ein Haftungsübernehmer für einen Gläubiger haftet nach allen; über einen Bürgen für einen Gläubiger und einen Haftungsübernehmer für eine Ketubba streiten sie: Manche sagen, er haftet, auch wenn der Schuldner keine Güter hat, und manche sagen: Hat er welche, haftet er; hat er keine, haftet er nicht.
קבלן דבעל חוב דברי הכל משתעבד ערב דבעל חוב וקבלן דכתובה פליגי איכא למ"ד אע"ג דלית ליה נכסי ללוה משתעבד ואיכא למאן דאמר אי אית ליה משתעבד אי לית ליה לא משתעבד
Und die Halacha ist: In allen [Fällen] haftet er, auch wenn [der Schuldner] keine hat, außer dem Bürgen für eine Ketubba, der nicht haftet, auch wenn er welche hat.
והילכתא בכולהו אע"ג דלית ליה משתעבד בר מערב דכתובה דאע"ג דאית ליה לא משתעבד
Rabina sagte: Komm und höre: Vom Grundgedanken unserer Verordnung her [heißt es]: Mehr als der Mann heiraten will, will die Frau geheiratet werden. Und wenn du meinst, [es geht] um Waisen – das ist doch wegen der Waisen! Eine Widerlegung Mar Sutras. – Eine Widerlegung.
אמר רבינא ת"ש מעיקרא דתקנתין יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה לינשא ואי ס"ד מיתמי האי משום דיתמי הוא תיובתא דמר זוטרא תיובתא:
Mar Sutra, der Sohn Raw Nachmans, sagte im Namen Raw Nachmans: Mit einem Schuldschein, der gegen Waisen vorgelegt wird, treibt man, obwohl darin die Wertsteigerung verschrieben ist, nur aus dem schlechtesten Boden ein.
אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן משמיה דרב נחמן שט"ח היוצא על היתומין אע"פ שכתוב בו שבח אינו גובה אלא מן הזיבורית
Rawa sagte zu ihm: Was ist das für ein Vergleich? Ein Gläubiger hat sein Recht nach der Tora am schlechtesten [Boden], gemäß Ulla; denn Ulla sagte: Nach dem Wort der Tora [treibt] der Gläubiger aus dem schlechtesten [ein], denn es heißt: „Draußen sollst du stehen, und der Mann …“ (Dtn 24,11) – was pflegt ein Mann hinauszubringen? Das Geringste unter den Geräten. Und aus welchem Grund sagte man: der Gläubiger aus mittlerem? Damit du den Borgenden nicht die Tür verschließt. Und bei Waisen haben die Weisen es bei [dem Recht] der Tora belassen.
א"ל רבא הכי השתא בעל חוב דיניה מדאורייתא בזיבורית כדעולא דאמר עולא דבר תורה בעל חוב בזיבורית שנאמר (דברים כד, יא) בחוץ תעמוד והאיש וגו' מה דרכו של איש להוציא פחות שבכלים ומה טעם אמרו בע"ח בבינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לוין וגבי יתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא
Und nach Rawa – lehrte doch Abram Chosaa: Aus den Gütern von Waisen treibt man nur aus dem schlechtesten Boden ein, selbst wenn es Geschädigte sind! Und Geschädigte haben doch nach der Tora ihr Recht am besten Boden!
ולרבא והתני אברם חוזאה אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית ואפילו הן ניזקין והא ניזקין דינן מדאורייתא בעידית
und es ist Rabbi Jischmael, der sagt, nach der Tora schätzt man nach [dem Boden] des Geschädigten, und um der Ordnung der Welt willen haben die Weisen [die Schätzung] nach dem des Schädigers verordnet; und bei Waisen haben die Weisen es bei [dem Recht] der Tora belassen.
ורבי ישמעאל היא דאמר מדאורייתא בדניזק שיימינן ומפני תיקון העולם תקינו רבנן בדמזיק וגבי יתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא
Ist dem so? Lehrte doch Rabbi Elieser aus Nawe: Aus den Gütern von Waisen treibt man nur aus dem schlechtesten Boden ein, selbst wenn es bester ist. Was [heißt] „selbst wenn es bester ist“? Nicht etwa: obwohl im Schein „bester [Boden]“ geschrieben steht?
איני והתני רבי אליעזר ניותאה אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית ואפילו הן עידית מאי אפילו הן עידית לאו אע"ג דכתיב עידית בשטרא
denn Rawa sagte: Hat er schlechtesten [Boden] beschädigt, treibt [der Geschädigte] aus dem besten ein; [hat er] den minderen Teil des besten [beschädigt], treibt er aus dem mittleren ein. Und bei Waisen haben die Weisen es bei [dem Recht] der Tora belassen.
דאמר רבא הזיק זיבורית גובה מן העידית שפאי עידית גובה מן הבינונית וגבי יתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא:
„Aus den Gütern von Waisen treibt man nur aus dem schlechtesten Boden ein“: Raw Achadwoj bar Ami fragte: Die Waisen, von denen man sprach – sind das Minderjährige oder auch Erwachsene? Ist es eine Verordnung, die die Weisen zugunsten der Waisen getroffen haben, [dann] haben die Weisen sie für Minderjährige getroffen, für Erwachsene haben die Weisen sie nicht getroffen;
אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית: בעי רב אחדבוי בר אמי יתומים שאמרו קטנים או אפילו גדולים תקנתא היא דעבוד רבנן גבי יתמי לקטנים עבוד רבנן לגדולים לא עבוד רבנן
oder vielleicht deshalb, weil der Gläubiger nicht damit rechnet, dass der Schuldner stirbt und die Güter an die Waisen fallen, sodass es kein Verschließen der Tür ist; daher auch Erwachsene?
או דלמא משום דלא מסיק אדעתא דמלוה דמית לוה ונפלי נכסי קמי יתמי דהוה ליה נועל דלת הלכך אפילו גדולים נמי
Aber vielleicht gilt das [nur] in Bezug auf den Eid, weil ein Erwachsener in den Angelegenheiten seines Vaters einem Minderjährigen gleicht; in Bezug auf den schlechtesten Boden aber nicht.
ודלמא הני מילי לענין שבועה דגדול במילי דאבוה כקטן דמי אבל לענין זבורית לא
Original: Gittin 50a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.