Heißt nicht „seine Worte haben Bestand“, dass es zu seinem Eigentümer zurückkehrt? – Nein: Seine Worte haben Bestand, und auch er erwirbt es nicht, und jeder, der es in Besitz nimmt, erwirbt es.
מאי לאו דבריו קיימין דהדרא למרה לא דבריו קיימין והוא נמי לא קני לה וכל המחזיק בה זכה בה
Man wandte ein: Wer zu seinem Nächsten sagt: „Ich habe keinen Rechtsanspruch und keine Forderung auf dieses Feld, ich habe nichts damit zu tun, und meine Hand ist davon zurückgezogen“, hat nichts gesagt. Ist nicht „meine Hand ist davon zurückgezogen“ wie „ich will es nicht“? Und er lehrt: Er hat nichts gesagt!
מיתיבי האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו אין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום והא ידי מסולקת הימנה כאי אפשי דמי וקתני לא אמר כלום
Man wandte ein: Wer seine Güter anderen verschreibt, und es waren Sklaven darunter, und jener sagt: „Ich will sie nicht“ – wenn ihr zweiter Herr ein Kohen ist, essen sie von der Teruma. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Da er gesagt hat: „Ich will sie nicht“, haben die Erben sie bereits erworben.
מיתיבי הכותב נכסיו לאחרים והיו בהן עבדים ואמר הלה אי אפשי בהן אם היה רבו שני כהן אוכלין בתרומה רשב"ג אומר כיון שאמר אי אפשי בהן כבר זכו בהן יורשין
Gut nach Rabban Schimon ben Gamliel: Er ist der Ansicht, wenn ein Mensch ein Geschenk gibt, dann in der Annahme, dass man es von ihm annimmt; nimmt man es von ihm nicht an, kehrt es zu seinem Eigentümer zurück.
בשלמא לרשב"ג קסבר כי יהיב איניש מתנה אדעתא דמקבלין לה מיניה כי לא מקבלין לה מיניה הדרא למרה
Aber nach dem ersten Tanna: Wenn, sobald er sagt „Ich will sie nicht“, jeder, der sie in Besitz nimmt, sie erwirbt, [dann sind sie] hier, wo der zweite sagt „Ich will sie nicht“, [wie] Fremde, und [dennoch] essen Fremde Teruma? – Er ist der Ansicht: Wer seinen Sklaven preisgibt, [bei dem] wird [der Sklave] frei und braucht eine Freilassungsurkunde von seinem Herrn; und er ist der Ansicht: Wer auf die Freilassungsurkunde wartet, isst von der Teruma.
אלא לת"ק אי כי אמר אי אפשי בהן כל המחזיק בהן זכה בהן הכא דאמר שני אי אפשי בהן הוו להו זרים וקאכלי זרים תרומה קסבר המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו וקסבר מעוכב לגט שחרור אוכל בתרומה:
„Rabbi Elieser sagt: Es soll dargebracht werden …“ Wozu braucht Rabbi Elieser eine Sünde? Rabbi Elieser sagte doch, das Schwebe-Schuldopfer komme als freiwillige Spende, denn wir haben gelernt: Rabbi Elieser sagt: Ein Mensch spendet freiwillig an jedem Tag ein Schwebe-Schuldopfer!
ר' אליעזר אומר יקרב כו': לר"א ל"ל חטא הא א"ר אליעזר אשם תלוי בנדבה אתי דתנן ר"א אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום
Raw Aschi sagte: [Bei]Rabbi Elieser[geht es darum, was] sie ihm erwiderten, denn wir haben gelernt: Vielmehr sagen sie zu ihm: Warte, bis du in einen Zweifelsfall kommst.
אמר רב אשי ר"א דאמרו לו הוא דתנן אלא אומרים לו המתן עד שתכנס לבית הספק:
„Wurde es ihm bekannt, nachdem es geschlachtet worden war …“ Er lehrt: Das Fleisch soll zum Verbrennungsort hinausgehen. Also wird Profanes, das im Tempelhof geschlachtet wurde, verbrannt.
אם משנשחט נודע כו': קתני הבשר יצא לבית השרפה אלמא חולין שנשחטו בעזרה בשריפה
Dagegen wandte man ein: „Beim sicheren Schuldopfer ist es nicht so: Bevor es geschlachtet wurde, soll es hinausgehen und in der Herde weiden; nachdem es geschlachtet wurde, soll es begraben werden.“ Rabbi Elasar sagte: Ein Bruch! Wer dies gelehrt hat, hat jenes nicht gelehrt.
