oder kein klarer Verstand, doch jedenfalls ist es ein gleichbleibender Verstand? Oder vielleicht ist es für ihn selbstverständlich, dass sein Verstand schwach und kein klarer Verstand ist, und hier ist der Grund, dass er zuweilen gesund und zuweilen geistesgestört ist?
אי לאו דעתא צילותא ולעולם חדא דעתא הוא או דלמא פשיטא ליה דדעתיה קלישתא ולאו דעתא צילותא הוא והכא היינו טעמא כיון דעתים חלים ועתים שוטה
Welcher Unterschied ergibt sich daraus? Für das Entlassen seiner Frau mit einem Scheidebrief: Wenn du sagst, es ist ein gleichbleibender Verstand – wie die Antrauung, so die Scheidung.
למאי נפקא מינה להוציא אשתו בגט אי אמרת חדא דעתא הוא כקדושין כך גירושין
Wurde sie geistesgestört usw. Rabbi Jizchak sagte: Nach der Tora kann eine Geistesgestörte geschieden werden, ebenso wie eine Vollsinnige gegen ihren Willen. Und weshalb sagte man, sie sei nicht geschieden? Damit man mit ihr nicht wie mit Herrenlosem verfahre.
נשתטית וכו': א"ר יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפקחת בעל כרחה ומה טעם אמרו אינה מגורשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר
Wie ist das gemeint? Wollte man sagen, dass sie ihren Scheidebrief zu verwahren weiß und sich selbst zu bewahren weiß – würde man dann mit ihr wie mit Herrenlosem verfahren? Vielmehr, dass sie weder ihren Scheidebrief noch sich selbst zu bewahren weiß.
היכי דמי אילימא דיודעת לשמור גיטה ויודעת לשמור עצמה מי נהגי בה מנהג הפקר אלא דאין יודעת לשמור לא גיטה ולא עצמה
[Und da] kann nach der Tora eine Geistesgestörte geschieden werden? Die Schule Rabbi Jannais sagte doch: „Und er gebe ihn in ihre Hand“ (Dtn 24,1) – eine, die eine Hand hat, um sich selbst zu scheiden; ausgenommen ist diese, die keine Hand hat, um sich selbst zu scheiden.
דבר תורה שוטה מתגרשת והא אמר דבי רבי ינאי (דברים כד, א) ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש עצמה יצתה זו שאין לה יד לגרש עצמה
Und in der Schule Rabbi Jischmaels wurde gelehrt: „Und er entlasse sie aus seinem Haus“ (Dtn 24,1) – eine, die er entlässt und die nicht zurückkehrt; ausgenommen ist diese, die er entlässt und die zurückkehrt.
ותנא דבי רבי ישמעאל (דברים כד, א) ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחה וחוזרת
– Nötig ist es für den Fall, dass sie ihren Scheidebrief zu verwahren weiß, aber sich selbst nicht zu bewahren weiß. Nach der Tora kann die Geistesgestörte geschieden werden, denn sie weiß ja ihren Scheidebrief zu verwahren; aber die Rabbanan sagten, sie solle nicht ausscheiden, damit man mit ihr nicht wie mit Herrenlosem verfahre.
לא צריכא דיודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת דהא יודעת לשמור גיטה ואמור רבנן לא ליפקא שלא ינהגו בה מנהג הפקר
Abaje sagte: Das ist auch genau zu entnehmen, denn er lehrt bei ihr: „Wurde sie geistesgestört, so entlasse er sie nicht“, und bei ihm: „entlässt er sie niemals“. Was ist der Unterschied, dass er hier „niemals“ lehrt, und was ist der Unterschied, dass er dort nicht „niemals“ lehrt? Vielmehr schließe daraus: Das eine ist aus der Tora, das andere ist rabbinisch.
