Was sagt Rabbi Jehuda in Bezug auf die Unreinheit? Sagen wir: Rabbi Jehuda sagte nur in Bezug auf das Opfer, das zweite Kind gelte als nicht vorhanden – da die Stunde, die geeignet ist, darin ein Opfer darzubringen, nicht vorübergegangen ist, gilt deshalb das zweite Kind als nicht vorhanden; aber in Bezug auf Unreinheit und Reinheit meint er, sage ich, es gelte als vorhanden, und die Unreinheit des zweiten unterbricht, sie füllt [danach] die Reinheitstage des ersten auf und zählt dann die Reinheitstage für das zweite?
בטומאה מה לי א"ר יהודה מי אמרינן עד כאן לא קא"ל ר' יהודה ולד שני כמאן דליתיה דמי אלא לענין קרבן כיון דלא יצאה שעה שראויה להקריב בה קרבן הואיל וכן ולד שני כמאן דליתיה דמי אבל לענין טומאה וטהרה אימא סבירא ליה כמאן דאיתיה דמי ומפסקא טומאה דשני וממלא יומי טהרה דראשון והדר מונה יומי טהרה לשני
Raw Huna aus Sura sagte: Komm und höre: Für eine Wöchnerin schlachtet und sprengt man [das Pessachopfer] am vierzigsten Tag bei einem Knaben und am achtzigsten Tag bei einem Mädchen.
אמר רב הונא מסורא ת"ש יולדת שוחטין וזורקין עליה ביום מ' לזכר וביום שמונים לנקבה
Und wenn du sagst, in Bezug auf die Unreinheit meine Rabbi Jehuda, das zweite Kind gelte als vorhanden – wie schlachten wir dann für sie am vierzigsten Tag? Auch am Abend kann sie doch nicht essen! Vielmehr ist doch daraus zu schließen: In Bezug auf Reinheit und Unreinheit meint Rabbi Jehuda, das zweite Kind gelte als nicht vorhanden.
ואי אמרת בטומאה ס"ל לר' יהודה ולד שני כמאן דאיתיה דמי היכי שחטינן עלה ביום מ' לאורתא נמי לא מציא אכלה אלא לאו ש"מ לטהרה ולטומאה ס"ל לרבי יהודה ולד שני כמאן דליתיה דמי
Tatsächlich sage ich dir: In Bezug auf Unreinheit und Reinheit meint Rabbi Jehuda, das zweite Kind gelte als vorhanden; und wenn jene [Lehre] gelehrt wurde, [so betrifft sie] ein Pessach, das in Unreinheit dargebracht wird.
לעולם אימא לך לטומאה ולטהרה סבירא ליה לרבי יהודה דולד שני כמאן דאיתיה דמי וכי תניא ההיא בפסח הבא בטומאה
Isst sie denn [davon]? Wir haben doch gelernt: Von einem Pessach, das in Unreinheit dargebracht wird, essen nicht Flussbehaftete, Männer und Frauen, Menstruierende und Wöchnerinnen!
ומי אכלה והתנן פסח הבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבים וזבות נדות ויולדות
Jene essen nicht, wenn sie nicht untergetaucht sind; wenn jene [Lehre] lehrt, dass man für sie schlachtet und sprengt, [dann darum], weil sie untergetaucht ist. – Wenn dem so ist, ist sie doch schon von ihrem achten [Tag] an geeignet!
ההיא לא אכלי כי לא טבילן כי תניא ההיא דשוחטין וזורקין עליה דהא טבלה א"ה משמיני דיליה הוא דחזיא
Wenn dem so ist, ist sie auch am vierzigsten Tag nicht geeignet! – Doch, am vierzigsten Tag ist sie geeignet; er meint, wem nach einem Ausfluss noch die Sühne fehlt, gelte nicht wie ein Flussbehafteter.
אי הכי ביום מ' נמי לא חזיא לאיי ביום מ' חזיא קסבר מחוסר כפורים דזב לאו כזב דמי
Und nach Rawa, der sagt, wem nach einem Ausfluss noch die Sühne fehlt, gelte wie ein Flussbehafteter – wie erklärt er diese Baraita? Raw Aschi sagte: Rawa erklärt sie so: am vierzigsten Tag [nach Beginn] der Bildung eines Knaben und am achtzigsten Tag der Bildung eines Mädchens; und es ist Rabbi Jischmael, der sagt: bei einem Knaben einundvierzig, bei einem Mädchen einundachtzig [Tage].
