Um zu sagen, dass er den ganzen Tag nicht dient – eine Verordnung, damit er nicht esse. Raw Adda bar Ahawa sagte zu Rawa: Und verordnet Rabbi Jehuda „damit er nicht esse“? Wir haben doch gelernt: Rabbi Jehuda sagt: Man bestellt für ihn auch eine andere Frau, falls seine Frau stirbt; und wenn seine Frau stirbt, verrichtet er den Dienst, und Rabbi Jehuda verordnet nicht „damit er nicht esse“! Er sagte zu ihm: Wie vergleichst du das! Dort, da es Jom Kippur ist, an dem niemand isst, kommt auch er nicht dazu zu essen; hier, wo alle essen, käme auch er dazu zu essen.
לומר שאינו עובד כל היום גזירה שמא יאכל א"ל רב אדא בר אהבה לרבא ומי גזר רבי יהודה שמא יאכל והתנן ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו ואי מייתא אשתו עביד עבודה ולא גזר רבי יהודה שמא יאכל אמר ליה הכי השתא התם כיון דיום הכפורים הוא דכולי עלמא לא קא אכלי הוא נמי לא אתי למיכל הכא דכולי עלמא אכלי הוא נמי אתי למיכל
Und tritt in einem solchen Fall für ihn denn der Stand des Leidtragenden ein? Sie ist doch geschieden! – Mag auch der Stand des Leidtragenden für ihn nicht eintreten – ist er nicht doch verstört?
וכי האי גוונא מי חיילא עליה אנינות והא מיגרשא נהי דאנינות לא חייל עליה אטרודי מי לא מיטריד
MISCHNA: Alle sieben Tage sprengt er das Blut, lässt das Räucherwerk in Rauch aufgehen, richtet die Lampen her und bringt den Kopf und den Schenkel dar; und an allen übrigen Tagen bringt er dar, wenn er darbringen will; denn der Hohepriester bringt einen Teil als Erster dar und nimmt einen Teil als Erster.
מתני׳ כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומיטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגל ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש
GEMARA: Wer lehrte das? Raw Chisda sagte: Nicht Rabbi Akiwa; denn wenn Rabbi Akiwa – er sagt doch: Ein Reiner, auf den Besprengung fiel – sie hat ihn unrein gemacht. Wie könnte er da den Dienst verrichten?
גמ׳ מאן תנא אמר רב חסדא דלא כרבי עקיבא דאי ר"ע הא אמר טהור שנפלה עליו הזאה טמאתו היכי עביד עבודה
Denn es wird gelehrt: „Und der Reine besprenge den Unreinen“ (Num 19,19) – auf den Unreinen [gesprengt, wird er] rein, auf den Reinen [gesprengt, wird er] unrein. Das sind die Worte des Rabbi Akiwa. Und die Weisen sagen: Diese Dinge sind nur von Dingen gesagt, die Unreinheit annehmen.
דתניא (במדבר יט, יט) והזה הטהור על הטמא על הטמא טהור ועל הטהור טמא דברי ר' עקיבא וחכמים אומרים אין הדברים הללו אמורין אלא בדברים המקבלים טומאה
Was ist das? Wie wir gelernt haben: Hatte er beabsichtigt, auf das Vieh zu sprengen, und sprengte auf den Menschen – ist [noch genug] im Ysop, so wiederhole er; beabsichtigte er, auf den Menschen zu sprengen, und sprengte auf das Vieh – ist [noch genug] im Ysop, so wiederhole er nicht.
מאי היא כדתנן נתכוון להזות על הבהמה והזה על האדם אם יש באזוב ישנה נתכוון להזות על האדם והזה על הבהמה אם יש באזוב לא ישנה
Was ist der Grund des Rabbi Akiwa? Der Allbarmherzige hätte schreiben sollen: „Und der Reine besprenge ihn“; was [lehrt] „den Unreinen“? Schließe daraus: auf den Unreinen – rein, und auf den Reinen – unrein. Und die Rabbanan: Dies kommt für Dinge, die Unreinheit annehmen. Aber hier ist es ein Schluss vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn [er durch Sprengen] auf den Unreinen rein wird, um wie viel mehr auf den Reinen!
מ"ט דר' עקיבא נכתוב רחמנא והזה הטהור עליו מאי על הטמא שמע מינה על הטמא טהור ועל הטהור טמא ורבנן האי לדברים המקבלין טומאה הוא דאתא אבל הכא קל וחומר הוא אם על הטמא טהור על הטהור לא כל שכן
Und Rabbi Akiwa: Das ist es, was Salomo sagte: „Ich sprach: Ich will weise werden, doch sie blieb fern von mir“ (Koh 7,23). Und die Rabbanan: Jenes [bezieht sich darauf, dass] der Sprengende und der Besprengte rein sind, und wer [das Wasser] berührt, unrein ist.
ור' עקיבא היינו דקאמר שלמה (קהלת ז, כג) אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ורבנן ההוא למזה ולמזין עליו טהור ונוגע בהן טמא
Und der Sprengende ist rein? Es steht doch geschrieben: „Und wer das Reinigungswasser sprengt, wasche seine Kleider“ (Num 19,21)! – Was heißt „wer sprengt“? Wer berührt. – Es steht doch „wer sprengt“ geschrieben, und daneben steht „wer berührt“ geschrieben! Und zudem braucht der Sprengende Kleiderwaschen, der Berührende braucht kein Kleiderwaschen!
ומזה טהור והכתיב (במדבר יט, כא) ומזה מי הנדה יכבס בגדיו מאי מזה נוגע והכתיב מזה והא כתיב נוגע ועוד מזה בעי כיבוס בגדים נוגע לא בעי כבוס בגדים
Was heißt vielmehr „wer sprengt“? Wer [es] trägt. – Dann sollte der Allbarmherzige „wer trägt“ schreiben; weshalb steht „wer sprengt“ geschrieben? – Das lässt er uns hören: dass wir das Maß einer Besprengung brauchen.
אלא מאי מזה נושא ונכתוב רחמנא נושא מ"ט כתיב מזה הא קמ"ל דבעינן שיעור הזאה
Das ist gut nach dem, der sagt, die Besprengung erfordere ein Maß; aber was ist nach dem zu sagen, der sagt, die Besprengung erfordere kein Maß? – Sogar nach dem, der sagt, die Besprengung erfordere kein Maß, gilt dies nur auf dem Körper des Menschen; aber im Gefäß erfordert sie ein Maß. Denn wir haben gelernt: Wie viel soll darin sein, dass es zum Besprengen reicht? Genug, dass er
הניחא למ"ד הזאה צריכה שיעור אלא למ"ד הזאה אין צריכה שיעור מאי איכא למימר אפילו למ"ד הזאה אין צריכא שיעור הני מילי אגבא דגברא אבל במנא צריכה שיעור דתנן כמה יהא בהן ויהא כדי הזאה כדי שיטבול
Original: Yoma 14a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.