אמר אביי דיקא נמי דקתני גבי דידה נשתטית לא יוציא וגבי דידיה לא יוציא עולמית מאי שנא הכא דקתני עולמית ומאי שנא התם דלא קתני עולמית אלא שמע מינה הא דאורייתא הא דרבנן:
Rabbi Jochanan ben Nuri sagte usw. Man fragte: Ist für Rabbi Jochanan ben Nuri der Mann selbstverständlich und er fragt nach der Frau, oder vielleicht ist für ihn die Frau selbstverständlich und er fragt nach dem Mann?
א"ר יוחנן בן נורי וכו': איבעיא להו רבי יוחנן בן נורי איש פשיטא ליה ואשה קמיבעיא ליה או דלמא אשה פשיטא ליה ואיש קמיבעיא ליה
Komm und höre: Da sie zu ihm sagten: „Der Mann, der scheidet, ist nicht der Frau gleich, die geschieden wird; denn die Frau scheidet mit ihrem Willen und gegen ihren Willen aus, der Mann aber entlässt nur mit seinem Willen“, so schließe daraus, dass er nach dem Mann fragt. – Im Gegenteil, da er zu ihnen sagte: „Auch diese ist ihr gleich“, schließe daraus, dass er nach der Frau fragt!
ת"ש מדקאמרו ליה אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת שהאשה יוצאת לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו ש"מ איש קמיבעיא ליה אדרבה מדקא"ל אף זו כיוצא בה ש"מ אשה קמיבעיא ליה
Vielmehr sprach Rabbi Jochanan ben Nuri zu ihnen nach ihren Worten: Nach mir kann, wie der Mann nicht scheiden kann, auch die Frau nicht geschieden werden; aber nach euch – was ist der Unterschied bei der Frau, und was ist der Unterschied beim Mann? Sie sagten zu ihm: Der Mann, der scheidet, ist nicht der Frau gleich, die geschieden wird.
אלא ' ר' יוחנן בן נורי לדבריהם קאמר להו לדידי כי היכי דאיש לא מצי מגרש אשה נמי לא מיגרשא אלא לדידכו מאי שנא אשה ומאי שנא איש אמרו ליה אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת:
Rabbi Jochanan bezeugte usw. Rawa sagte: Aus dem Zeugnis Rabbi Jochanan ben Gudgedas [folgt]: Sagte er zu den Zeugen: „Seht diesen Scheidebrief, den ich gebe“, und sagte zu ihr: „Nimm diesen Schuldschein“, so ist sie geschieden.
העיד רבי יוחנן וכו': אמר רבא מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן ואמר לה כנסי שטר חוב זה הרי זו מגורשת
Sagte nicht Rabbi Jochanan ben Gudgeda, dass wir ihr Einverständnis nicht brauchen? Auch hier brauchen wir ihr Einverständnis nicht. – Das ist doch selbstverständlich!
מי לא אמר רבי יוחנן בן גודגדא לא בעינן דעתה הכא נמי לא בעינן דעתה פשיטא
– Man könnte meinen, da er zu ihr sagte: „Nimm diesen Schuldschein“, habe er ihn für nichtig erklärt; das lässt er uns hören: Hätte er ihn für nichtig erklärt, so hätte er es den Zeugen gesagt; und da er es den Zeugen nicht gesagt hat, hat er ihn keineswegs für nichtig erklärt; und dass er so gesprochen hat, das hat er aus Scham zu ihr gesagt.
מהו דתימא מדא"ל כנסי שטר חוב זה בטולי בטליה קמ"ל אי איתא דבטליה לעדים הוה קאמר להו ומדלא אמר לעדים לא בטליה ולא מידי והאי דקאמר הכי מחמת כיסופא הוא דקאמר להו
Dem Raw Jizchak bar Bisna gingen die Schlüssel des Lehrhauses am Schabbat auf öffentlichem Gebiet verloren. Er kam vor Rabbi Pedat. Der sagte zu ihm: Geh,
רב יצחק בר ביסנא אירכסו ליה מפתחי דבי מדרשא ברשות הרבים בשבתא אתא לקמיה דרבי פדת אמר ליה זיל
Original: Yevamot 113b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.