[ihr Gewand] an beiden Seiten aufgeschlitzt, und mit den Leuten badet.
ופרומה משני צדדיה ורוחצת עם בני אדם
Gittin 90b גיטין
„Mit den Leuten“ – kann dir das in den Sinn kommen? Vielmehr: an dem Ort, wo die Leute baden.
עם בני אדם ס"ד אלא במקום שבני אדם רוחצין
Diese zu scheiden ist ein Gebot der Tora, denn es heißt: „weil er an ihr die Schande [einer Sache] gefunden hat … und er entlasse sie aus seinem Haus, und sie geht hinaus und wird [die Frau] eines anderen Mannes“ (Dtn 24,1–2). Die Schrift nennt ihn „einen anderen“, um zu sagen, dass er nicht der Gefährte des ersten ist: Dieser hat eine Frevlerin aus seinem Haus entfernt, und jener hat eine Frevlerin in sein Haus gebracht.
זו מצוה מן התורה לגרשה שנאמר (דברים כד, א) כי מצא בה ערות וגו' ושלחה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר הכתוב קראו אחר לומר שאין זה בן זוגו לראשון זה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו
Ist der zweite würdig, entlässt er sie, denn es heißt: „und der letzte Mann hasst sie“ (Dtn 24,3); und wenn nicht, begräbt sie ihn, denn es heißt: „oder wenn der letzte Mann stirbt“ (Dtn 24,3). Er verdient den Tod, denn dieser hat eine Frevlerin aus seinem Haus entfernt, und jener hat eine Frevlerin in sein Haus gebracht.
זכה שני שלחה שנאמר ושנאה האיש האחרון ואם לאו קוברתו שנאמר (דברים כד, ג) או כי ימות האיש האחרון כדאי הוא במיתה שזה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו
„Denn er hasst, entlasse!“ (Mal 2,16): Rabbi Jehuda sagt: Wenn du sie hasst, entlasse [sie]. Rabbi Jochanan sagt: Verhasst ist, wer entlässt.
(מלאכי ב, טז) כי שנא שלח ר' יהודה אומר אם שנאתה שלח ר' יוחנן אומר שנאוי המשלח
Und sie streiten nicht: Dies bei der ersten Ehe, jenes bei der zweiten Ehe.
ולא פליגי הא בזוג ראשון הא בזוג שני
Denn Rabbi Elasar sagte: Jeder, der seine erste Frau scheidet – sogar der Altar vergießt Tränen über ihn, denn es heißt: „Und dies tut ihr zum Zweiten: Ihr bedeckt den Altar des Ewigen mit Tränen, mit Weinen und Seufzen, sodass Er sich nicht [mehr] dem Speiseopfer zuwendet und es nicht wohlgefällig aus eurer Hand annimmt. Und ihr sagt: Weshalb? Weil der Ewige Zeuge war zwischen dir und der Frau deiner Jugend, an der du treulos gehandelt hast, obwohl sie deine Gefährtin ist und die Frau deines Bundes“ (Mal 2,13–14).
דאמר ר' אלעזר כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות שנאמר (מלאכי ב, יג) וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' בכי ואנקה מאין [עוד] פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם ואמרתם על מה על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Wer seine Frau scheidet“, und damit ist der Traktat Gittin abgeschlossen.
הדרן עלך המגרש וסליקא לה מסכת גיטין
Original: Gittin 90b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.