Für den Kohen. – „Für den Kohen“ und nicht für den Leviten? Sage: auch für den Kohen. Was ist der Grund Rabbi Akiwas? Denn es steht geschrieben: „Und zu den Leviten sollst du reden und zu ihnen sagen“ (Num 18,26) – von den Leviten spricht der Vers. Und der andere? Nach Rabbi Jehoschua ben Levi, denn Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: An vierundzwanzig Stellen werden die Kohanim Leviten genannt, und dies ist eine davon: „Und die Kohanim, die Leviten, die Söhne Zadoks“ (Ez 44,15).
לכהן לכהן ולא ללוי אימא אף לכהן מאי טעמא דר' עקיבא דכתיב (במדבר יח, כו) ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם בלוים קא משתעי קרא ואידך כדר' יהושע ב"ל דאמר ר' יהושע ב"ל בעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים וזה אחד מהם (יחזקאל מד, טו) והכהנים הלוים בני צדוק
Und Rabbi Akiwa? Hier kannst du das nicht sagen, denn es steht geschrieben: „Und ihr dürft ihn an jedem Ort essen“ (Num 18,31) – wer ihn an jedem Ort essen kann; ausgenommen der Kohen, der ihn nicht auf dem Friedhof essen kann. Und der andere? „Wo immer er will“ – dass er keine [Stadt-]Mauer braucht; und wenn er ihn in Unreinheit des Körpers isst, erhält er keine Geißelung.
ור"ע הכא לא מצית אמרת דכתיב (במדבר יח, לא) ואכלתם אותו בכל מקום מי שיכול לאוכלו בכל מקום יצא כהן שאין יכול לאוכלו בבית הקברות ואידך כל היכא דבעי דלא בעי חומה ואי אכיל ליה בטומאת הגוף לא לקי
Jener Garten, von dem Rabbi Elasar ben Asarja den ersten Zehnten zu nehmen pflegte – Rabbi Akiwa ging hin und wandte seinen Eingang zum Friedhof hin. Er sagte: Akiwa mit seiner Tasche, und ich lebe?
ההיא גינתא דהוה שקיל רבי אלעזר בן עזריה מעשר ראשון מינה אזל ר"ע אהדריה לפתחא לבי קברי אמר עקיבא בתרמילו ואנא חיי
Es wurde gesagt: Weshalb hat man die Leviten beim Zehnten bestraft? Darüber streiten Rabbi Jonatan und der Alte (Sawja). Einer sagt: weil sie in den Tagen Esras nicht heraufzogen; und einer sagt: damit die Kohanim sich in den Tagen ihrer Unreinheit darauf stützen können.
איתמר מפני מה קנסו לוים במעשר פליגי בה רבי יונתן וסביא חד אמר שלא עלו בימי עזרא וח"א כדי שיסמכו כהנים עליו בימי טומאתן
Recht nach dem, der sagt: weil sie nicht heraufzogen – deshalb hat man sie bestraft. Aber nach dem, der sagt: damit sich die Kohanim in den Tagen ihrer Unreinheit darauf stützen können – bestraft man wegen der Kohanim die Leviten? Vielmehr: Alle [sagen], es sei eine Strafe, weil sie in den Tagen Esras nicht heraufzogen; und hier streiten sie darüber: Der eine Meister ist der Ansicht, die Strafe [kommt] den Armen [zugute]; und der andere Meister ist der Ansicht: den Kohanim in den Tagen ihrer Unreinheit, die [dann] Arme sind.
בשלמא למאן דאמר שלא עלו משום הכי קנסינהו אלא למ"ד כדי שיסמכו עליו כהנים בימי טומאתן משום כהנים קנסינהו ללוים אלא כולי עלמא קנסא שלא עלו בימי עזרא והכא בהא קמיפלגי מר סבר קנסא לעניים ומר סבר כהנים בימי טומאתן עניים נינהו
Recht nach dem, der sagt, die Strafe [komme] den Armen [zugute] – deshalb wandte Rabbi Akiwa den Eingang zum Friedhof hin. Aber nach dem, der sagt: den Kohanim – warum wandte er den Eingang zum Friedhof hin? So sagte er zu ihm: Wenn du aufgrund der Strafe kommst, steht er dir zu; wenn du aufgrund der Zuteilung kommst, steht er dir nicht zu.
בשלמא למאן דאמר קנסא לעניים משום הכי אהדריה ר"ע לפתחא לבי קברי אלא למאן דאמר לכהנים אמאי אהדריה לפתחא לבי קברי הכי קאמר ליה אי דקא אתית בתורת קנסא אית לך ואי קא אתית בתורת חלוקה לית לך
Und woher wissen wir, dass sie in den Tagen Esras nicht heraufzogen? Denn es steht geschrieben: „Und ich versammelte sie an dem Fluss, der nach Ahawa fließt, und wir lagerten dort drei Tage; und ich achtete auf das Volk und die Kohanim, aber von den Söhnen Levis fand ich dort keinen“ (Esra 8,15). Raw Chisda sagte: Anfangs setzte man Amtsleute nur aus den Leviten ein, denn es heißt: „Und als Amtsleute [sind] die Leviten vor euch“ (2 Chr 19,11); jetzt setzt man Amtsleute nur aus Israel ein, denn es heißt: „Und die Amtsleute, die vielen, an eurer Spitze.“
ומנא לן דלא סליקו בימי עזרא דכתיב (עזרא ח, טו) ואקבצם אל הנהר הבא על אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם אמר רב חסדא בתחלה לא היו מעמידים שוטרי' אלא מן הלוים שנאמר (דברי הימים ב יט, יא) ושוטרים הלוים לפניכם עכשיו אין מעמידין שוטרים אלא מישראל שנאמר ושוטרים הרבים בראשיכם:
MISCHNA: Eine Israelitin, die mit einem Kohen verheiratet wurde, darf Teruma essen. Ist er gestorben und hat sie einen Sohn von ihm, darf sie Teruma essen. Wurde sie [dann] mit einem Leviten verheiratet, darf sie Zehnten essen; ist er gestorben und hat sie einen Sohn von ihm, darf sie Zehnten essen. Wurde sie [dann] mit einem Israeliten verheiratet, darf sie weder Teruma noch Zehnten essen; ist er gestorben und hat sie einen Sohn von ihm, darf sie weder Teruma noch Zehnten essen.
מתני׳ בת ישראל שניסת לכהן תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה ניסת ללוי תאכל במעשר מת ולה הימנו בן תאכל במעשר ניסת לישראל לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר מת ולה הימנו בן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר
Ist ihr Sohn vom Israeliten gestorben, darf sie Zehnten essen; ist ihr Sohn vom Leviten gestorben, darf sie Teruma essen; ist ihr Sohn vom Kohen gestorben, darf sie weder Teruma noch Zehnten essen.
מת בנה מישראל תאכל במעשר מת בנה מלוי תאכל בתרומה מת בנה מכהן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר
Original: Yevamot 86b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.