Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 3Einwand 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Und was innerhalb des Vorhangs ist, und ihr sollt Dienst tun“: Innerhalb des Vorhangs ist es ein Dienst der Gabe und nicht ein Dienst des Wegnehmens; draußen aber auch ein Dienst des Wegnehmens.
ולמבית לפרוכת ועבדתם אל מבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה ולא עבודת סילוק הא בחוץ אפילו עבודת סילוק
Wenn dem so ist, [bezieht sich] auch „und ihr sollt Dienst tun“ auf innerhalb des Vorhangs: Ein abschließender Dienst und nicht ein Dienst, nach dem noch ein Dienst folgt; draußen aber auch ein Dienst, nach dem noch ein Dienst folgt!
אי הכי ועבדתם נמי אל מבית לפרוכת הוא דעבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה הא בחוץ אפילו עבודה שיש אחריה עבודה
Aber demnach müsste ein Fremder, der den Tisch angeordnet hat, schuldig sein! – Es folgt [noch] das Anordnen der Schalen. – Hat er die Schalen angeordnet, müsste er schuldig sein! – Es folgen [noch] das Wegnehmen und das Räuchern.
אלא מעתה זר שסידר את השלחן ליחייב איכא סידור בזיכין סידר בזיכין ליחייב איכא סילוק והקטרה
Ein Fremder, der den Leuchter hergerichtet hat, müsste schuldig sein! – Es folgt [noch] das Einsetzen des Dochtes. – Hat er den Docht eingesetzt, müsste er schuldig sein! – Es folgt [noch] das Eingießen des Öls.
זר שסידר את המנורה ליחייב איכא נתינת פתילה נתן פתילה ליחייב איכא נתינת שמן
Hat er das Öl eingegossen, müsste er schuldig sein! – Es folgt [noch] das Anzünden. – Hat er angezündet, müsste er schuldig sein! – Das Anzünden ist kein Dienst.
נתן שמן ליחייב איכא הדלקה הדליק ליחייב הדלקה לאו עבודה היא
Ist es keiner? Es wurde doch gelehrt: „Und die Söhne Aarons, des Priesters, sollen Feuer auf den Altar legen und Holz auf dem Feuer aufschichten“ (Lev 1,7) – das lehrt über das Entfachen der Flamme, dass es nur durch einen tauglichen Kohen und mit einem Dienstgerät geschehen darf! – Das Entfachen der Flamme ist ein Dienst; das Anzünden [des Leuchters] ist kein Dienst.
ולא והתניא (ויקרא א, ז) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת הצתת אליתא עבודה היא הדלקה לאו עבודה היא
Aber demnach müsste ein Fremder, der den Holzstoß aufgeschichtet hat, schuldig sein! – Es folgt [noch] das Hinlegen der zwei Holzscheite. – Hat er die zwei Scheite hingelegt, müsste er schuldig sein! – Es folgt [noch] das Hinlegen der Glieder.
אלא מעתה זר שסידר את המערכה ליחייב איכא סידור שני גזירי עצים סידר שני גזירין ליחייב איכא סידור אברים
Aber Rabbi Assi sagte doch im Namen Rabbi Jochanans: Ein Fremder, der die zwei Holzscheite hingelegt hat, ist schuldig! – Darüber streiten sie: Der eine Meister meint, das ist ein abschließender Dienst, und der andere Meister meint, das ist kein abschließender Dienst.
והא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן זר שסידר שני גזירי עצים חייב בהא פליגי מר סבר עבודה תמה היא ומר סבר לאו עבודה תמה היא
Es wurde gemäß Raw gelehrt; es wurde gemäß Levi gelehrt. Gemäß Raw wurde gelehrt: Dienste, für die ein Fremder des Todes schuldig ist: das Sprengen des Blutes, sei es im Inneren, sei es im Allerinnersten; wer beim Sündopfer vom Geflügel sprengt; wer [das Blut] auspresst; wer beim Brandopfer vom Geflügel räuchert; und wer drei Log Wasser und drei Log Wein spendet.
תניא כוותיה דרב תניא כוותיה דלוי תניא כוותיה דרב עבודות שזר חייב עליהם מיתה זריקת דם בין לפנים בין לפני ולפנים והמזה בחטאת העוף והממצה והמקטיר בעולת העוף והמנסך שלשה לוגין מים ושלשה לוגין יין
Gemäß Levi wurde gelehrt: Dienste, für die ein Fremder des Todes schuldig ist: wer die Asche abhebt; die sieben Sprengungen im Inneren und die beim Aussätzigen; und wer auf den Altar hinaufbringt, sei es eine taugliche Sache, sei es eine untaugliche Sache.
תניא כוותיה דלוי עבודות שזר חייב עליהן מיתה המרים את הדשן ושבע הזאות שבפנים ושבמצורע והמעלה על גבי המזבח בין דבר כשר בין דבר פסול
Rabbi Jochanan sagte: Um den ganzen Vorhof in Bewegung zu bringen, denn es heißt: „Die wir miteinander süße Gemeinschaft pflegten, im Haus Gottes wandelten wir im Gedränge“ (Ps 55,15).
אמר רבי יוחנן כדי להרגיש כל העזרה שנאמר (תהלים נה, טו) אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש
Raw Nachman sagte: In profanen Kleidern, denn wenn du sagst, in heiligen Kleidern, gibt es Starke, die [den Dienst] an sich reißen und verrichten. Raw Scheschet sagte: In heiligen Kleidern, denn wenn du sagst, in profanen Kleidern, könnte es aus Liebe [zum Dienst] geschehen, dass sie [ihn so] verrichten.
רב נחמן אמר בבגדי חול דאי אמרת בבגדי קדש איכא בעלי זרועות דחמסי ועבדי רב ששת אמר בבגדי קדש דאי אמרת בבגדי חול אגב חביבותיה מיקרו ועבדי
Raw Nachman sagte: Woher sage ich es? Denn wir haben gelernt: Man übergab sie den Dienern, und diese zogen ihnen ihre Kleider aus und ließen ihnen nur die Hosen.
אמר רב נחמן מנא אמינא לה דתנן מסרון לחזנין והיו מפשיטין אותן את בגדיהן ולא היו מניחין עליהן אלא מכנסים בלבד
Original: Yoma 24b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.