן דמוריין אינון איגלאי מילתא דבנתיה דמר שמואל הווין
Rabbi Chanina sagte zu Raw Schemen bar Abba: Geh, kümmere dich um deine Verwandten. Er sagte zu Rabbi Chanina: Es gibt doch Zeugen in Übersee! – Jetzt jedenfalls sind sie nicht vor uns; Zeugen im Norden – und deswegen soll sie verboten sein? – Der Grund ist also, dass keine Zeugen gekommen sind; kommen aber Zeugen, wird sie verboten.
אמר ליה רבי חנינא לרב שמן בר אבא פוק איטפל בקרובותיך אמר ליה לרבי חנינא והאיכא עדים במדינת הים השתא מיהת ליתנהו קמן עדים בצד אסתן ותאסר טעמא דלא אתו עדים הא אתו עדים מיתסרא
Der Vater Schmuels sagte doch: Sobald man ihr erlaubt hat zu heiraten, selbst wenn sie nicht geheiratet hat! Raw Aschi sagte: Es wurde von Zeugen der Unreinheit gesagt.
והאמר אבוה דשמואל כיון שהתירוה לינשא אף על פי שלא נשאת אמר רב אשי עדי טומאה איתמר:
Original: Ketubot 23a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.