ורמינהי אשם ודאי אינו כן אם עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר משנשחט ה"ז יקבר א"ר אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו
Rabba sagte: Du wirfst das sichere Schuldopfer gegen das Schwebe-Schuldopfer? Beim sicheren Schuldopfer heiligt er es nicht, da er es nicht braucht; beim Schwebe-Schuldopfer heiligt er es vollständig, da sein Herz ihn quält.
אמר רבה אשם ודאי על אשם תלוי קרמית אשם ודאי כיון דלא צריך ליה לא מקדיש ליה אשם תלוי מתוך שלבו נוקפו גומר ומקדשו
Wenn es vielmehr schwierig ist, dann ist das sichere Schuldopfer gegen das sichere Schuldopfer schwierig, denn er lehrt: „Es soll begraben werden“; sag den Schluss: „… und das Fleisch soll zum Verbrennungsort hinausgehen“. Das ist sicher ein Bruch: Wer dies gelehrt hat, hat jenes nicht gelehrt.
אלא אי קשיא אשם ודאי על אשם ודאי קשיא דקתני ה"ז יקבר אימא סיפא והבשר יצא לבית השריפה הא ודאי תברא מי ששנה זו לא שנה זו
Raw Aschi sagte: Der Anfang, der beim Schwebe-Schuldopfer lehrt „… und das Fleisch soll zum Verbrennungsort hinausgehen“, ist nicht schwierig, weil es wie ein untaugliches Schlachtopfer aussieht.
רב אשי אמר רישא דקתני באשם תלוי והבשר יצא לבית השריפה לא קשיא משום דמיתחזי כזבח פסול:
„Ist das Blut gesprengt worden, soll das Fleisch gegessen werden.“ Warum? Er hat doch Kenntnis erlangt! Rawa sagte: Der Vers sagt: „… und er wusste es nicht, und es wird ihm vergeben“ (Lev 5,18) – und dieser hatte zur Zeit der Vergebung keine Kenntnis.
נזרק הדם הבשר יאכל: ואמאי הא הויא ליה ידיעה אמר רבא אמר קרא (ויקרא ה, יח) והוא לא ידע ונסלח לו והא לא הויא ליה ידיעה בשעת סליחה:
„Rabbi Jose sagt: Selbst wenn das Blut [noch] im Becher ist …“ Warum soll es nach Rabbi Jose gesprengt werden? Er hatte doch zur Zeit der Vergebung Kenntnis! Rawa sagte: Rabbi Jose ist der Ansicht Rabbi Schimons, der sagte: Alles, was dazu bestimmt ist, gesprengt zu werden, gilt als gesprengt.
רבי יוסי אומר אפילו הדם בכוס כו': לר' יוסי אמאי יזרק הא הויא ליה ידיעה בשעת סליחה אמר רבא ר' יוסי סבר לה כר"ש דאמר כל העומד ליזרק כזרוק דמי
Sag, Rabbi Schimon sagte das bei einer Sache, die dazu bestimmt ist, gesprengt zu werden; aber dieses ist nicht dazu bestimmt, gesprengt zu werden! – Im Westen sagten sie: Rabbi Jose ist der Ansicht, die Dienstgeräte heiligen das Untaugliche [so, dass es] von vornherein dargebracht wird.
אימר דאמר ר"ש במידי דעומד ליזרק אבל האי אין עומד ליזרק אמרי במערבא קסבר ר' יוסי כלי שרת מקדשין בו את הפסול בתחלה ליקרב:
„Beim sicheren Schuldopfer ist es nicht so …“ Es wurde gesagt: Ab wann wird das Kalb, dem das Genick gebrochen wird, verboten? Raw Hamnuna sagte: [Schon] zu Lebzeiten. Rawa sagte: Nach dem Genickbrechen.
אשם ודאי אינו כן כו': איתמר עגלה ערופה אימתי נאסרת רב המנונא אמר מחיים רבא אמר לאחר עריפה
Gut nach Rawa: Ab dem Zeitpunkt, da an ihm eine Handlung vollzogen wurde. Aber nach Raw Hamnuna – ab wann?
בשלמא לרבא מעידנא דאיתעביד בה מעשה אלא לרב המנונא מאימתי
Original: Keritot 24b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.