Ein Schuldopfer des Aussätzigen, das man nicht zu seinem Zweck geschlachtet hat – [da] kommen wir zum Streit zwischen Rabbi Meir, Rabbi Elasar und Rabbi Schimon. Nach Rabbi Meir, der sagt: „Er bringe ein anderes und beginne von vorn“, [gilt] auch hier: Er bringe ein anderes und schlachte es.
אשם מצורע ששחטו שלא לשמו באנו למחלוקת ר' מאיר ור' אלעזר ור' שמעון ר' מאיר דאמר יביא אחר ויתחיל בתחילה הכא נמי יביא אחר וישחוט
Es wurde gelehrt im Einklang mit Rabbi Jochanan: Ein Schuldopfer des Aussätzigen, das man nicht zu seinem Zweck geschlachtet hat oder von dessen Blut man nicht an die Daumen [und großen Zehen] gegeben hat, gilt für den Altar als Brandopfer und erfordert Trankopfer, und er braucht ein anderes Schuldopfer, um ihn tauglich zu machen. – Und Raw Chisda sagt dir: Was heißt „er braucht“? Er braucht es, und doch gibt es für ihn keine Abhilfe.
תניא כוותיה דרבי יוחנן אשם מצורע ששחטו שלא לשמו או שלא נתן מדמו לגבי בהונות הרי זה עולה לגבי מזבח וטעון נסכים וצריך אשם אחר להכשירו ורב חסדא אמר לך מאי צריך צריך ואין לו תקנה
Lehrt denn ein Tanna „er braucht“ im Sinne von „er braucht, und es gibt für ihn keine Abhilfe“? – Ja! Es wurde doch gelehrt: Ein kahlköpfiger Nasiräer – Bet Schammai sagen: Er muss das Schermesser [über den Kopf] führen; und Bet Hillel sagen: Er muss das Schermesser nicht führen. Und Rabbi Awina sagte: Wenn Bet Schammai sagen „er muss“, [heißt das:] er muss, und doch gibt es für ihn keine Abhilfe.
ותני תנא צריך ואין לו תקנה אין והתניא נזיר ממורט ב"ש אומרים צריך העברת תער וב"ה אומרים אין צריך העברת תער וא"ר אבינא כשאומרים בית שמאי צריך צריך ואין לו תקנה
Und das widerspricht Rabbi Pedat, denn Rabbi Pedat sagte: Bet Schammai und Rabbi Elasar haben dasselbe gesagt. Bet Schammai – das, was wir gesagt haben; Rabbi Elasar – (wie gelehrt wurde): Hat er keinen Daumen und keine große Zehe, so hat er niemals Reinheit. Rabbi Elasar sagt: Er gibt [das Blut] auf ihre Stelle, und er hat [seiner Pflicht] genügt. Rabbi Schimon sagt: Hat er es auf die linke gegeben, hat er genügt.
ופליגא דר' פדת דאמר רבי פדת בית שמאי ורבי אלעזר אמרו דבר אחד בית שמאי הא דאמרן רבי אלעזר (דתניא) אין לו בוהן יד ובוהן רגל אין לו טהרה עולמית רבי אלעזר אומר נותן על מקומו ויוצא רבי שמעון אומר אם נתן על של שמאל יצא
Die Rabbanan lehrten: „Und er nehme vom Blut des Schuldopfers“ (Lev 14,14) – man könnte meinen, in einem Gefäß; darum heißt es: „und er gebe“ – wie das Geben mit dem Körper des Kohen [geschieht], so auch das Nehmen mit dem Körper des Kohen.
תנו רבנן (ויקרא יד, יד) ולקח מדם האשם יכול בכלי ת"ל ונתן מה נתינה בעצמו של כהן אף לקיחה בעצמו של כהן
Man könnte meinen, auch für den Altar so; darum heißt es: „denn wie das Sündopfer ist das Schuldopfer“ (Lev 14,13) – wie das Sündopfer ein Gefäß erfordert, so erfordert auch das Schuldopfer ein Gefäß. Daraus ergibt sich für dich: Beim Schuldopfer des Aussätzigen nehmen zwei Kohanim sein Blut auf, einer mit der Hand und einer im Gefäß. Der es im Gefäß aufgenommen hat, geht zum Altar, und der es mit der Hand aufgenommen hat, geht zum Aussätzigen.
יכול אף למזבח כן ת"ל (ויקרא יד, יג) כי כחטאת האשם הוא מה חטאת טעונה כלי אף אשם טעון כלי נמצאת אתה אומר אשם מצורע שני כהנים מקבלים את דמו אחד ביד ואחד בכלי זה שקבל בכלי בא לו אצל מזבח וזה שקיבל ביד בא לו אצל מצורע
Wir haben dort gelernt: Und sie alle machen Kleider unrein und werden auf der Aschenstätte verbrannt – Worte von Rabbi Elasar und Rabbi Schimon. Und die Weisen sagen: Sie machen keine Kleider unrein und werden nicht auf der Aschenstätte verbrannt, außer dem letzten, da mit ihm die Sühne vollendet wurde.
תנן התם וכולן מטמאים בגדים ונשרפין אבית הדשן דברי ר"א ור' שמעון וחכמים אומרים אין מטמאין בגדים ואין נשרפין אבית הדשן אלא האחרון הואיל וגמר בו כפרה
Rawa fragte Raw Nachman: Wie viele Böcke schickt er fort? Er sagte zu ihm: Schickt er etwa seine [ganze] Herde fort? Er sagte zu ihm:
בעא מיניה רבא מרב נחמן כמה שעירים משלח א"ל וכי עדרו משלח אמר לו
Original: Yoma 61b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.