Gut, wenn du sagst, sie war in der südwestlichen [Ecke], so ist das gemeint, wenn [die Baraita] erklärt: das Schaubrot zum Schaubrot. Wenn du aber sagst, sie war in der nordwestlichen, was ist dann letztlich die Erklärung mit dem Schaubrot? Folgt daraus also nicht, dass sie in der südwestlichen war? Daraus folgt es.
אי אמרת בשלמא במערבית דרומית הואי היינו דמתרץ לחם הפנים אלחם הפנים אלא אי אמרת צפונית מערבית הואי סוף סוף מאי תירוצא דלחם הפנים אלא לאו שמע מינה במערבית דרומית הואי שמע מינה
Aber der Meister sagte doch: Alle Wendungen, die du machst, sollen nur nach rechts, nach Osten hin, sein! – Das gilt beim Dienst; hier aber ist es bloß eine Aufzählung.
והאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין למזרח הני מילי בעבודה אבל הכא חושבנא בעלמא הוא
Dass der Hohepriester einen Teil als Erster darbringt und einen Teil als Erster nimmt. Die Rabbanan lehrten: Wie bringt er einen Teil als Erster dar? Er sagt: Dieses Brandopfer bringe ich dar, dieses Speiseopfer bringe ich dar.
שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש תנו רבנן כיצד מקריב חלק בראש אומר עולה זו אני מקריב מנחה זו אני מקריב
Wie nimmt er einen Teil als Erster? Er sagt: Dieses Sündopfer esse ich, dieses Schuldopfer esse ich. Und er nimmt ein Brot von den zwei Broten [des Wochenfestes] und vier oder fünf vom Schaubrot. Rabbi sagt: Immer fünf, denn es heißt: „Und es soll Aaron und seinen Söhnen gehören“ (Lev 24,9) – die Hälfte Aaron und die Hälfte seinen Söhnen.
כיצד נוטל חלק בראש אומר חטאת זו אני אוכל אשם זה אני אוכל ונוטל חלה משתי חלות ארבע או חמש ממעשה לחם הפנים רבי אומר לעולם חמש שנאמר (ויקרא כד, ט) והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו
Dies selbst ist schwierig: Du sagst, er nimmt ein Brot von den zwei Broten – wer ist das? Das ist Rabbi, der sagt, er nimmt die Hälfte. Sag [dann] den Mittelteil: vier oder fünf vom Schaubrot – da kommen wir zu den Rabbanan, die sagen, er nimmt nicht die Hälfte. Sag [dann] den Schluss: Rabbi sagt: Immer fünf. Anfang und Schluss sind Rabbi, und der Mittelteil sind die Rabbanan?
הא גופה קשיא אמרת נוטל חלה אחת משתי חלות מני רבי היא דאמר פלגא שקיל אימא מציעתא ארבע או חמש ממעשה לחם הפנים אתאן לרבנן דאמרי לא שקיל פלגא אימא סיפא רבי אומר לעולם חמש רישא וסיפא רבי ומציעתא רבנן
Abaje sagte: Anfang und Mittelteil sind die Rabbanan, und die Rabbanan geben beim Bruchstück zu, dass es nicht schicklich ist, es dem Hohepriester zu geben.
אמר אביי רישא ומציעתא רבנן ומודו רבנן בפרוסה דלאו אורח ארעא למיתבה לכ"ג
Original: Yoma 17b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.