„zur Verwahrung für das Reinigungswasser“ (Num 19,9) steht doch geschrieben! Vielmehr: auszuschließen das Hineinwerfen von Zedernholz, Ysop und Karmesin, die nicht zur Kuh selbst gehören.
(במדבר יט, ט) למשמרת למי נדה כתיב אלא למעוטי השלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת דלאו גופה דפרה נינהו
Es wurde gesagt: Die Schlachtung der Kuh durch einen Nichtpriester – Rabbi Ami sagt: tauglich, und Rabbi Jizchak Nappacha sagt: untauglich. Ulla sagt: tauglich, und manche sagen: untauglich.
איתמר שחיטת פרה בזר ר' אמי אמר כשרה ור' יצחק נפחא אמר פסולה עולא אמר כשרה ואמרי לה פסולה
Rabbi Jehoschua bar Abba wandte ein, um Raw zu unterstützen: Ich hätte nur das Sprengen ihres Wassers, das durch eine Frau nicht so tauglich ist wie durch einen Mann und nur am Tag tauglich ist.
מתיב ר' יהושע בר אבא לסיועיה לרב אין לי אלא הזאת מימיה שאין כשרין באשה כבאיש ואין כשרין אלא ביום
Woher, dass ihr Schlachten, das Aufnehmen ihres Blutes, das Sprengen ihres Blutes, ihr Verbrennen und das Hineinwerfen von Zedernholz, Ysop und Karmesin einzuschließen sind? Die Tora sagt: „Weisung“. Man könnte meinen, ich schließe auch das Sammeln ihrer Asche, das Schöpfen des Wassers und die Weihe ein; die Tora sagt: „diese“.
מניין לרבות שחיטתה וקבלת דמה והזאת דמה ושריפתה והשלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת ת"ל תורה יכול שאני מרבה אף אסיפת אפרה ומילוי מים וקידוש ת"ל זאת
Und was hast du gesehen, diese einzuschließen und jene auszuschließen? Nachdem die Schrift eingeschlossen und ausgeschlossen hat, sagst du: Siehe, wir lernen sie alle vom Sprengen ihres Wassers. Wie das Sprengen ihres Wassers durch eine Frau nicht so tauglich ist wie durch einen Mann und nur am Tag tauglich ist, so bringe auch ich ihr Schlachten, das Aufnehmen ihres Blutes, das Sprengen ihres Blutes, ihr Verbrennen und das Hineinwerfen von Zedernholz, Ysop und Karmesin ein,
ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו אחר שריבה הכתוב ומיעט אמרת הרי אנו למדין כולן מהזאת מימיה מה הזאת מימיה אינן כשרין באשה כבאיש ואין כשרין אלא ביום אף אני אביא שחיטתה וקבלת דמה והזאת דמה ושריפתה והשלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת
da sie durch eine Frau nicht so tauglich sind wie durch einen Mann [und] nur am Tag tauglich sind. Und ich schließe das Sammeln ihrer Asche, das Schöpfen des Wassers und die Weihe aus, da sie durch eine Frau so tauglich sind wie durch einen Mann [und] sowohl am Tag als auch in der Nacht tauglich sind.
הואיל ואין כשרין באשה כבאיש אין כשרין אלא ביום ומוציא אני אסיפת אפרה ומילוי מים וקידוש הואיל וכשרין באשה כבאיש כשרין נמי ביום ובלילה
Und was ist das für eine Widerlegung? Wenn du sagst: Da sie durch eine Frau untauglich sind, sind sie auch durch einen Nichtpriester untauglich – das Sprengen ihres Wassers beweist es: Es ist durch eine Frau untauglich und durch einen Nichtpriester tauglich!
Abaje sagte: Das ist seine Widerlegung: Bei der Frau – was ist der Grund? „Elasar“, und nicht eine Frau; beim Nichtpriester ebenso: „Elasar“, und nicht ein Nichtpriester.
אמר אביי היינו תיובתיה אשה מאי טעמא אלעזר ולא אשה זר נמי אלעזר ולא זר
„Und ihr sollt sie Elasar, dem Kohen, geben“ (Num 19,3) – „sie“ [gebt] an Elasar, aber nicht für die Generationen an [einen wie] Elasar. Manche sagen: Für die Generationen durch den Hohepriester; und manche sagen: Für die Generationen durch einen gewöhnlichen Kohen.
(במדבר יט, ג) ונתתם אותה אל אלעזר הכהן אותה לאלעזר ולא לדורות לאלעזר איכא דאמרי לדורות בכהן גדול ואיכא דאמרי לדורות בכהן הדיוט
Gewiss, nach dem, der sagt, für die Generationen durch einen gewöhnlichen Kohen, ist es gut. Aber nach dem, der sagt, für die Generationen durch den Hohepriester – woher hat er das? Er folgert „Satzung“ – „Satzung“ von Jom Kippur.
בשלמא למ"ד לדורות בכהן הדיוט שפיר אלא למאן דאמר לדורות בכהן גדול מנא ליה גמר חוקה חוקה מיום הכפורים
„Und er führe sie hinaus“ (Num 19,3) – dass er keine andere mit ihr hinausführe; wie wir gelernt haben: Wollte die Kuh nicht hinausgehen, führt man keine schwarze mit ihr hinaus, damit man nicht sage, sie hätten eine schwarze geschlachtet; und man führt keine rote mit ihr hinaus, damit man nicht sage, sie hätten zwei geschlachtet. Rabbi sagt: Nicht aus diesem Grund, sondern weil es heißt: „sie“ (Num 19,3) – sie allein.
והוציא אותה שלא יוציא אחרת עמה כדתנן לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה שלא יאמרו שחורה שחטו ואין מוציאין עמה אדומה שלא יאמרו שתים שחטו ר' אומר לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר (במדבר יט, ג) אותה לבדה
Und der erste Tanna – es steht doch „sie“ geschrieben! – Wer ist der erste Tanna? Es ist Rabbi Schimon, der den Grund des Verses auslegt. Was ist zwischen ihnen? Zwischen ihnen ist [der Fall],
ות"ק הא כתיב אותה מאן ת"ק ר"ש היא דדריש טעמיה דקרא מאי בינייהו איכא בינייהו
Original: Yoma 42b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.