Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Jannai sagte: Eine Grenze habe ich dabei gehört und vergessen. Und die Gefährten neigten dazu zu sagen: Sein Hinabführen in ein stets wasserführendes Tal macht es verboten.
א"ר ינאי גבול שמעתי בה ושכחתי ונסבין חברייא למימר ירידתה לנחל איתן אוסרתה
Raw Hamnuna sagte: Woher sage ich es? Denn wir haben gelernt: Wer die Sündopfer-Kuh, das Rind, das gesteinigt werden soll, und das Kalb, dem das Genick gebrochen wird, [außerhalb] schlachtet – Rabbi Schimon spricht frei, und die Weisen sprechen schuldig.
אמר רב המנונא מנא אמינא לה דתנן השוחט פרת חטאת ושור הנסקל ועגלה ערופה ר"ש פוטר וחכמים מחייבין
Gut nach mir, der ich sage, [es wird] zu Lebzeiten [verboten]: Darin streiten Rabbi Schimon und die Rabbanan: Rabbi Schimon ist der Ansicht, ein Schlachten, das nicht geeignet ist, heißt nicht Schlachten;
בשלמא לדידי דאמינא מחיים בהא פליגי ר"ש ורבנן דר"ש סבר שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה
und die Rabbanan sagen, ein Schlachten, das nicht geeignet ist, heißt Schlachten. Wenn du aber sagst, nach dem Genickbrechen, warum spricht Rabbi Schimon frei? Es ist [doch] ein geeignetes Schlachten!
ורבנן אמרי שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה אלא אי אמרת לאחר עריפה אמאי פטר ר"ש שחיטה ראויה היא
Und wenn du sagst, Rabbi Schimon ist der Ansicht, das Kalb sei durch Schlachten tauglich – wir haben doch gelernt: Was bei der Kuh tauglich ist, ist beim Kalb, dem das Genick gebrochen wird, untauglich; was bei der Kuh untauglich ist, ist beim Kalb, dem das Genick gebrochen wird, tauglich. Die Kuh ist durch Schlachten tauglich, durch Genickbrechen untauglich; das Kalb ist durch Genickbrechen tauglich, durch Schlachten untauglich.
וכי תימא סבר ר"ש עגלה בשחיטה כשרה והתנן כשר בפרה פסול בעגלה ערופה פסול בפרה כשר בעגלה ערופה פרה בשחיטה כשרה בעריפה פסולה עגלה בעריפה כשרה בשחיטה פסולה
Er schwieg. Nachdem er hinausgegangen war, sagte er: Warum habe ich ihm nicht gesagt, dass Rabbi Schimon der Ansicht ist, das Kalb sei durch Schlachten tauglich?
אישתיק לבתר דנפק אמר מאי טעמא לא אמינא ליה דר"ש סבר עגלה בשחיטה כשירה
Und Raw Hamnuna sagt dir: Kein Tanna hätte es unterlassen, uns zu lehren, dass das Kalb durch Schlachten tauglich ist, sodass du sagen könntest, das ist Rabbi Schimon.
ורב המנונא אמר לך לא נשתמיט תנא דנשמעינן עגלה בשחיטה כשרה דתימא ר"ש היא
Rawa sagte: Woher sage ich es? Denn wir haben gelernt: Beim Kalb, dem das Genick gebrochen wird, ist es nicht so: Bevor ihm das Genick gebrochen wurde, soll es hinausgehen und in der Herde weiden. Wenn du sagst, [es wird] zu Lebzeiten [verboten], warum soll es hinausgehen und in der Herde weiden? Es wurde doch zu Lebzeiten verboten!
אמר רבא מנא אמינא לה מדתנן עגלה ערופה אינה כן עד שלא נערפה תצא ותרעה בעדר ואי אמרת מחיים אמאי תצא ותרעה בעדר הא איתסרא לה מחיים
Lehre: Bevor es für das Genickbrechen hergerichtet wurde. – Sag den Schluss: „Nachdem ihm das Genick gebrochen wurde, soll es an seinem Ort begraben werden.“ – Lehre: Nachdem es für das Genickbrechen hergerichtet wurde.
תני עד שלא נראית לעריפה אימא סיפא משנערפה תקבר במקומה תני משנראית לעריפה
Wenn dem so ist, sag den Schluss: „… denn es kam von Anfang an wegen eines Zweifels; es hat seinen Zweifel gesühnt und ist dahingegangen“; und wenn [es] zu Lebzeiten [verboten wird], hat es seinen Zweifel ja noch nicht gesühnt!
אם כן אימא סיפא שעל הספק באה מתחלה כיפרה ספיקה והלכה לה ואי מחיים עדיין לא כיפרה ספיקתה
Es ist [ein Streit von] Tannaim, denn es wurde gelehrt: Es wird ein Befähigendes und ein Sühnendes drinnen genannt, und es wird ein Befähigendes und ein Sühnendes draußen genannt.
