Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
sind ein Geschöpf für sich; der Sklave ebenfalls, denn man könnte dazu kommen, von der Teruma auf die Abstammung zu schließen; der Unbeschnittene und der Unreine, weil sie widerwärtig sind; wer eine Frau heiratet, die ihm nicht geziemt, zur Strafe. Aber die Frau – was ist der Grund, dass nicht?
בריה בפני עצמה נינהו עבד נמי דלמא אתי לאסוקי מתרומה ליוחסין ערל וטמא משום דמאיסי נושא אשה שאינה הוגנת לו משום קנסא אלא אשה מאי טעמא לא
Darüber streiten Raw Papa und Raw Huna, der Sohn des Raw Jehoschua: Einer sagt: wegen [des Verdachts, sie sei] eine Geschiedene; und einer sagt: wegen des Alleinseins.
פליגי בה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חד אמר משום גרושה וחד אמר משום יחוד
Was ist [der Unterschied] zwischen ihnen? Zwischen ihnen ist [der Fall von] Tennen, die nahe an der Stadt liegen, wo aber nicht viele Leute sind; oder auch [einer,] die entfernt ist, wo aber viele Leute sind.
מאי בינייהו איכא בינייהו בי דרי דמקרב למתא ולא שכיחי בהו אינשי אי נמי דמרחק ושכיחי בה אינשי
„Und allen schickt man [sie] in ihre Häuser, außer dem Unreinen und dem, der eine Frau heiratet, die ihm nicht geziemt“ – dem Unbeschnittenen aber schicken wir [sie]. Was ist der Grund?
וכולן משגרין להם לבתיהן חוץ מטמא ונושא אשה שאינה הוגנת לו אבל ערל משגרינן ליה מאי טעמא
Die Rabbanan lehrten: Dem Sklaven und der Frau teilt man in den Tennen keine Teruma zu; und an einem Ort, wo man zuteilt, gibt man der Frau zuerst und entlässt sie sofort. Was sagt er da?
תנו רבנן העבד והאשה אין חולקין להם תרומה בבית הגרנות ובמקום שחולקין נותנין לאשה תחלה ופוטרין אותה מיד מאי קאמר
Rawa sagte: Früher, wenn ein Mann und eine Frau vor mich zu Gericht kamen, erledigte ich zuerst den Streit des Mannes; ich sagte [mir]: Er ist zu den Geboten verpflichtet. Seitdem ich dies gehört habe, erledige ich zuerst den Streit der Frau. Was ist der Grund? Wegen der Entwürdigung.
אמר רבא מרישא כי הוו אתו גברא ואתתא לדינא קמאי הוה שרינא תיגרא דגברא ברישא אמינא דמיחייב במצות כיון דשמענא להא שרינא תיגרא דאתתא ברישא מ"ט משום זילותא:
„Wurden die Vermischten erwachsen“ usw. „und ließen einander frei“ – wenn sie wollen, ja; wenn sie nicht wollen, nicht? Aber warum? Eine Sklavin kann er nicht heiraten, eine Freie kann er nicht heiraten! – Rawa sagte: Sage: Man zwingt sie, und sie lassen einander frei.
הגדילו התערובות וכו': שיחררו אי בעי אין אי לא בעי לא ואמאי לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול אמר רבא אימא כופין אותן ומשחררין זה את זה:
„Man legt ihnen die Erschwerungen auf“ usw. Für welche Halacha? Raw Papa sagte: Für ihr Speiseopfer: Man nimmt von ihm eine Handvoll ab wie vom Speiseopfer eines Israeliten, und es wird nicht gegessen wie das Speiseopfer der Kohanim. Wie ist das? Die Handvoll wird für sich dargebracht, und die Reste werden für sich dargebracht.
נותנין עליהם חומרי וכו': למאי הלכתא אמר רב פפא למנחתם נקמצת כמנחת ישראל ואינה נאכלת כמנחת כהנים הא כיצד הקומץ קרב בעצמו והשירים קריבין בעצמן
Hier ist doch anzuwenden: Alles, wovon [ein Teil] für die Feueropfer [bestimmt] ist, fällt unter [das Verbot] „ihr sollt nicht in Rauch aufgehen lassen“ (Lev 2,11)!
Rabbi Jehuda, der Sohn des Rabbi Schimon ben Pasi, sagte: Er lässt sie als Holz aufsteigen, nach Rabbi Elasar; denn es wurde gelehrt: Rabbi Elasar sagt: „Zum lieblichen Geruch“ (Lev 2,12) darfst du [sie] nicht aufsteigen lassen, aber du darfst [sie] als Holz aufsteigen lassen.
א"ר יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי דמסיק להו לשום עצים כר' אלעזר דתניא רבי אלעזר אומר לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשום עצים
Das geht gut nach Rabbi Elasar; aber nach den Rabbanan, was ist zu sagen? – Er macht es nach Rabbi Elasar, dem Sohn des Rabbi Schimon; denn es wurde gelehrt: Rabbi Elasar, der Sohn des Rabbi Schimon, sagt: Die Handvoll wird für sich dargebracht, und die Reste werden auf den Aschenplatz gestreut. Und selbst die Rabbanan streiten gegen Rabbi Elasar, den Sohn des Rabbi Schimon, nur beim Sündopfer-Speiseopfer der Kohanim, das [als Ganzes] zur Darbringung geeignet ist; aber hier stimmen selbst die Rabbanan zu.
הניחא לר' אלעזר אלא לרבנן מאי איכא למימר דעביד לה כר' אלעזר ברבי שמעון דתניא ר' אלעזר בר' שמעון אומר הקומץ קרב לעצמו והשירים מתפזרין על בית הדשן ואפילו רבנן לא פליגי עליה דרבי אלעזר ברבי שמעון אלא במנחת חוטא של כהנים דבת הקרבה היא אבל הכא אפי' רבנן מודו:
MISCHNA: Eine, die nach [dem Tod] ihres Mannes nicht drei Monate gewartet hat und [wieder] geheiratet und geboren hat, und es ist nicht bekannt, ob [das Kind] ein Neunmonatskind des ersten oder ein Siebenmonatskind des letzten ist: Hatte sie Söhne vom ersten und Söhne vom zweiten, so vollziehen sie die Chaliza und nicht die Leviratsehe; und ebenso vollzieht er für sie die Chaliza und nicht die Leviratsehe.
מתני׳ מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני חולצין ולא מייבמין וכן הוא להם חולץ ולא מייבם
Original: Yevamot 100a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.