ולרבא דאמר מחוסר כפורים דזב כזב דמי הא מתנייתא היכי מתרץ לה אמר רב אשי רבא מתרץ לה ביום מ' ליצירת זכר וביום שמונים ליצירת נקבה ור' ישמעאל היא דאמר לזכר מ' ואחד לנקבה שמונים ואחד
Letztlich sollte ich doch folgern, dass sie wegen der Menstruation unrein ist! – [Es geht um] eine trockene Geburt. – Wenn dem so ist, was soll das besagen? – Man hätte meinen können, eine Öffnung des Mutterschoßes ohne Blut sei unmöglich; da lässt er uns hören, dass eine Öffnung des Mutterschoßes ohne Blut möglich ist.
סוף סוף תיפוק לי דטמאה היא משום נדה בלידה יבישתא אי הכי מאי למימרא מהו דתימא אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם קמ"ל דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם
Rabbi Schemaja sagte: Komm und höre: „sechzig“ (Lev 12,5) – man könnte meinen, zusammenhängend oder verstreut; daher sagt die Schrift: „Tag“ – wie ein Tag zusammenhängend ist, so sind auch die sechzig alle zusammenhängend. Wer ist das? Wollte man sagen, die Rabbanan – gibt es denn bei den Rabbanan verstreute [Tage]?
א"ר שמעיה ת"ש (ויקרא יב, ה) ששים יכול בין רצופין בין מפוזרין ת"ל יום מה יום רצוף אף ששים כולן רצופין מני אלימא רבנן מי אית לרבנן מפוזרין
Vielmehr ist es doch Rabbi Jehuda; und da er ihr sechzig zusammenhängende [Tage] nacheinander gibt, ist daraus zu schließen: Rabbi Jehuda vertritt die Erschwerung, die Erleichterung vertritt er nicht.
אלא לאו רבי יהודה היא ומדקא יהיב לה ששים רצופים בהדי הדדי ש"מ חומרא אית ליה לר' יהודה קולא לית ליה
Nein, tatsächlich sind es die Rabbanan, und womit befassen wir uns hier? Mit einer, die innerhalb der achtzig [Tage] eines Mädchens einen Knaben gebiert.
לא לעולם רבנן היא והכא במאי עסקינן ליולדת זכר מתוך שמונים של נקבה
Letztlich sind doch die Tage der ersten [Geburt] vollständig, und die der letzten sind bis dahin nicht vollständig, denn die Rabbanan zählen ja vom zweiten Kind an! Vielmehr findet man es bei den Rabbanan bei einer, die Zwillinge gebiert, zuerst ein Mädchen und zuletzt einen Knaben, und zwar, wenn sie den letzten, den Knaben, am zwanzigsten der Reinheitstage geboren hat, sodass sie für ihn sieben Unreinheitstage der Geburt einhalten muss – Zwillinge, [zuerst] ein Mädchen.
סוף סוף שלמין יומי דקדמאה ועד כאן דבתראה לא שלמין דהא רבנן לולד שני מנו אלא משכחת לה לרבנן ביולדת תאומים נקבה קדמייתא וזכר בתראה וכגון דילידתיה לזכר בתראה בעשרים ליומי טהרה דבעיא מינקט ליה שבעה יומי טומאה דלידה תאומים נקבה
Und so meint er: Man könnte meinen, wo sie Zwillinge geboren hat, zuerst ein Mädchen und zuletzt einen Knaben, unterbreche die Unreinheit der Geburt in der Mitte, und man zähle ihr sechsundsechzig verstreute [Tage]; daher sagt die Schrift: „Tag“ – wie ein Tag ganz zusammenhängend ist, so sind auch die sechzig alle zusammenhängend.
וה"ק יכול היכא דילדה תאומים נקבה מעיקרא וזכר לבסוף תפסיק טומאה דלידה במיצעי ונימני לה ששה וששים מפוזרין ת"ל יום מה יום כולו רצוף אף ששים כולם רצופין
Abaje sagte: Komm und höre: „dreißig“ (Lev 12,4) – man könnte meinen, zusammenhängend oder verstreut; daher sagt die Schrift: „Tag“ – wie ein Tag ganz zusammenhängend ist, so sind auch die dreißig zusammenhängend. Wer ist das? Wollte man sagen, die Rabbanan – gibt es denn bei den Rabbanan
אמר אביי ת"ש (ויקרא יב, ד) שלשים יכול בין רצופין בין מפוזרין ת"ל יום מה יום כולו רצוף אף שלשים רצופין מני הא אלימא רבנן ומי אית להו לרבנן
Original: Keritot 10a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.