תנאי היא דתניא נאמר מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ
Wie [die Schrift] bei dem Befähigenden und Sühnenden, das drinnen genannt wird, das Befähigende dem Sühnenden gleichgestellt hat, so hat sie auch bei dem Befähigenden und Sühnenden, das draußen genannt wird, das Befähigende dem Sühnenden gleichgestellt.
מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר אף מכשיר [ומכפר] האמור בחוץ עשה מכשיר כמכפר:
MISCHNA:Rabbi Elieser sagt: Ein Mensch spendet freiwillig an jedem Tag und zu jeder Zeit, wann er will, ein Schwebe-Schuldopfer; es wurde „Schuldopfer der Frommen“ genannt. Man sagte von Bawa ben Buta, dass er jeden Tag freiwillig ein Schwebe-Schuldopfer spendete, außer an einem Tag, dem nach Jom Kippur.
מתני׳ ר"א אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל עת שירצה הוא היה נקרא אשם חסידים אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום חוץ מאחר יום כיפורים יום אחד
Er sagte: Bei dieser Wohnstätte! Wenn man mich ließe, würde ich [auch dann] bringen; aber man sagt mir: Warte, bis du in einen Zweifel gerätst. Und die Weisen sagen: Man bringt ein Schwebe-Schuldopfer nur für etwas, dessen vorsätzliche Begehung Ausrottung und dessen Versehen ein Sündopfer [nach sich zieht].
אמר המעון הזה אילו היו מניחין לי הייתי מביא אלא אומרים לי המתין עד שתכנס הספק וחכ"א אין מביא אשם תלוי אלא על שזדונו כרת ושגגתו חטאת
Wer zu Sündopfern und sicheren Schuldopfern verpflichtet ist und über den Jom Kippur hinweggegangen ist, ist verpflichtet, sie nach Jom Kippur zu bringen; und wer zu Schwebe-Schuldopfern verpflichtet ist, ist frei. Wem am Jom Kippur eine zweifelhafte Übertretung unterläuft, selbst bei Einbruch der Dunkelheit, ist frei, denn der ganze Tag sühnt.
חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין להביא לאחר יום הכיפורים וחייבי אשמות תלויין פטורין מי שבא בידו ספק עבירה ביוה"כ אפילו עם חשיכה פטור שכל היום מכפר
Eine Frau, die ein zweifelhaftes Vogel-Sündopfer schuldet, und Jom Kippur ist über sie hinweggegangen, ist verpflichtet, es nach Jom Kippur zu bringen, weil es sie befähigt, von Schlachtopfern zu essen. Ein Vogel-Sündopfer, das wegen eines Zweifels kommt – wenn es bekannt wurde, nachdem ihm der Hals abgekniffen wurde, soll es begraben werden.
האשה שיש עליה חטאת העוף ספק ועבר עליה יוה"כ חייבת להביא לאחר יום הכיפורים מפני שהיא מכשרת לאכול בזבחים חטאת העוף הבאה על הספק אם משנמלקה נודע תקבר:
GEMARA: Was ist der Grund Rabbi Eliesers? Wenn du meinst, es sei eine Pflicht – wenn es ihm bekannt wird, warum bringt er [dann] ein Sündopfer? Schließe vielmehr daraus, dass es eine freiwillige Spende ist.
גמ׳ מ"ט דר' אליעזר אי ס"ד חובה היא מתיידע ליה אמאי מייתי חטאת אלא ש"מ נדבה היא
Und die Rabbanan [sagen]: Brandopfer und Friedensopfer sind es, die als Gelübde und freiwillige Spende kommen; aber Sündopfer und Schuldopfer sind Pflicht. Und beim Schwebe-Schuldopfer ist dies der Grund, dass er es bringt, bevor es ihm bekannt wird: um ihn zu schützen, denn die Tora schont den Leib Israels.
ורבנן עולה ושלמים הוא דאתו בנדר ונדבה אבל חטאת ואשם חובה נינהו ואשם תלוי היינו טעמא דמייתי מקמי דמתיידע ליה להגן עליו דהתורה חסה על גופן של ישראל
Raw Acha, der Sohn Rawas, sagte zu Raw Aschi: Vielleicht ist das Schwebe-Schuldopfer wie Brandopfer und Friedensopfer: Wie Brandopfer und Friedensopfer als Pflicht kommen und als freiwillige Spende kommen, so kommt auch das Schwebe-Schuldopfer, das als Pflicht kommt, auch als freiwillige Spende?
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי דילמא אשם תלוי כעולה ושלמים מה עולה ושלמים דאתו בחובה ואתו בנדבה אשם תלוי נמי דאתי בחובה אתי נמי בנדבה
Er sagte zu ihm: Brandopfer und Friedensopfer sind hauptsächlich als freiwillige Spende geschrieben; das Schwebe-Schuldopfer ist hauptsächlich als Pflicht geschrieben.
א"ל עולה ושלמים עיקר בנדבה כתיבי אשם תלוי עיקר בחובה כתיב
Original: Keritot 25a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.